הרש"פ מנסה לתעל את גל הפרות הסדר בגדה למאבק עממי בישראל במאפייניה של האינתיפאדה הראשונה ולשמור על שלטונה.
הרש"פ מתנגדת לחידוש פיגועי ההתאבדות וירי רקטות מהרצועה לישראל אשר לדעתה יפגעו במאבק הפלסטיני וישרתו את ישראל.
גל הטרור והאלימות הפלסטיני הנוכחי הינו גל ספונטני ללא אכוונה הנובע מתסכול וזעם ותוצאה ישירה של מערכת הסתה אסלאמית מכוונת נגד ישראל בנושא הר הבית שגם הרש"פ נוטלת בה חלק נכבד.
עכשיו הגל הזה מאיים גם על יוצריו והרש"פ חוששת מאובדן שליטה על המצב בשטח דבר שעלול להביא לקריסתה.
את חששות הרש"פ ביטא נביל שעת', חבר הועדה המרכזית של תנועת פת"ח (הפוליטבירו),בראיון לטלוויזיה הפלסטינית ב-7 באוקטובר אמר שעת' כי "הפלסטינים אינם רוצים אינתיפאדה חדשה אלא מאבק עממי, איננו רוצים פיגועי דקירה, ישראל דוחפת אותנו לאלימות כדי לכבוש מחדש את הגדה ולעשות מבצע צבאי גדול כמו "חומת מגן" ".
ההתפרצות של גל האלימות תפסה בהפתעה גם את הרש"פ אשר מתקשה להעריך לאן יתפתחו הדברים, אין הנהגה פלסטינית אחת שמנסה לתפוס שליטה על גל האלימות ולהכווין את הצעירים הפלסטינים המפגינים בשטחי הגדה ומתעמתים עם חיילי צה"ל כפי שהיה באינתיפאדה הראשונה שכבר בראשיתה קמה "המפקדה המאוחדת של האינתיפאדה" שהייתה מורכבת מנציגי הפלגים המרכזים באש"פ.
גם פיגועי הדקירה מתבצעים על ידי צעירים בודדים שאין הנהגה אחת שהם נשמעים לה, אלא הם מושפעים ומונעים ממערכת ההסתה הפלסטינית.
מאפייני הפרות הסדר
היקף ההשתתפות של הפלסטינים במקומות החיכוך עם צה"ל בגדה איננו גדול, מדובר בכמה מאות צעירים המיידים אבנים ובקבוקי תבערה ואין מדובר בהשתתפות עממית של אלפי בני אדם כפי שהיה באינתיפאדה הראשונה ב1987.
מדובר בקבוצות של צעירים שגילם המקסימלי לא עולה על עשרים שנה, ברובם הם נערים שאינם מאורגנים במסגרת כלשהי אלא חברו יחדיו לצורך ההפגנה.
למרות הזעם בקרב הציבור הפלסטיני הרחב על האירועים האחרונים, רובו נשאר בבית ואיננו יוצא להפגין ברחובות.
לכן, האופי של פעילות הפגנות הצעירים הפלסטינים בשטח הינו מבולבל וניכר שאין בו יד מכוונת, נראה שלמרות מערכת ההסתה של הרש"פ, היא והארגונים הפלסטינים לא הספיקו לארגן את פעילות המחאה באופן מסודר והירארכי.
בימים האחרונים הופץ בשטחי הגדה כרוז החתום על ידי גוף המכונה "הכוחות הלאומיים והאסלמיים" שניסה לארגן את ההפגנות ולהכתיב לדור הצעיר הפלסטיני כמה מהמאפיינים של האינתיפאדה הראשונה שהיו קיימים בשטח בסוף שנות ה-80.
הכרוז קרא לצעירים הפלסטינים לארגן תהלוכה ממחנה הפליטים קלנדיה מדרום לרמאללה לכיוון ירושלים ולהקים "קבוצות הלם" (אלמג'מועאת אלצ'ארבה-במקור בערבית).
מדובר בקבוצות של רעולי פנים שפעלו בישובים הערבים בשטחים במהלך האינתיפאדה הראשונה ואכפו את הנחיות "המפקדה הכללית של האינתיפאדה" .
הכרוז גם קרא לנוער הפלסטיני לחסום צירים המובילים להתנחלויות ולהקים "ועדות שמירה" בכפרים ובעיירות.
נראה כי הניסיון לארגן את פעילות המחאה והאלימות הפלסטינית הנוכחית באותם המאפיינים העממיים של האינתיפאדה הראשונה לא צלח עד כה, לא ניתן להצביע עד כה על הנהגת רחוב צעירה המובילה את האירועים האלימים וההתיחסות בקרב הצעירים הפלסטינים לכרוז שהופץ הייתה לא רצינית.
בפועל, אין בשלב הזה, הצעות פעולה של הארגונים הפלסטינים לעימות עם ישראל שהן מעשיות ורלוונטיות ושהדור הצעיר מוכן לאמץ אותן ולנהוג על פיהן.
האם יחודשו פיגועי ההתאבדות?
ארגון הג'יהאד האסלאמי הזהיר לפני כמה ימים כי הוא יחדש את פיגועי ההתאבדות בישראל שהיו מהמאפיינים הבולטים של האינתיפאדה השנייה בשנת 2000.
נושא האינתיפאדה השנייה הוא טראומטי בקרב הפלסטינים בשל השלכותיו הקשות על החברה הפלסטינית ומצבה של הרש"פ, האינתיפאדה המזויינת ופיגועי ההתאבדות הביאו להסתלקותו של יאסר ערפאת מהזירה המדינית, גרמו לאבידות כבדות בנפש ולנזק כלכלי ניכר וזירזו את הקמת גדר ההפרדה.
פיגועי ההתאבדות גרמו גם לנזק כבד לפלסטינים בזירה הבילאומית, פגעו בתדמיתם ושימשו קטליזטור למבצע צבאי ישראלי גדול ברחבי הגדה לחיסול תשתיות הטרור בתחומי הרש"פ.
ברשות הפלסטינית סבורים כי חידוש פיגועי ההתאבדות יהיה בגדר "טעות אסטרטגית" והזירה הבינלאומית איננה יכולה להבין תופעות כאלה ולקבל אותן במיוחד נוכח תופעת דאע"ש.
הרש"פ מעדיפה "התנגדות עממית" שאיננה מסכנת אותה ואת שלטונה ושלהערכתה מציגה " את הפנים המכוערות וחוסר המוסריות של הכיבוש הישראלי".
כל חריגה של הפלסטינים מהמאפיינים של "ההתנגדות העממית" ישרתו, להערכתה, את האינטרסים של ישראל.
ברשות הפלסטינית חוששים גם כי חידוש ירי רקטות מרצועת עזה לעבר ישראל כאות הזדהות עם המתרחש במזרח ירושלים ושטחי הגדה יפגע במאבק הפלסטיני וישמש "חבל הצלה" למדינת ישראל.
בתרחיש כזה תהייה הצדקה לישראל לפתוח במבצע צבאי גדול ברצועה והדבר ימסמס את ההישגים הפלסטינים עד כה ויסיט את תשומת הלב הבינלאומית מסוגיית הר הבית וממדיניות ההתנחלויות של ממשלת ישראל.
הרש"פ שואפת להגביר את בידודה של מדינת ישראל בזירה הבינלאומית ולכן היא פועלת לעודד ולפתח את תופעת "המאבק העממי" ללא שימוש
בנשק חם ופיגועי התאבדות, בדומה למאפייני האינתיפאדה הראשונה, כדי לרכוש את אהדת דעת הקהל העולמית.
הפלגים הפלסטינים השונים מקיימים כעת דיונים פנימיים וויכוחים על אופיו של גל האלימות הנוכחי והאופן שבו אפשר לשמר על המומנטום שלו ולפתח אותו.
הפיצול הפלסטיני בין הגדה לרצועה והסכסוך המתמשך בין הרש"פ לתנועת חמאס מונעים אחדות לאומית פלסטינית וגיבוש אסטרטגיה מוסכמת למאבק נגד ישראל,גם מדינות ערב המתונות ובראשן מצרים וירדןדורשות מהרש"פ להרגיע את השטח, עם זאת ישראל איננה יכולה לסמוך על כך מכיוון שהמצב הזה עלול להשתנות במהירות אם תהייה הסלמה במצב הביטחוני ועלייה במספר הנפגעים בצד הפלסטיני.
ישראל במלכוד והיא חייבת להתנהל בשיקול דעת ובזהירות, מחד גיסא היא חייבת לשמור על בטחון אזרחיה ומאידך גיסא היא איננה מעוניינת בקריסת הרש"פ או במתן תירוצים לרש"פ לסגת מהסכמי אוסלו ולהפסיק את התיאום הביטחוני.
נאומו האחרון של מחמוד עבאס בעצרת הכללית של האו"ם, שבו איים בנסיגה מהסכמי אוסלו, היה בבחינת "שחרור הנצרה" שהאיץ את התפרצות גל האלימות הפלסטיני הנוכחי.
