בעוד בלבנון נשמעות קריאות לפתוח במשא ומתן עם ישראל, חזבאללה מציג קו נוקשה של המשך הלחימה ומדגיש כי הארגון ערוך למערכה ממושכת שתכריע את מאזן הכוחות בזירה הלבנונית והאזורית.
בעוד בלבנון נשמעות קריאות לפתוח במשא ומתן עם ישראל, חזבאללה מציג קו נוקשה של המשך הלחימה ומדגיש כי הארגון ערוך למערכה ממושכת שתכריע את מאזן הכוחות בזירה הלבנונית והאזורית.
גורמים מדיניים בכירים בירושלים מעריכים כי היוזמה האמריקנית להקמת "מועצת שלום" מבקשת לאתגר את האו״ם, אך לעת עתה היא נותרה הישג תדמיתי בלבד של טראמפ, ללא מנגנון מחייב וללא שינוי בעמדת חמאס שמסרב להתפרק מנשקו.
נושא פירוק חמאס מנשקו אמור להיות אחד הנושאים המרכזיים בכינוס מועצת השלום השבוע בוושינגטון. גורמים מדיניים בכירים אומרים כי ישראל עומדת על כך שחמאס יתפרק מכל הנשק שברשותו באופן מיידי ולא בשלבים.
על פי גורמים ביטחוניים בכירים, חמאס עורם קשיים על עבודת הועדה הטכנוקרטית שאמורה לנהל את הרצועה כדי להמשיך ולהחזיק ברסן השלטון. ההערכה בישראל היא כי הסיכוי להצלחת עבודת הועדה הוא נמוך.
העימות סביב חותמת "מדינת פלסטין" במעבר רפיח חורג משאלה טכנית והופך לזירת מאבק על זהות וריבונות, כאשר ישראל מבקשת לעצב מחדש את מנגנוני הניהול בעזה לאחר המלחמה ולצמצם את הנוכחות הסמלית של הרש"פ.
המאבק על מיצרי הורמוז הופך לזירת העימות המרכזית בין איראן לארה"ב, כאשר טהראן מנסה למנף את שליטתה בצומת האנרגיה החשוב בעולם כדי ללחוץ על הכלכלה הגלובלית, להרתיע את המערב ולהבטיח את הישרדות המשטר.
איראן על סף קריסה? סדקים בצמרת השלטון, לחצים צבאיים חיצוניים ואיום התקוממות פנימית מציבים את טהראן בפני צומת דרכים גורלי.
העימות הצבאי בין איראן לבין ארה"ב וישראל מציב את מדינות המפרץ בפני מבחן אסטרטגי חסר תקדים. המציאות החדשה מחייבת אותן לחשב מחדש את תפיסת הביטחון שלהן.
גורמים ביטחוניים בכירים מעריכים כי אם מוג'תבא ח'מינאי לא יחוסל בקרוב צפויים לו קשיים רבים בניהול איראן ושיקומה.
להערכתם, הוא ינסה לעבור לייצור מהיר של פצצת גרעין כדי להרתיע את ישראל וארה"ב מתקיפות נוספות של איראן.
מדינות המפרץ מנהלות אסטרטגיה חכמה וזהירה שמאפשרת להן לשמור על עמדה מרכזית בניהול העימות מול איראן מבלי להיות צד פעיל בסכסוך.
העולם הערבי והאסלאמי מגנה את ההכרה הישראלית בסומלילנד וחושש כי המהלך נועד לקדם את תוכנית ההגירה של טראמפ ולשרת את ישראל בהתקפות על איראן ועל החות'ים בתימן.
מנהיגים מהמפרץ מזהירים מהשלכות סביבתיות הרסניות במקרה של דליפה רדיואקטיבית מאיראן בעקבות התקיפה הישראלית.
סעודיה, האמירויות וקטאר מנסות לבלום את ישראל, מהדקות את הקשרים עם איראן ומתנגדות לכל תקיפה צבאית על מתקני הגרעין שלה.
בעוד בלבנון נשמעות קריאות לפתוח במשא ומתן עם ישראל, חזבאללה מציג קו נוקשה של המשך הלחימה ומדגיש כי הארגון ערוך למערכה ממושכת שתכריע את מאזן הכוחות בזירה הלבנונית והאזורית.
הסלמת הירי של חיזבאללה לעבר ישראל במסגרת מבצע "הקש האכול" הכניסה את ממשלת לבנון למילכוד פוליטי וביטחוני.
בעוד ישראל מאותתת כי המערכה בלבנון עלולה להימשך ואף להתרחב, וושינגטון דורשת תחילה את פירוק חיזבאללה מנשקו, דרישה שמעמידה את ביירות בין לחץ חיצוני גובר לבין חשש מעימות פנימי עם חזבאללה.
ההחלטה של ממשלת לבנון לאסור את פעילותו הצבאית של חזבאללה ולפרקו מנשקו מסמנת שבירת כללי משחק בני עשרות שנים היא אתגר גדול שעלול להוביל למלחמת אזרחים.
גורמים ביטחוניים בכירים אומרים כי למרות החשיבות ההצהרתית,ההחלטה היא חסרת שיניים ורק תמרון קרקעי נרחב של צה"ל יסיר את האיום, הקבינט יידרש להכריע בקרוב בנושא.
חזבאללה בין טהראן לביירות, נכנע ללחץ האיראני והצטרף למערכה נגד ישראל, האם מדובר במחווה מוגבלת לאחר חיסול עלי ח'מינאי או בפתיחת חזית חדשה שתדרדר את לבנון למלחמה כוללת?
מאחורי המהלך הביטחוני שיזמה ארה"ב עומדים שיקולים כבדי משקל: חוסר אמון במערכת הסורית החדשה, חשש מהתחדשות הטרור ושאיפה אמריקנית לייצב את הזירה באמצעות עיראק.
ישראל וסוריה חידשו את המשא ומתן ביניהן על הסכם ביטחוני בתיווך אמריקני,גורמים מדיניים בכירים אומרים כי השיחות היו טובות והוחלט להמשיך במגעים, אולם הפערים הם עדיין עמוקים. בשיחות הוסכם על הקמת מנגנון משולש של שיתוף פעולה מודיעיני בזמן אמת,מניעת חיכוכים ואי הבנות שיטפל במחלוקות שיתעוררו.
התחדשות הטרור הג'יהאדיסטי, התסיסה ברחוב העלווי והמאבק על יציבותה של סוריה בתקופת שלטון המעבר, מדאיגים את מערכת הביטחון הישראלית שחוששת שאיראן תנסה לנצל אותם כדי לבסס מחדש אחיזה בסוריה כדי לתקוף את ישראל.
רוסיה הגבירה את המעורבות הצבאית שלה בסוריה והיא מתווכת בין ישראל למשטרו של אחמד א-שרע להשגת הסכם ביטחוני, כך מסרו גורמים ביטחוניים.
פעולת התיווך נעשית בידיעת ארה"ב אך עד כה לא הושגה פריצת דרך במשא ומתן.
גוברת המתיחות גוברת בין מצרים לאתיופיה סביב המחלוקת על סכר "אל-נהדה", מצרים מאיימת בשימוש בכל האמצעים אך ההערכה בישראל היא שהסיכוי למלחמה הוא נמוך.
מצרים מודאגת מאוד מהצעדים שישראל עושה בשטח הצהוב ברצועת עזה וחוששת כי היא נערכת לשהייה ארוכה בשטח הזה.
גורמים מדיניים בכירים אומרים כי מצרים מציבה תנאים קשים לפגישה אפשרית בין ראש הממשלה נתניהו לנשיא א-סיסי וכי הסיכויים לכך קלושים.
פגישת נתניהו עם ראש המודיעין המצרי חסן רשאד מסמלת הפשרה מסויימת ביחסי קהיר–ירושלים לאחר חודשים של מתיחות סביב רפיח וציר פילדלפי, גורמים ביטחוניים אומרים כי מדובר באיתות חיובי אך לא בפריצת דרך של ממש.
במצרים מזהירים כי כל חזרה של צה"ל ללחימה בעזה או הפרת ההבנות עלולה למוטט את ההפשרה השברירית.
מהסכם שלום למתיחות בגבול ישראל מצרים.
ההצהרות החריפות של הנשיא א־סיסי, ההיערכות הצבאית המצרית בסיני והלחץ הישראלי-אמריקאי יוצרים סיכון למשבר חסר תקדים במערכת היחסים בין שתי המדינות.
הלחץ הציבורי יביא לחקירתו של ראש השב"כ לשעבר נדב ארגמן במשטרה בחשד לסחיטה באיומים, אך ספק רב אם המערכת המשפטית תעמיד אותו לדין.
ממשל ביידן נתקל בהתנגדות של ממשלת נתניהו ושל הרש"פ להקים "רש"פ מחודשת" שתשלוט ברצועת עזה אחרי המלחמה. הממשל מנותק מהמציאות, גם ישראל וגם הרש"פ אינן מקבלות את החזון שלו לגבי עתיד רצועת עזה ומחמוד עבאס חושש לאבד את שלטונו.
הטיפול בנושא שחרור החטופים שבידי חמאס הוא שערורייתי,ראש המוסד לשעבר יוסי כהן נדחף לנושא ומנהל מו"מ במקביל לראש המוסד דוד ברנע שהוסמך רשמית לתפקיד.
להערכת גורמים פוליטיים, יוסי כהן פתח בקמפיין לראשות הממשלה מתוך הנחה שבסיום המלחמה נתניהו יירד מהבמה הפוליטית.
בני גנץ ניסה לצוד שתי ציפורים באבן אחת בפגישתו עם יו"ר הרש"פ, להכשיר את הקרקע לתהליך מדיני עם הפלסטינים ולמצב את עצמו כמנהיג גוש השמאל מרכז. פגישת גנץ עם אבו מאזן היא חשובה לחידוש ההידברות בין ישראל לרש"פ והיא מהווה גם ציון דרך בקרב על ראשות מחנה השמאל מרכז.
גורמים בכירים בישראל חוששים מהחמצת ההזדמנות ההיסטורית להחלפת משטר ההיאתולות אם טראמפ לא ינצל את המשבר הנוכחי וימנע מתקיפה באיראן.
רזא פהלוי נתפס כדמות סמלית להנהגה חלופית, ישראל וארה״ב מעדיפות מעבר הדרגתי של השלטון עם שמירה על תעשיית הנפט כדי למנוע כאוס, זליגת נשק והתחזקות מוקדי כוח אזוריים במקרה של קריסת המשטר האיראני.
גורמים בכירים בישראל חוששים מהחמצת ההזדמנות ההיסטורית להחלפת משטר ההיאתולות אם טראמפ לא ינצל את המשבר הנוכחי וימנע מתקיפה באיראן.
רזא פהלוי נתפס כדמות סמלית להנהגה חלופית, ישראל וארה״ב מעדיפות מעבר הדרגתי של השלטון עם שמירה על תעשיית הנפט כדי למנוע כאוס, זליגת נשק והתחזקות מוקדי כוח אזוריים במקרה של קריסת המשטר האיראני.
מדינות ערביות ואסלאמיות רבות חוששות מהידוק הקשרים בין ישראל לסומלילנד שיביא לאחיזה גיאוגרפית ישראלית חדשה במי המפרץ. הן חוששות מהשפעה אסטרטגית ישראלית גוברת על נתיבי השיט בים האדום שתיתן לה יתרון ימי, מודיעיני וכלכלי על פני אזורי מפתח בעולם הערבי.