ההכרעה מתקרבת,ישראל וארה"ב נערכות לאפשרות של חידוש המערכה נגד איראן, על רקע הקשחת העמדות בטהראן, האיומים להעשרת אורניום ל־90 אחוזים והתרחבות התיאום הביטחוני בין ירושלים לוושינגטון.
ההכרעה מתקרבת,ישראל וארה"ב נערכות לאפשרות של חידוש המערכה נגד איראן, על רקע הקשחת העמדות בטהראן, האיומים להעשרת אורניום ל־90 אחוזים והתרחבות התיאום הביטחוני בין ירושלים לוושינגטון.
הוועידה השמינית של פת"ח נועדה לבצר את מעמדו של חוסיין א־שיח' כיורש המועדף של מחמוד עבאס, לקדם את בנו יאסר לעמדת כוח מרכזית ולבלום את השפעתו הגוברת של מרוואן ברגותי לקראת קרב הירושה ברש"פ.
בזמן שהקשב מופנה לאיראן וללבנון, חמאס ממשיך להתחזק ברצועה, בונה את כוחו הצבאי ומסרב להתפרק מנשקו.
גורמים ביטחוניים בכירים אומרים כי הדרג המדיני חייב לקבל החלטה לגבי סגירת החזית הפתוחה ברצועת עזה ומיטוט שלטון חמאס.
בכירים בתנועת פת"ח מותחים ביקורת נוקבת על יו"ר הרש"פ מחמוד עבאס על כך שהוא מנסה לקדם את בנו יאסר, שהינו איש עסקים, לתפקיד מפתח בהנהגת תנועת פת"ח.
הועידה השמינית של פת"ח תתכנס ב-14 בחודש לבחור את מוסדות התנועה החדשים.
בין חיכוך מבוקר לשחיקה מתמשכת, רצועת עזה מתנהלת במודל של עימות מתחת לסף המלחמה
ההכרעה מתקרבת,ישראל וארה"ב נערכות לאפשרות של חידוש המערכה נגד איראן, על רקע הקשחת העמדות בטהראן, האיומים להעשרת אורניום ל־90 אחוזים והתרחבות התיאום הביטחוני בין ירושלים לוושינגטון.
מאחורי המגעים המדיניים מסתתר מאבק עמוק על עתיד המזרח התיכון, בין הניסיון האיראני לכפות הסדר אזורי כולל לבין הדרישה הישראלית לשינוי המציאות הביטחונית בלבנון.
גורמים בכירים בירושלים מעריכים כי איראן משוכנעת שתוכל לשרוד את הלחץ הכלכלי והצבאי, מסרבת לדון בתוכנית הגרעין ומכינה את עצמה לסבב עימות נוסף מול ארה"ב וישראל, בעוד טראמפ מתקרב להכרעה על חידוש התקיפות.
בישראל מעריכים כי המבוי הסתום במשא ומתן והעמדה האיראנית המתריסה מקרבים את ממשל טראמפ לחידוש תקיפות ממוקדות נגד יעדים אסטרטגיים באיראן.
הקשרים הביטחוניים והמודיעיניים בין ירושלים לאבו דאבי העמיקו בעקבות המלחמה מול איראן, והפכו את איחוד האמירויות לשותפה האסטרטגית הקרובה ביותר של ישראל במפרץ, תוך תיאום חשאי בדרג המדיני והצבאי והרחבת שיתוף הפעולה נגד האיום האיראני.
פרישת איחוד האמירויות מאופ״ק היא מהלך אסטרטגי שמסמן מעבר מניהול קולקטיבי של שוק הנפט לריבונות אנרגטית ולגמישות גיאופוליטית, על רקע שינויים במאזן הכוחות האזורי והעולמי.
מדינות המפרץ ניצבות מול החלטה אסטרטגית, האם להמשיך לסמוך על כך שארה"ב תגן עליהן או לפתח מערכת ביטחון עצמית מול הסכנה האיראנית?
משבר באמון מול ההסלמה האיראנית: מדינות המפרץ מנסות לעבור ממדיניות האיפוק להרתעה ברורה מול איראן, מחזקות בריתות ביטחוניות ומחפשות ערבויות בינלאומיות ליציבות ארוכת טווח.
ישראל יוצאת למרוץ חירום טכנולוגי וצבאי נגד רחפני הנפץ של חזבאללה, בניסיון לבלום את מלחמת ההתשה החדשה שמנהל הארגון נגד כוחות צה"ל והיישובים בגבול הצפון.
בישראל מזהים את הגברת השימוש ברחפני נפץ ונחילי כטב"מים על ידי חזבאללה במטרה לשחוק את הכוחות הלוחמים ואת תחושת הביטחון בצפון.
צה"ל מתקשה לבלום את התרחבות מערך רחפני הנפץ של חזבאללה, בעוד הארגון מגביר את הלחץ על אזור החיץ החדש.
ארגון הטרור החל לשגר נחילי רחפנים לעבר כוחות צה"ל בדרום לבנון
למרות התנגדות חזבאללה, ארה"ב מנסה לקדם הסכם בין ממשלת לבנון לממשלת ישראל והודיעה על חידוש השיחות ביניהן בסוף השבוע בוושינגטון.
נשיא סוריה אחמד א-שרע מאמץ קו זהיר של הימנעות ממעורבות צבאית ישירה במלחמה האזורית, על רקע חולשה פנימית ושאיפה למנוע הידרדרות נוספת כדי לשמור על יציבות המשטר ולהימנע מהפיכת סוריה לזירת עימות פתוחה.
מאחורי המהלך הביטחוני שיזמה ארה"ב עומדים שיקולים כבדי משקל: חוסר אמון במערכת הסורית החדשה, חשש מהתחדשות הטרור ושאיפה אמריקנית לייצב את הזירה באמצעות עיראק.
ישראל וסוריה חידשו את המשא ומתן ביניהן על הסכם ביטחוני בתיווך אמריקני,גורמים מדיניים בכירים אומרים כי השיחות היו טובות והוחלט להמשיך במגעים, אולם הפערים הם עדיין עמוקים. בשיחות הוסכם על הקמת מנגנון משולש של שיתוף פעולה מודיעיני בזמן אמת,מניעת חיכוכים ואי הבנות שיטפל במחלוקות שיתעוררו.
התחדשות הטרור הג'יהאדיסטי, התסיסה ברחוב העלווי והמאבק על יציבותה של סוריה בתקופת שלטון המעבר, מדאיגים את מערכת הביטחון הישראלית שחוששת שאיראן תנסה לנצל אותם כדי לבסס מחדש אחיזה בסוריה כדי לתקוף את ישראל.
גוברת המתיחות גוברת בין מצרים לאתיופיה סביב המחלוקת על סכר "אל-נהדה", מצרים מאיימת בשימוש בכל האמצעים אך ההערכה בישראל היא שהסיכוי למלחמה הוא נמוך.
מצרים מודאגת מאוד מהצעדים שישראל עושה בשטח הצהוב ברצועת עזה וחוששת כי היא נערכת לשהייה ארוכה בשטח הזה.
גורמים מדיניים בכירים אומרים כי מצרים מציבה תנאים קשים לפגישה אפשרית בין ראש הממשלה נתניהו לנשיא א-סיסי וכי הסיכויים לכך קלושים.
פגישת נתניהו עם ראש המודיעין המצרי חסן רשאד מסמלת הפשרה מסויימת ביחסי קהיר–ירושלים לאחר חודשים של מתיחות סביב רפיח וציר פילדלפי, גורמים ביטחוניים אומרים כי מדובר באיתות חיובי אך לא בפריצת דרך של ממש.
במצרים מזהירים כי כל חזרה של צה"ל ללחימה בעזה או הפרת ההבנות עלולה למוטט את ההפשרה השברירית.
מהסכם שלום למתיחות בגבול ישראל מצרים.
ההצהרות החריפות של הנשיא א־סיסי, ההיערכות הצבאית המצרית בסיני והלחץ הישראלי-אמריקאי יוצרים סיכון למשבר חסר תקדים במערכת היחסים בין שתי המדינות.
הלחץ הציבורי יביא לחקירתו של ראש השב"כ לשעבר נדב ארגמן במשטרה בחשד לסחיטה באיומים, אך ספק רב אם המערכת המשפטית תעמיד אותו לדין.
ממשל ביידן נתקל בהתנגדות של ממשלת נתניהו ושל הרש"פ להקים "רש"פ מחודשת" שתשלוט ברצועת עזה אחרי המלחמה. הממשל מנותק מהמציאות, גם ישראל וגם הרש"פ אינן מקבלות את החזון שלו לגבי עתיד רצועת עזה ומחמוד עבאס חושש לאבד את שלטונו.
הטיפול בנושא שחרור החטופים שבידי חמאס הוא שערורייתי,ראש המוסד לשעבר יוסי כהן נדחף לנושא ומנהל מו"מ במקביל לראש המוסד דוד ברנע שהוסמך רשמית לתפקיד.
להערכת גורמים פוליטיים, יוסי כהן פתח בקמפיין לראשות הממשלה מתוך הנחה שבסיום המלחמה נתניהו יירד מהבמה הפוליטית.
בני גנץ ניסה לצוד שתי ציפורים באבן אחת בפגישתו עם יו"ר הרש"פ, להכשיר את הקרקע לתהליך מדיני עם הפלסטינים ולמצב את עצמו כמנהיג גוש השמאל מרכז. פגישת גנץ עם אבו מאזן היא חשובה לחידוש ההידברות בין ישראל לרש"פ והיא מהווה גם ציון דרך בקרב על ראשות מחנה השמאל מרכז.
גורמים בכירים בישראל חוששים מהחמצת ההזדמנות ההיסטורית להחלפת משטר ההיאתולות אם טראמפ לא ינצל את המשבר הנוכחי וימנע מתקיפה באיראן.
רזא פהלוי נתפס כדמות סמלית להנהגה חלופית, ישראל וארה״ב מעדיפות מעבר הדרגתי של השלטון עם שמירה על תעשיית הנפט כדי למנוע כאוס, זליגת נשק והתחזקות מוקדי כוח אזוריים במקרה של קריסת המשטר האיראני.
גורמים בכירים בישראל חוששים מהחמצת ההזדמנות ההיסטורית להחלפת משטר ההיאתולות אם טראמפ לא ינצל את המשבר הנוכחי וימנע מתקיפה באיראן.
רזא פהלוי נתפס כדמות סמלית להנהגה חלופית, ישראל וארה״ב מעדיפות מעבר הדרגתי של השלטון עם שמירה על תעשיית הנפט כדי למנוע כאוס, זליגת נשק והתחזקות מוקדי כוח אזוריים במקרה של קריסת המשטר האיראני.
מדינות ערביות ואסלאמיות רבות חוששות מהידוק הקשרים בין ישראל לסומלילנד שיביא לאחיזה גיאוגרפית ישראלית חדשה במי המפרץ. הן חוששות מהשפעה אסטרטגית ישראלית גוברת על נתיבי השיט בים האדום שתיתן לה יתרון ימי, מודיעיני וכלכלי על פני אזורי מפתח בעולם הערבי.