התקדמות החות'ים באזור באב אלמנדב חושפת את מגבלותיה של המטרייה האמריקנית ומאלצת את מדינות המפרץ לחפש חלופות ביטחוניות. עבור ישראל נפתחת הזדמנות להשתלב במערך האזורי המתהווה, אך לא להחליף את ארה"ב.
התקדמות החות'ים באזור באב אלמנדב חושפת את מגבלותיה של המטרייה האמריקנית ומאלצת את מדינות המפרץ לחפש חלופות ביטחוניות. עבור ישראל נפתחת הזדמנות להשתלב במערך האזורי המתהווה, אך לא להחליף את ארה"ב.
ישראל מחזיקה במידע, במודיעין ובחומרים רבים כדי להילחם במערכה התודעתית נגדה, אבל היא עדיין פועלת בעיקר במגננה. גורמים מדיניים וביטחוניים בכירים מציעים להקים מערך תודעה לאומי שירכז את היכולות ויעבור מהתגוננות ליוזמה התקפית.
החלטת וושינגטון שלא להעניק לאבו מאזן אשרת כניסה לארה"ב כדי לנאום באו"ם היא מסר מדיני לרש"פ ובירושלים מרוצים מההחלטה.
גורמים ביטחוניים בישראל ובכירים פלסטינים מעריכים כי מוחמד דחלאן מנסה לבנות מחדש את כוחו הפוליטי באמצעות רצועת עזה, חמאס, הקשרים עם איחוד האמירויות וארה"ב והמערכה על היום שאחרי המלחמה.
מטרתו אינה בהכרח להתמודד כבר עכשיו על הנשיאות, אלא להגיע למצב שבו לא ניתן יהיה להרכיב את ההנהגה הפלסטינית הבאה בלעדיו.
סקר חדש של המרכז הירושלמי הפלסטיני לתקשורת ומחקרJMCC מצביע על ירידה משמעותית באמון הציבור הפלסטיני במפלגות ובמנהיגים, לצד התחזקות התמיכה בפתרון שתי המדינות ובהמשך קיומה של הרש"פ.
ההתקדמות של החות'ים לעבר באב אלמנדב מעניקה לטהרן מנוף לחץ נוסף על ריאד, מאיימת על נתיבי האנרגיה ומציבה את סעודיה מול חזית דרומית חדשה.
החות'ים מאתגרים את "ברית מכה", מאיימים על סעודיה וסוגרים את מיצר באב אלמנדב, ריאד דורשת מבעלות בריתה החדשות לעבור מהצהרות למעשים, אך טורקיה ופקיסטן נזהרות מהסתבכות צבאית מול איראן.
איראן מחזיקה כעת בשני מנופי לחץ אסטרטגיים על נתיבי השיט העולמיים, הורמוז באמצעותה הישירה ובאב אלמנדב באמצעות החות'ים. גורמים ביטחוניים בכירים אומרים סעודיה ניצבת בפני איום גובר, בעוד ארה"ב, טורקיה ופקיסטן אינן נחלצות לעזרתה.
ישראל נערכת לאפשרות שחזבאללה ואיראן ינסו להגיב על השמדת המתחם התת קרקעי ברכס עלי טאהר, אך גורמים ביטחוניים מעריכים כי ההרתעה הישראלית עדיין מונעת מטהרן לפתוח חזית ישירה מול ישראל.
מיצר הורמוז, מזכר ההבנות בין וושינגטון לטהראן והעלייה במעמדה האזורי של הסולטנות מציבים את מסקט בעמדה חסרת תקדים, לא רק כמתווכת בין יריבים אלא כשותפה מרכזית בעיצוב הסדר הביטחוני והכלכלי החדש במפרץ.
המלחמה והאיומים על נתיבי השיט דוחפים את מדינות המפרץ לבחון מחדש את אסטרטגיית ייצוא הנפט שלהן
המלחמה חשפה את מגבלות הכוח האמריקני, חיזקה את מעמדה האזורי של איראן וערערה את תחושת הביטחון שעליה נשענה המערכת האסטרטגית של מדינות המפרץ במשך עשרות שנים.
האיום של טראמפ על סולטנות עומאן מציף את המאבק על עצמאותן המדינית של מדינות המפרץ ומחדד את המתח בין מדיניות האיזון של עומאן לבין הניסיון האמריקני לגבש חזית אחידה מול איראן.
חזבאללה חושש שישראל מציבה לו מלכודת,תגובה צבאית עלולה להביא למערכה רחבה ולהעניק לנתניהו הישג ערב הבחירות, בעוד שהבלגה מצידו עלולה להעמיק את תחושת התבוסה ולכרסם בכוחו בלבנון.
הכיבוש המוצלח של רכס עלי טאהר בלבנון על ידי צה"ל ממחיש את השינוי במאזן הכוחות בדרום לבנון, חזבאללה מאבד בזה אחר זה את הנכסים שעליהם בנה את תפיסת ההרתעה שלו בעוד ישראל מקבלת קלף צבאי ומדיני חדש מול הארגון, לבנון ואיראן.
מאחורי המאבק בין ישראל לחזבאללה על השליטה ברכס עלי טאהר מסתתר מאבק גדול בהרבה, האם ישראל תכתיב את המפה הביטחונית החדשה של דרום לבנון, או שחזבאללה יצליח לבלום אותה.
הצהרתו של מזכ"ל חיזבאללה, נעים קאסם, עשויה לסמן שינוי בגישת הארגון כלפי סוריה מאז נפילת משטר אסד. גורמים ביטחוניים מעריכים כי הארגון מבקש להפחית את הלחץ המופעל עליו ולמנוע פתיחת חזית נוספת מול דמשק.
הצבא הסורי החדש נבנה מתוך הפלגים שהפילו את בשאר אסד, אך השאלה המרכזית מבחינת ישראל היא מי ישלוט בו, א־שרע מנסה להפוך יותר מ־130 מסגרות חמושות לצבא לאומי אחד, אך יוצאי "תחריר א־שאם" ממשיכים להחזיק במוקדי כוח מרכזיים וטורקיה מעמיקה את השפעתה על בניית הצבא.
התקיפה הישראלית בשדה התעופה באבו א-דוהור היא רק סימפטום למאבק גדול בהרבה, מי ישלוט בסוריה, מי יבנה את צבאה ומי יעצב את מאזן הכוחות במזרח התיכון בעידן של נסיגה אמריקנית.
ההגמוניה האיראנית נחלשת, טורקיה הופכת לציר אזורי מרכזי, ישראל מרחיבה את השפעתה ובין המעצמות האזוריות מתעצבת מערכת חדשה של בריתות ואינטרסים.
גורמים בכירים בירושלים אומרים כי התקיפה באבו א-דהור היא מסר ברור לאחמד א-שרע ולארדואן כי ישראל לא תאפשר התבססות צבאית טורקית בסוריה שתאיים על חופש הפעולה האווירי שלה ותשנה את מאזן הכוחות באזור.
מאחורי מאמצי הפיוס של מצרים בין הרש"פ לחמאס מתנהל מאבק על מועד הבחירות ועל השליטה העתידית בעזה, כאשר בפת"ח חוששים מתבוסה מול חמאס ומעריכים כי עבאס ייאלץ לדחות את הבחירות ברגע האחרון.
הברית הביטחונית בין סעודיה, טורקיה ופקיסטן מציבה את מצרים בפני דילמה אסטרטגית, להשתלב במערכת הביטחון האזורית החדשה או לשמור על המסורת המצרית של הימנעות מבריתות צבאיות. בינתיים קהיר מעדיפה להשאיר את כל האפשרויות פתוחות
הברית הצבאית המשולשת בין סעודיה, טורקיה ופקיסטן אינה רק הסכם הגנה, היא משקפת את השינוי במאזן הכוחות האזורי ואת היחלשות מעמדה המסורתי של קהיר.
קהיר מגבירה את הלחץ על נתניהו ומגייסת את ארה"ב, קטאר וטורקיה לקידום השלב השני בעזה, אך בישראל מתעקשים: פירוק חמאס מנשקו הוא תנאי למעבר לשלב הבא.
הלחץ הציבורי יביא לחקירתו של ראש השב"כ לשעבר נדב ארגמן במשטרה בחשד לסחיטה באיומים, אך ספק רב אם המערכת המשפטית תעמיד אותו לדין.
ממשל ביידן נתקל בהתנגדות של ממשלת נתניהו ושל הרש"פ להקים "רש"פ מחודשת" שתשלוט ברצועת עזה אחרי המלחמה. הממשל מנותק מהמציאות, גם ישראל וגם הרש"פ אינן מקבלות את החזון שלו לגבי עתיד רצועת עזה ומחמוד עבאס חושש לאבד את שלטונו.
הטיפול בנושא שחרור החטופים שבידי חמאס הוא שערורייתי,ראש המוסד לשעבר יוסי כהן נדחף לנושא ומנהל מו"מ במקביל לראש המוסד דוד ברנע שהוסמך רשמית לתפקיד.
להערכת גורמים פוליטיים, יוסי כהן פתח בקמפיין לראשות הממשלה מתוך הנחה שבסיום המלחמה נתניהו יירד מהבמה הפוליטית.
בני גנץ ניסה לצוד שתי ציפורים באבן אחת בפגישתו עם יו"ר הרש"פ, להכשיר את הקרקע לתהליך מדיני עם הפלסטינים ולמצב את עצמו כמנהיג גוש השמאל מרכז. פגישת גנץ עם אבו מאזן היא חשובה לחידוש ההידברות בין ישראל לרש"פ והיא מהווה גם ציון דרך בקרב על ראשות מחנה השמאל מרכז.
הסנקציות החדשות נגד בכירי הארגון מסמנות שינוי אסטרטגי במדיניות האמריקנית , ממאבק בטרור למאבק בתשתית האידיאולוגית והכלכלית של האסלאם הפוליטי
גורמים בכירים בישראל חוששים מהחמצת ההזדמנות ההיסטורית להחלפת משטר ההיאתולות אם טראמפ לא ינצל את המשבר הנוכחי וימנע מתקיפה באיראן.
רזא פהלוי נתפס כדמות סמלית להנהגה חלופית, ישראל וארה״ב מעדיפות מעבר הדרגתי של השלטון עם שמירה על תעשיית הנפט כדי למנוע כאוס, זליגת נשק והתחזקות מוקדי כוח אזוריים במקרה של קריסת המשטר האיראני.
גורמים בכירים בישראל חוששים מהחמצת ההזדמנות ההיסטורית להחלפת משטר ההיאתולות אם טראמפ לא ינצל את המשבר הנוכחי וימנע מתקיפה באיראן.
רזא פהלוי נתפס כדמות סמלית להנהגה חלופית, ישראל וארה״ב מעדיפות מעבר הדרגתי של השלטון עם שמירה על תעשיית הנפט כדי למנוע כאוס, זליגת נשק והתחזקות מוקדי כוח אזוריים במקרה של קריסת המשטר האיראני.