הכוננות בישראל גוברת לנוכח החשש מתקיפה איראנית מקדימה נגד יעדים אמריקניים וישראליים, על רקע המשבר הכלכלי המחריף בטהראן והאפשרות לקריסת המשא ומתן עם וושינגטון. בירושלים נערכים גם לאפשרות של דחיית הבחירות לכנסת אם תתפתח סכנה ביטחונית מיידית.
הכוננות בישראל גוברת לנוכח החשש מתקיפה איראנית מקדימה נגד יעדים אמריקניים וישראליים, על רקע המשבר הכלכלי המחריף בטהראן והאפשרות לקריסת המשא ומתן עם וושינגטון. בירושלים נערכים גם לאפשרות של דחיית הבחירות לכנסת אם תתפתח סכנה ביטחונית מיידית.
חמאס ומחנה דחלאן מנסים להקים רשימה רחבה לקראת הבחירות הפלסטיניות, ובמרכזה להציב את מרואן ברגותי, מהלך שעלול לאתגר את הנהגת פת"ח ולפתוח את שאלת היום שאחרי אבו מאזן.
ראש השב"כ דוד זיני חשף בקבינט כי בפזורה הבדואית קיימות תשתיות צבאיות וניסיונות להקים מעין גדודים צבאיים. גורמים ביטחוניים בכירים מזהירים כי השילוב בין כמויות הנשק, אובדן המשילות והזיקה לגורמי טרור עלול להפוך את הנגב לאיום ביטחוני אסטרטגי.
מערכת הביטחון חוששת מפיגוע רב זירתי שנועד לשבש את הישגי ישראל, ליצור מנוף לחץ באמצעות חטיפת חיילים ולפגוע בישראל גם לקראת הבחירות.
בכירים בפת"ח אומרים כי אבו מאזן ממתין לתוצאות הבחירות בישראל לפני שיחליט אם לדחות את הבחירות הפלסטיניות, בתקווה שישראל תספק לו עילה לביטולן. ברקע, החשש מברית בין חמאס, הג'יהאד האסלאמי ומחנה דחלאן, שעלולה לערער את שלטון פת"ח.
הכוננות בישראל גוברת לנוכח החשש מתקיפה איראנית מקדימה נגד יעדים אמריקניים וישראליים, על רקע המשבר הכלכלי המחריף בטהראן והאפשרות לקריסת המשא ומתן עם וושינגטון. בירושלים נערכים גם לאפשרות של דחיית הבחירות לכנסת אם תתפתח סכנה ביטחונית מיידית.
הקריסה המואצת של הריאל, האינפלציה והפגיעה בהכנסות הנפט מצמצמות את מרחב התמרון של טהרן ומציבות את המשטר בפני מבחן כפול, מימון המלחמה והמערכות הביטחוניות תוך שמירה על יציבותו מול הציבור האיראני.
הטייס העומאני הימאם אלהמאמי תכנן לרסק את מטוס "פליי דובאי" על נתב"ג ולגרום לפיגוע המוני. לפי החקירה, הוא שקל לבצע את הפיגוע כבר בחודש יולי, והכין תוכנית חלופית להתרסקות על בסיס אמריקני בירדן.
החקירה בודקת אם טייס המשנה העומאני, ששהה בעבר בסוריה, גויס לארגון ג'יהאדיסטי הקשור לאיראן. נבדק אם פעל לבדו או במסגרת תשתית טרור, על רקע הקשרים ההיסטוריים בין טהראן לאלקאעדה
צוות ישראלי צפוי להשתתף בחקירת טייס המשנה, בעוד גורמים ביטחוניים בכירים מעריכים בשלב זה כי מדובר במחבל בודד שאינו קשור לאיראן, בירושלים מותחים ביקורת על סעודיה שסירבה לשתף חוקרים ישראלים בחקירה.
החקירה הישראלית בודקת אם טייס המשנה עשה את הפיגוע פעל לבדו, הופעל על ידי ארגון טרור או קיבל הנחיות מגורם מדינתי, כאשר החשד לקשר איראני עדיין נבדק.
המפגש החשאי של ראש הממשלה נתניהו באבו דאבי חושף את עומק החשש הערבי מאיראן ומהחות'ים, ואת האפשרות להעמקת התיאום הביטחוני בין ישראל למדינות המפרץ.
מיצר הורמוז, מזכר ההבנות בין וושינגטון לטהראן והעלייה במעמדה האזורי של הסולטנות מציבים את מסקט בעמדה חסרת תקדים, לא רק כמתווכת בין יריבים אלא כשותפה מרכזית בעיצוב הסדר הביטחוני והכלכלי החדש במפרץ.
שנתיים לאחר חיסול נצראללה, יורשו בתפקיד מנסה להוכיח שהארגון לא נשבר, תוקף את נשיא לבנון והממשלה, דוחה את הדרישה לפירוק הנשק ומציג את חיזבאללה כמי שממשיך למלא תפקיד של מדינה בתוך מדינה.
שנתיים אחרי חיסול חסן נצראללה,ארגון חיזבאללה מתקשה לייצר הנהגה שתמלא את החלל שהותיר מנהיגו המיתולוגי, ובמקביל מתמודד עם לחץ גובר בלבנון ועם תלות עמוקה באיראן.
המלחמה פגעה קשות בהנהגת חזבאללה, ביכולותיו הצבאיות ובקווי האספקה שלו, אך הארגון לא איבד את יכולת הפעולה. במקביל, הוא משנה את תפיסת הלחימה שלו ומעמיק את התלות באיראן, שמגבירה את מעורבותה הישירה בניהולו ובשיקומו.
חזבאללה חושש שישראל מציבה לו מלכודת,תגובה צבאית עלולה להביא למערכה רחבה ולהעניק לנתניהו הישג ערב הבחירות, בעוד שהבלגה מצידו עלולה להעמיק את תחושת התבוסה ולכרסם בכוחו בלבנון.
המחאה בסוריה אינה רק נגד ההתייקרות אלא נגד הדרך שבה השלטון החדש מנהל את המדינה ומחלק את משאביה. הנשיא אחמד א-שרע נדרש להוכיח שהבטחת השינוי אינה מסתיימת בהחלפת השלטון, אלא מגיעה גם אל הכיס של האזרח הסורי.
הצבא הסורי החדש נבנה מתוך הפלגים שהפילו את בשאר אסד, אך השאלה המרכזית מבחינת ישראל היא מי ישלוט בו, א־שרע מנסה להפוך יותר מ־130 מסגרות חמושות לצבא לאומי אחד, אך יוצאי "תחריר א־שאם" ממשיכים להחזיק במוקדי כוח מרכזיים וטורקיה מעמיקה את השפעתה על בניית הצבא.
התקיפה הישראלית בשדה התעופה באבו א-דוהור היא רק סימפטום למאבק גדול בהרבה, מי ישלוט בסוריה, מי יבנה את צבאה ומי יעצב את מאזן הכוחות במזרח התיכון בעידן של נסיגה אמריקנית.
ההגמוניה האיראנית נחלשת, טורקיה הופכת לציר אזורי מרכזי, ישראל מרחיבה את השפעתה ובין המעצמות האזוריות מתעצבת מערכת חדשה של בריתות ואינטרסים.
מאחורי מאמצי הפיוס של מצרים בין הרש"פ לחמאס מתנהל מאבק על מועד הבחירות ועל השליטה העתידית בעזה, כאשר בפת"ח חוששים מתבוסה מול חמאס ומעריכים כי עבאס ייאלץ לדחות את הבחירות ברגע האחרון.
הברית הביטחונית בין סעודיה, טורקיה ופקיסטן מציבה את מצרים בפני דילמה אסטרטגית, להשתלב במערכת הביטחון האזורית החדשה או לשמור על המסורת המצרית של הימנעות מבריתות צבאיות. בינתיים קהיר מעדיפה להשאיר את כל האפשרויות פתוחות
הברית הצבאית המשולשת בין סעודיה, טורקיה ופקיסטן אינה רק הסכם הגנה, היא משקפת את השינוי במאזן הכוחות האזורי ואת היחלשות מעמדה המסורתי של קהיר.
קהיר מגבירה את הלחץ על נתניהו ומגייסת את ארה"ב, קטאר וטורקיה לקידום השלב השני בעזה, אך בישראל מתעקשים: פירוק חמאס מנשקו הוא תנאי למעבר לשלב הבא.
הלחץ הציבורי יביא לחקירתו של ראש השב"כ לשעבר נדב ארגמן במשטרה בחשד לסחיטה באיומים, אך ספק רב אם המערכת המשפטית תעמיד אותו לדין.
ממשל ביידן נתקל בהתנגדות של ממשלת נתניהו ושל הרש"פ להקים "רש"פ מחודשת" שתשלוט ברצועת עזה אחרי המלחמה. הממשל מנותק מהמציאות, גם ישראל וגם הרש"פ אינן מקבלות את החזון שלו לגבי עתיד רצועת עזה ומחמוד עבאס חושש לאבד את שלטונו.
הטיפול בנושא שחרור החטופים שבידי חמאס הוא שערורייתי,ראש המוסד לשעבר יוסי כהן נדחף לנושא ומנהל מו"מ במקביל לראש המוסד דוד ברנע שהוסמך רשמית לתפקיד.
להערכת גורמים פוליטיים, יוסי כהן פתח בקמפיין לראשות הממשלה מתוך הנחה שבסיום המלחמה נתניהו יירד מהבמה הפוליטית.
בני גנץ ניסה לצוד שתי ציפורים באבן אחת בפגישתו עם יו"ר הרש"פ, להכשיר את הקרקע לתהליך מדיני עם הפלסטינים ולמצב את עצמו כמנהיג גוש השמאל מרכז. פגישת גנץ עם אבו מאזן היא חשובה לחידוש ההידברות בין ישראל לרש"פ והיא מהווה גם ציון דרך בקרב על ראשות מחנה השמאל מרכז.
הסנקציות החדשות נגד בכירי הארגון מסמנות שינוי אסטרטגי במדיניות האמריקנית , ממאבק בטרור למאבק בתשתית האידיאולוגית והכלכלית של האסלאם הפוליטי
גורמים בכירים בישראל חוששים מהחמצת ההזדמנות ההיסטורית להחלפת משטר ההיאתולות אם טראמפ לא ינצל את המשבר הנוכחי וימנע מתקיפה באיראן.
רזא פהלוי נתפס כדמות סמלית להנהגה חלופית, ישראל וארה״ב מעדיפות מעבר הדרגתי של השלטון עם שמירה על תעשיית הנפט כדי למנוע כאוס, זליגת נשק והתחזקות מוקדי כוח אזוריים במקרה של קריסת המשטר האיראני.
גורמים בכירים בישראל חוששים מהחמצת ההזדמנות ההיסטורית להחלפת משטר ההיאתולות אם טראמפ לא ינצל את המשבר הנוכחי וימנע מתקיפה באיראן.
רזא פהלוי נתפס כדמות סמלית להנהגה חלופית, ישראל וארה״ב מעדיפות מעבר הדרגתי של השלטון עם שמירה על תעשיית הנפט כדי למנוע כאוס, זליגת נשק והתחזקות מוקדי כוח אזוריים במקרה של קריסת המשטר האיראני.