חודש לאחר פתיחת מבצע ״שחר תימן״, הכוחות התימניים הנתמכים בידי סעודיה מנהלים לחימה בחמש חזיתות ומדווחים על עשרות אלפי תקיפות ועל פגיעה קשה ביכולות החות'ים. אולם למרות היקף הפעילות הצבאית, היעדים המרכזיים של המבצע עדיין רחוקים מהשגה.
חודש לאחר פתיחת מבצע ״שחר תימן״, הכוחות התימניים הנתמכים בידי סעודיה מנהלים לחימה בחמש חזיתות ומדווחים על עשרות אלפי תקיפות ועל פגיעה קשה ביכולות החות'ים. אולם למרות היקף הפעילות הצבאית, היעדים המרכזיים של המבצע עדיין רחוקים מהשגה.
גורמים ביטחוניים בכירים בישראל דוחים את טענות חמאס ומזהים ניסיון להשיק קמפיין בין לאומי חדש נגד ישראל, תוך ניצול הצפות מחנות העקורים והמצוקה ההומניטרית בחורף. בירושלים חוששים שהארגון מבקש להגביר את הלחץ המדיני כדי לקדם את שיקום הרצועה לפני פירוקו מנשקו.
מאחורי חשיפת המסמכים וההקלטות ברשת אלג'זירה עומד מאמץ של חמאס לעצב מחדש את סיפור 7 באוקטובר, להאדיר את דמותו של מוחמד דף ולהציג את המתקפה כהחלטה אסטרטגית של הנהגת הארגון.
עזמי בשארה: "רק דמיון חולני יכול לקשור בין קטאר לבין שיעור ההצבעה של ערביי ישראל".
בשארה יוצא להגנת קטאר ודוחה את החשדות נגדה, אך תחקיר על מיליוני שקלים שהועברו לעמותות בישראל דרך קרן בריטית הקשורה למשפחתו מעלה שאלות על קשריו עם דוחא ועל מערך ההשפעה הקטארי בישראל.
גורמים ביטחוניים בכירי טוענים כי הרש"פ פעלה מאחורי הקלעים לעידוד ההצבעה הערבית בבחירות לכנסת, בתקווה להביא לנפילת ממשלת נתניהו. ברחוב הפלסטיני מקווים בעקבות תוצאות הבחירות להקלות ביטחוניות וכלכליות, אך אינם מצפים לפריצת דרך מדינית.
בטהראן חוששים כי תבוסת טראמפ בבחירות האמצע תדחוף אותו ואת נתניהו למבצע צבאי נגד איראן, במטרה להשיב את ההרתעה ולשקם את יוקרתו הפוליטית של הנשיא.
התבוסה הרפובליקנית בבחירות האמצע מציבה את הנשיא האמריקני בפני מציאות פוליטית חדשה, אך עשויה גם להגביר את רצונו להשיג הישג היסטורי מול טהראן. במקביל, איראן תנסה לנצל את היחלשותו הפוליטית כדי להקשיח עמדות במשא ומתן, בעוד מאמצי התיווך של קטאר טרם הבשילו להסכם.
בכירים בישראל מעריכים כי הסיכוי לחידוש המלחמה נגד איראן יגבר לאחר בחירות האמצע בארה״ב, וכי העימות עלול להתפתח למערכה ממושכת ורב־זירתית. צה״ל השלים את ההיערכות, אך ההחלטה על מועד התקיפה נמצאת בידי הנשיא טראמפ.
הסיכוי לחידוש העימות הצבאי בין ארה"ב וישראל לאיראן גובר, למרות מאמצי התיווך של קטאר והערוץ הישיר שנפתח בין וושינגטון למוחסן רזאאי, מזכיר המועצה העליונה לביטחון לאומי באיראן.
שימור המשטר הוא השיקול המרכזי שמנחה את ההנהגה האיראנית.
צוות ישראלי צפוי להשתתף בחקירת טייס המשנה, בעוד גורמים ביטחוניים בכירים מעריכים בשלב זה כי מדובר במחבל בודד שאינו קשור לאיראן, בירושלים מותחים ביקורת על סעודיה שסירבה לשתף חוקרים ישראלים בחקירה.
החקירה הישראלית בודקת אם טייס המשנה עשה את הפיגוע פעל לבדו, הופעל על ידי ארגון טרור או קיבל הנחיות מגורם מדינתי, כאשר החשד לקשר איראני עדיין נבדק.
המפגש החשאי של ראש הממשלה נתניהו באבו דאבי חושף את עומק החשש הערבי מאיראן ומהחות'ים, ואת האפשרות להעמקת התיאום הביטחוני בין ישראל למדינות המפרץ.
מיצר הורמוז, מזכר ההבנות בין וושינגטון לטהראן והעלייה במעמדה האזורי של הסולטנות מציבים את מסקט בעמדה חסרת תקדים, לא רק כמתווכת בין יריבים אלא כשותפה מרכזית בעיצוב הסדר הביטחוני והכלכלי החדש במפרץ.
טהראן מבקשת להבטיח שחזבאללה לא יישאר מחוץ למערכה במקרה של תקיפה ישראלית ואמריקנית, אך הארגון משדר מסרים סותרים ושומר לעצמו את ההחלטה בהתאם להתפתחויות, בישראל מעריכים כי הלחץ האיראני עלול להכריע את הכף, ונערכים לתגובה צבאית רחבה בלבנון.
לקראת סבב השיחות הצבאיות בין ישראל ללבנון שאמור להיפתח היום בטמפה, פלורידה, מתחדד העימות הפנימי בלבנון סביב שאלת הנשק של חזבאללה שמסרב להתפרק מנשקו.
שנתיים לאחר חיסול נצראללה, יורשו בתפקיד מנסה להוכיח שהארגון לא נשבר, תוקף את נשיא לבנון והממשלה, דוחה את הדרישה לפירוק הנשק ומציג את חיזבאללה כמי שממשיך למלא תפקיד של מדינה בתוך מדינה.
שנתיים אחרי חיסול חסן נצראללה,ארגון חיזבאללה מתקשה לייצר הנהגה שתמלא את החלל שהותיר מנהיגו המיתולוגי, ובמקביל מתמודד עם לחץ גובר בלבנון ועם תלות עמוקה באיראן.
המחאה בסוריה אינה רק נגד ההתייקרות אלא נגד הדרך שבה השלטון החדש מנהל את המדינה ומחלק את משאביה. הנשיא אחמד א-שרע נדרש להוכיח שהבטחת השינוי אינה מסתיימת בהחלפת השלטון, אלא מגיעה גם אל הכיס של האזרח הסורי.
הצבא הסורי החדש נבנה מתוך הפלגים שהפילו את בשאר אסד, אך השאלה המרכזית מבחינת ישראל היא מי ישלוט בו, א־שרע מנסה להפוך יותר מ־130 מסגרות חמושות לצבא לאומי אחד, אך יוצאי "תחריר א־שאם" ממשיכים להחזיק במוקדי כוח מרכזיים וטורקיה מעמיקה את השפעתה על בניית הצבא.
התקיפה הישראלית בשדה התעופה באבו א-דוהור היא רק סימפטום למאבק גדול בהרבה, מי ישלוט בסוריה, מי יבנה את צבאה ומי יעצב את מאזן הכוחות במזרח התיכון בעידן של נסיגה אמריקנית.
ההגמוניה האיראנית נחלשת, טורקיה הופכת לציר אזורי מרכזי, ישראל מרחיבה את השפעתה ובין המעצמות האזוריות מתעצבת מערכת חדשה של בריתות ואינטרסים.
הצהרתו של נשיא מצרים כי יסיים את כהונתו בשנת 2030 מעוררת שאלה מרכזית: האם מדובר בהחלטה אמיתית לפרוש, או במהלך שנועד להרגיע את הציבור ולמנוע מאבק פוליטי מוקדם על הירושה?
קהיר, אנקרה ואסלאמאבאד מבקשות להרתיע את איראן והחות'ים ולהפגין תמיכה בריאד, אך מעדיפות להימנע ממעורבות צבאית ממושכת בתימן, לפחות עד שיתבהרו כוונותיו של טראמפ לאחר הבחירות לקונגרס האמריקני.
נשיא מצרים הצהיר כי קהיר מוכנה לנקוט כל צעד להגנת סעודיה, ואף ביקש לכנס את הפרלמנט כדי לקבל הסמכה לפעולה. אולם בין התחייבות להגן על הממלכה לבין שליחת צבא מצרי למלחמה קרקעית בתימן יש מרחק רב. האינטרסים האסטרטגיים, החשש מהסתבכות ממושכת והזיכרון ההיסטורי עשויים להכתיב לא-סיסי גבולות ברורים.
מאחורי מאמצי הפיוס של מצרים בין הרש"פ לחמאס מתנהל מאבק על מועד הבחירות ועל השליטה העתידית בעזה, כאשר בפת"ח חוששים מתבוסה מול חמאס ומעריכים כי עבאס ייאלץ לדחות את הבחירות ברגע האחרון.
הלחץ הציבורי יביא לחקירתו של ראש השב"כ לשעבר נדב ארגמן במשטרה בחשד לסחיטה באיומים, אך ספק רב אם המערכת המשפטית תעמיד אותו לדין.
ממשל ביידן נתקל בהתנגדות של ממשלת נתניהו ושל הרש"פ להקים "רש"פ מחודשת" שתשלוט ברצועת עזה אחרי המלחמה. הממשל מנותק מהמציאות, גם ישראל וגם הרש"פ אינן מקבלות את החזון שלו לגבי עתיד רצועת עזה ומחמוד עבאס חושש לאבד את שלטונו.
הטיפול בנושא שחרור החטופים שבידי חמאס הוא שערורייתי,ראש המוסד לשעבר יוסי כהן נדחף לנושא ומנהל מו"מ במקביל לראש המוסד דוד ברנע שהוסמך רשמית לתפקיד.
להערכת גורמים פוליטיים, יוסי כהן פתח בקמפיין לראשות הממשלה מתוך הנחה שבסיום המלחמה נתניהו יירד מהבמה הפוליטית.
בני גנץ ניסה לצוד שתי ציפורים באבן אחת בפגישתו עם יו"ר הרש"פ, להכשיר את הקרקע לתהליך מדיני עם הפלסטינים ולמצב את עצמו כמנהיג גוש השמאל מרכז. פגישת גנץ עם אבו מאזן היא חשובה לחידוש ההידברות בין ישראל לרש"פ והיא מהווה גם ציון דרך בקרב על ראשות מחנה השמאל מרכז.
ניצחון הדמוקרטים בבחירות האמצע בארה״ב והשתלטותם על שני בתי הקונגרס נתפסים בחלקים מהעולם הערבי כאירוע שעשוי להשפיע על מדיניות וושינגטון במזרח התיכון, כך אומרים גורמים ביטחוניים העוקבים אחר הלכי הרוח בעולם הערבי.
התבוסה הרפובליקנית בבחירות אמצע הקדנציה והמשבר הפוליטי בישראל מציבים את נתניהו בפני מציאות אסטרטגית חדשה.
טראמפ נחלש, הדמוקרטים חוזרים לשלוט בקונגרס, וההסכמה האמריקנית המסורתית סביב התמיכה בישראל הולכת ונשחקת.
ניצחון הדמוקרטים בבחירות האמצע מגביר את הלחץ על הנשיא טראמפ לסיים את המערכה מול איראן, אך טהראן אינה ממהרת להתפשר. במקביל, בישראל חוששים שהמחיר הפוליטי של המלחמה בוושינגטון יוביל לשינוי הדרגתי במדיניות התמיכה האמריקנית.
דאגה במערכת הביטחון מהצהרת טראמפ על כוונתו להפסיק את הסיוע הביטחוני השנתי לישראל, החשש הוא מפגיעה בעסקאות רכש ובהצטיידות העתידית של צה"ל, בעוד שבישראל עדיין לא ברור כיצד ייושם המהלך ומה יהיה מקור המימון החלופי.