איראן נוקטת סחבת במשא ומתן שעלולה להביא לחידוש הלחימה, עם זאת, הדרג המדיני בישראל חושש שבסופו של דבר הנשיא טראמפ יחתום עם איראן על עסקה גרועה מבחינתה של ישראל בטווח הארוך.
איראן נוקטת סחבת במשא ומתן שעלולה להביא לחידוש הלחימה, עם זאת, הדרג המדיני בישראל חושש שבסופו של דבר הנשיא טראמפ יחתום עם איראן על עסקה גרועה מבחינתה של ישראל בטווח הארוך.
הקרב על הנהגת הרש"פ נכנס לשלב מכריע, כאשר הוועידה ה-8 של תנועת פת"ח צפויה לקבוע את מאזן הכוחות בעידן שאחרי אבו מאזן, בין ניסיון המחנה הממסדי לשמר שליטה והמשכיות, לבין מאמציו של מרוואן ברגותי לפרוץ אל מרכז קבלת ההחלטות ולהציב עצמו כחלופה הנהגתית בעלת לגיטימציה ציבורית רחבה.
בזמן שהמערכה מול איראן והחזית הצפונית מעסיקות את ישראל וארה"ב, חמאס מנצל את הקיפאון המדיני לדחיית הדרישה כי יתפרק מנשקו, הוא פועל לחיזוק המשילות שלו ברצועת עזה, לשיקום יכולותיו הצבאיות ולהמשך פעילות טרור נגד כוחות צה״ל, מתוך מטרה לשמר את מעמדו לקראת השלב הבא במערכה האזורית.
הרחוב הפלסטיני זועם על חקיקת עונש המוות למחבלים בכנסת ורואה בה טעות גדולה של ישראל וצעד נקמני וכוחני שיגביר את הסכסוך, בשב"כ רואים בחוק צעד הרתעתי חדש שיביא לריסון הטרור.
גורמים מדיניים בכירים בירושלים מעריכים כי היוזמה האמריקנית להקמת "מועצת שלום" מבקשת לאתגר את האו״ם, אך לעת עתה היא נותרה הישג תדמיתי בלבד של טראמפ, ללא מנגנון מחייב וללא שינוי בעמדת חמאס שמסרב להתפרק מנשקו.
איראן נוקטת סחבת במשא ומתן שעלולה להביא לחידוש הלחימה, עם זאת, הדרג המדיני בישראל חושש שבסופו של דבר הנשיא טראמפ יחתום עם איראן על עסקה גרועה מבחינתה של ישראל בטווח הארוך.
איראן מציבה קווים אדומים במו״מ עם ארה״ב, ההסכם עדיין רחוק והמתיחות סביב מצר הורמוז נמשכת
המצור הימי על איראן נועד לשבור את קלף המיקוח של מיצר הורמוז, אך עלול להפוך למלכודת כלכלית עבור וושינגטון עצמה.
המגעים בין וושינגטון לטהראן מתקדמים בצעדים זהירים, אך פערים עמוקים סביב תוכנית הגרעין וההתנגדות בתוך ההנהגה האיראנית מאיימים לבלום את ההסכם.
מדינות המפרץ ניצבות מול החלטה אסטרטגית, האם להמשיך לסמוך על כך שארה"ב תגן עליהן או לפתח מערכת ביטחון עצמית מול הסכנה האיראנית?
משבר באמון מול ההסלמה האיראנית: מדינות המפרץ מנסות לעבור ממדיניות האיפוק להרתעה ברורה מול איראן, מחזקות בריתות ביטחוניות ומחפשות ערבויות בינלאומיות ליציבות ארוכת טווח.
פרשנים במפרץ אומרים כי ההנהגה האיראנית נוהגת בטיפשות ובוחרת במדיניות "האדמה החרוכה" מול שכנותיה במפרץ, ומחליטה להרוס אותן על היושבים בהן,לדבריהם ההחלטה הזו מייצגת עיוורון
מדינות המפרץ מנהלות אסטרטגיה חכמה וזהירה שמאפשרת להן לשמור על עמדה מרכזית בניהול העימות מול איראן מבלי להיות צד פעיל בסכסוך.
חזבאללה התאושש במהירות מחיסול חסן נצראללה וממבצע הביפרים, והערכת חולשתו בישראל, בזירה הבינלאומית והבינערבית התבררה כמוטעית, בעוד הארגון משקם את כוחותיו ומחזיר לעצמו את עוצמתו הצבאית והפוליטית בלבנון.
חזבאללה מנצל את הפניית עיקר הכוח האווירי הישראלי לזירה האיראנית, מאמץ אסטרטגיית התשה ממושכת ושואף למנוע הכרעה כדי לשחוק את החוסן הישראלי ולשפר עמדות לקראת הסדר עתידי.
בעוד בלבנון נשמעות קריאות לפתוח במשא ומתן עם ישראל, חזבאללה מציג קו נוקשה של המשך הלחימה ומדגיש כי הארגון ערוך למערכה ממושכת שתכריע את מאזן הכוחות בזירה הלבנונית והאזורית.
הסלמת הירי של חיזבאללה לעבר ישראל במסגרת מבצע "הקש האכול" הכניסה את ממשלת לבנון למילכוד פוליטי וביטחוני.
בעוד ישראל מאותתת כי המערכה בלבנון עלולה להימשך ואף להתרחב, וושינגטון דורשת תחילה את פירוק חיזבאללה מנשקו, דרישה שמעמידה את ביירות בין לחץ חיצוני גובר לבין חשש מעימות פנימי עם חזבאללה.
נשיא סוריה אחמד א-שרע מאמץ קו זהיר של הימנעות ממעורבות צבאית ישירה במלחמה האזורית, על רקע חולשה פנימית ושאיפה למנוע הידרדרות נוספת כדי לשמור על יציבות המשטר ולהימנע מהפיכת סוריה לזירת עימות פתוחה.
מאחורי המהלך הביטחוני שיזמה ארה"ב עומדים שיקולים כבדי משקל: חוסר אמון במערכת הסורית החדשה, חשש מהתחדשות הטרור ושאיפה אמריקנית לייצב את הזירה באמצעות עיראק.
ישראל וסוריה חידשו את המשא ומתן ביניהן על הסכם ביטחוני בתיווך אמריקני,גורמים מדיניים בכירים אומרים כי השיחות היו טובות והוחלט להמשיך במגעים, אולם הפערים הם עדיין עמוקים. בשיחות הוסכם על הקמת מנגנון משולש של שיתוף פעולה מודיעיני בזמן אמת,מניעת חיכוכים ואי הבנות שיטפל במחלוקות שיתעוררו.
התחדשות הטרור הג'יהאדיסטי, התסיסה ברחוב העלווי והמאבק על יציבותה של סוריה בתקופת שלטון המעבר, מדאיגים את מערכת הביטחון הישראלית שחוששת שאיראן תנסה לנצל אותם כדי לבסס מחדש אחיזה בסוריה כדי לתקוף את ישראל.
גוברת המתיחות גוברת בין מצרים לאתיופיה סביב המחלוקת על סכר "אל-נהדה", מצרים מאיימת בשימוש בכל האמצעים אך ההערכה בישראל היא שהסיכוי למלחמה הוא נמוך.
מצרים מודאגת מאוד מהצעדים שישראל עושה בשטח הצהוב ברצועת עזה וחוששת כי היא נערכת לשהייה ארוכה בשטח הזה.
גורמים מדיניים בכירים אומרים כי מצרים מציבה תנאים קשים לפגישה אפשרית בין ראש הממשלה נתניהו לנשיא א-סיסי וכי הסיכויים לכך קלושים.
פגישת נתניהו עם ראש המודיעין המצרי חסן רשאד מסמלת הפשרה מסויימת ביחסי קהיר–ירושלים לאחר חודשים של מתיחות סביב רפיח וציר פילדלפי, גורמים ביטחוניים אומרים כי מדובר באיתות חיובי אך לא בפריצת דרך של ממש.
במצרים מזהירים כי כל חזרה של צה"ל ללחימה בעזה או הפרת ההבנות עלולה למוטט את ההפשרה השברירית.
מהסכם שלום למתיחות בגבול ישראל מצרים.
ההצהרות החריפות של הנשיא א־סיסי, ההיערכות הצבאית המצרית בסיני והלחץ הישראלי-אמריקאי יוצרים סיכון למשבר חסר תקדים במערכת היחסים בין שתי המדינות.
הלחץ הציבורי יביא לחקירתו של ראש השב"כ לשעבר נדב ארגמן במשטרה בחשד לסחיטה באיומים, אך ספק רב אם המערכת המשפטית תעמיד אותו לדין.
ממשל ביידן נתקל בהתנגדות של ממשלת נתניהו ושל הרש"פ להקים "רש"פ מחודשת" שתשלוט ברצועת עזה אחרי המלחמה. הממשל מנותק מהמציאות, גם ישראל וגם הרש"פ אינן מקבלות את החזון שלו לגבי עתיד רצועת עזה ומחמוד עבאס חושש לאבד את שלטונו.
הטיפול בנושא שחרור החטופים שבידי חמאס הוא שערורייתי,ראש המוסד לשעבר יוסי כהן נדחף לנושא ומנהל מו"מ במקביל לראש המוסד דוד ברנע שהוסמך רשמית לתפקיד.
להערכת גורמים פוליטיים, יוסי כהן פתח בקמפיין לראשות הממשלה מתוך הנחה שבסיום המלחמה נתניהו יירד מהבמה הפוליטית.
בני גנץ ניסה לצוד שתי ציפורים באבן אחת בפגישתו עם יו"ר הרש"פ, להכשיר את הקרקע לתהליך מדיני עם הפלסטינים ולמצב את עצמו כמנהיג גוש השמאל מרכז. פגישת גנץ עם אבו מאזן היא חשובה לחידוש ההידברות בין ישראל לרש"פ והיא מהווה גם ציון דרך בקרב על ראשות מחנה השמאל מרכז.
גורמים בכירים בישראל חוששים מהחמצת ההזדמנות ההיסטורית להחלפת משטר ההיאתולות אם טראמפ לא ינצל את המשבר הנוכחי וימנע מתקיפה באיראן.
רזא פהלוי נתפס כדמות סמלית להנהגה חלופית, ישראל וארה״ב מעדיפות מעבר הדרגתי של השלטון עם שמירה על תעשיית הנפט כדי למנוע כאוס, זליגת נשק והתחזקות מוקדי כוח אזוריים במקרה של קריסת המשטר האיראני.
גורמים בכירים בישראל חוששים מהחמצת ההזדמנות ההיסטורית להחלפת משטר ההיאתולות אם טראמפ לא ינצל את המשבר הנוכחי וימנע מתקיפה באיראן.
רזא פהלוי נתפס כדמות סמלית להנהגה חלופית, ישראל וארה״ב מעדיפות מעבר הדרגתי של השלטון עם שמירה על תעשיית הנפט כדי למנוע כאוס, זליגת נשק והתחזקות מוקדי כוח אזוריים במקרה של קריסת המשטר האיראני.
מדינות ערביות ואסלאמיות רבות חוששות מהידוק הקשרים בין ישראל לסומלילנד שיביא לאחיזה גיאוגרפית ישראלית חדשה במי המפרץ. הן חוששות מהשפעה אסטרטגית ישראלית גוברת על נתיבי השיט בים האדום שתיתן לה יתרון ימי, מודיעיני וכלכלי על פני אזורי מפתח בעולם הערבי.