ביקורו של הנשיא הסורי הזמני אחמד א־שרע השבוע בוושינגטון ופגישתו עם הנשיא טראמפ מסמן תפנית דרמטית ביחסי סוריה עם המערב והזדמנות אמריקאית לשלב את סוריה במערכת האזורית החדשה הנקראת "הסכמי אברהם".
ביקורו של הנשיא הסורי הזמני אחמד א־שרע השבוע בוושינגטון ופגישתו עם הנשיא טראמפ מסמן תפנית דרמטית ביחסי סוריה עם המערב והזדמנות אמריקאית לשלב את סוריה במערכת האזורית החדשה הנקראת "הסכמי אברהם".
המאמץ האמריקאי להקים כוח בינלאומי שיתפרס ברצועת עזה מעורר מחלוקות בין וושינגטון, ירושלים ומדינות ערב סביב סמכויות הכוח ותפקיד הרשות הפלסטינית.
ארה"ב חוששת מווטו רוסי־סיני במועצת הביטחון שיטרפד את העברת ההחלטה.
ממשל טראמפ מתקשה להרכיב את הכוח הבינלאומי לרצועת עזה, הרש"פ מתעקשת שהוא יקבל הסמכה בינלאומית מלאה וישראל מתנגדת למנדט של מועצת הביטחון ולשילוב טורקיה וקטאר בכוח הזה.
משבר מבוקר בהפסקת האש בין ישראל לחמאס ברצועה, ישראל פועלת בתיאום מלא עם טראמפ. למרות ההפרות מצד חמאס והתקיפות הישראליות בעזה,
גורמים מדיניים בכירים מעריכים כי הפסקת האש תישמר, נתניהו מנסה לשמור על סבלנות אסטרטגית כדי לשמר את התמיכה האמריקנית.
על פי גורמים בכירים בפת"ח חוסיין א-שיח' מונה לתפקיד יו"ר הרש"פ הזמני בלחץ אמריקני ובהסכמת ישראל כדי לשמור על יציבות הרש"פ ולסייע לנשיא טראמפ ליישם את תוכנית השלום שלו. לדבריהם, המינוי נועד לחזק את מעמדו של א-שיח' נוכח האפשרות שיריבו המר מרוואן ברגותי עלול להשתחרר בקרוב מהכלא.
איראן מייבאת באחרונה טונות של חומרים לייצור דלק מוצק עבור הטילים הבליסטיים שלה משקמת אתרי ייצור שהופצצו ומנסה לבנות מחדש את הכוח הטילי שלה שנפגע במלחמה. גורמים בכירים בירושלים מזהירים כי איראן נערכת לנקמה וכי שיקום פרויקט הטילים הוא איום אסטרטגי ישיר על ישראל.
האסון הפלסטיני בעידן חמאס: מתקפת 7 באוקטובר 2023 הובילה ל״נכבה״ הגדולה ביותר מזה שבעה עשורים, תוך השבת הפלסטינים למעגל של הרס, פליטות ואובדן אמון במנהיגותם.
החזרת הסנקציות הבינלאומיות מציבה את איראן בפני דילמה קשה האם להיכנע לדרישות המערב ולהיכנס להסכם גרעין מחמיר בהרבה מזה של 2015, או לבחור בנתיב של עימות והסלמה שכולל שורה של צעדים שעלולים להצית מלחמה ישירה עם ישראל וארה״ב.
איראן ממשיכה לתמוך בחיזבאללה כעמוד התווך של "פרויקט ההתנגדות" שלה באזור, מספקת לו נשק וכספים, ומבהירה כי הארגון מהווה חומת מגן אסטרטגית מול ישראל, בעוד המדינה הלבנונית נותרת חלשה ואינה מצליחה לאכוף את "בלעדיות הנשק" בידה.
מנהיגים מהמפרץ מזהירים מהשלכות סביבתיות הרסניות במקרה של דליפה רדיואקטיבית מאיראן בעקבות התקיפה הישראלית.
סעודיה, האמירויות וקטאר מנסות לבלום את ישראל, מהדקות את הקשרים עם איראן ומתנגדות לכל תקיפה צבאית על מתקני הגרעין שלה.
האם המהלכים המדיניים האחרונים יצליחו להביא יציבות באזור, ומה מונע מהעולם הערבי להתאחד סביב "ההזדמנות ההיסטורית"?
למרות ביקורו המוצלח של הנשיא טראמפ במפרץ, ישראל מודאגת ומעריכה שהאיום הקיומי עליה עדיין לא הוסר.
הנשיא טראמפ חתם על עסקאות בהיקף של מאות מיליארדי דולרים, הכריז על הסרת הסנקציות מעל סוריה, ודחף להסכם גרעיני חדש עם איראן – כל זאת תוך הימנעות בולטת מביקור בישראל.
ההנהגה הלבנונית דוחפת למסלול דיפלומטי כדי למנוע מלחמה כוללת, אך ישראל מתכוננת לאפשרות של עימות רחב עם חזבאללה. חזבאללה עשוי להשלים בשקט עם מו״מ עקיף כל עוד הוא לא מוצג כמי שנתן לגיטימציה לישראל, אך אינו מוכן לוותר על התעצמותו הצבאית.
ישראל חוזרת לחסל מפקדים בכירים בארגון חזבאללה בלבנון כדי להגביר את ההרתעה ולשחוק את התשתית הצבאית של הארגון.
איראן ממשיכה לתמוך כלכלית וצבאית בארגון חזבאללה, בעוד ישראל ומדינות המערב עוקבות אחר הזרמת הכספים ואמצעי הלחימה שמגיעים מאיראן ללבנון דרך סוריה ועיראק.
מזכ"ל חזבאללה תקף את החלטת ממשלת לבנון לפירוק הנשק ומציג "מפת דרכים" לשיקום הריבונות הלבנונית. "אין מתווה של ויתורים – עמדו בלחצים"!
ביקורו של הנשיא הסורי הזמני אחמד א־שרע השבוע בוושינגטון ופגישתו עם הנשיא טראמפ מסמן תפנית דרמטית ביחסי סוריה עם המערב והזדמנות אמריקאית לשלב את סוריה במערכת האזורית החדשה הנקראת "הסכמי אברהם".
ביקורו הראשון של נשיא סוריה אחמד א-שרע בבית הלבן מאז תחילת כהונתו: מאבק בטרור, סנקציות והסכם ביטחוני עם ישראל במרכז השיחות.
הנשיא הסורי הזמני אחמד א-שרע ניצב בפני מבחן כבד, להציג הישגים מדיניים ולהגן על המיעוטים בארצו, בעוד הוא נאבק להשליט את מרותו על הארגונים הג'יהאדיסטים ולא להתעמת עם ישראל.
ממשל טראמפ ממהר לקדם הסכם ביטחוני בין ישראל לסוריה, תוך התמודדות עם עמדות נחרצות של הנשיא הסורי ואינטרסים ביטחוניים ישראליים בסוריה.
גורמים מדיניים בכירים מדגישים כי לישראל אין שום כוונה לסגת מרמת הגולן ולוותר על אזור החיץ המורחב ברמת הגולן.
פגישת נתניהו עם ראש המודיעין המצרי חסן רשאד מסמלת הפשרה מסויימת ביחסי קהיר–ירושלים לאחר חודשים של מתיחות סביב רפיח וציר פילדלפי, גורמים ביטחוניים אומרים כי מדובר באיתות חיובי אך לא בפריצת דרך של ממש.
במצרים מזהירים כי כל חזרה של צה"ל ללחימה בעזה או הפרת ההבנות עלולה למוטט את ההפשרה השברירית.
מהסכם שלום למתיחות בגבול ישראל מצרים.
ההצהרות החריפות של הנשיא א־סיסי, ההיערכות הצבאית המצרית בסיני והלחץ הישראלי-אמריקאי יוצרים סיכון למשבר חסר תקדים במערכת היחסים בין שתי המדינות.
מצרים חתמה על הסכם הגז הגדול ביותר עם ישראל כדי להבטיח אספקת אנרגיה שוטפת, אך הדבר מגביר את תלותה בישראל ומגביל את יכולתה המדינית להתעמת עמה בזירה האזורית והבינלאומית.
מצרים מנהלת משא ומתן אינטנסיבי עם משלחת של חמאס שהגיעה לקהיר על עסקה חדשה במאמץ למנוע את כיבוש העיר עזה.
גורמים ביטחוניים אומרים כי המתווכות חוששות מיישום החלטות הקבינט הביטחוני ותוכנית ההגירה של טראמפ, גורמים מדיניים בכירים מבהירים כי לא יהיה שום משא ומתן על עסקה חלקית.
הלחץ הציבורי יביא לחקירתו של ראש השב"כ לשעבר נדב ארגמן במשטרה בחשד לסחיטה באיומים, אך ספק רב אם המערכת המשפטית תעמיד אותו לדין.
ממשל ביידן נתקל בהתנגדות של ממשלת נתניהו ושל הרש"פ להקים "רש"פ מחודשת" שתשלוט ברצועת עזה אחרי המלחמה. הממשל מנותק מהמציאות, גם ישראל וגם הרש"פ אינן מקבלות את החזון שלו לגבי עתיד רצועת עזה ומחמוד עבאס חושש לאבד את שלטונו.
הטיפול בנושא שחרור החטופים שבידי חמאס הוא שערורייתי,ראש המוסד לשעבר יוסי כהן נדחף לנושא ומנהל מו"מ במקביל לראש המוסד דוד ברנע שהוסמך רשמית לתפקיד.
להערכת גורמים פוליטיים, יוסי כהן פתח בקמפיין לראשות הממשלה מתוך הנחה שבסיום המלחמה נתניהו יירד מהבמה הפוליטית.
בני גנץ ניסה לצוד שתי ציפורים באבן אחת בפגישתו עם יו"ר הרש"פ, להכשיר את הקרקע לתהליך מדיני עם הפלסטינים ולמצב את עצמו כמנהיג גוש השמאל מרכז. פגישת גנץ עם אבו מאזן היא חשובה לחידוש ההידברות בין ישראל לרש"פ והיא מהווה גם ציון דרך בקרב על ראשות מחנה השמאל מרכז.
גורמים מדיניים בכירים ממליצים לדרג המדיני להחרים את ראש עיריית ניו יורק החדש זהראן ממדאני בגלל עמדותיו האנטישמיות והאנטי ישראליות. ניצחונו של זהראן ממדאני בבחירות נחשב לרעידת אדמה פוליטית וניצחון לאיסלאם בארה"ב אחרי הניצחון הגדול שלו באירופה.
ההנהגה הלבנונית דוחפת למסלול דיפלומטי כדי למנוע מלחמה כוללת, אך ישראל מתכוננת לאפשרות של עימות רחב עם חזבאללה. חזבאללה עשוי להשלים בשקט עם מו״מ עקיף כל עוד הוא לא מוצג כמי שנתן לגיטימציה לישראל, אך אינו מוכן לוותר על התעצמותו הצבאית.
גורמים מדיניים בכירים בירושלים אומרים כי 15 המדינות שהודיעו על תמיכתן בקידום תהליך של הכרה במדינה פלסטינית עצמאית בחודש ספסטמבר באו"ם הציבו גם תנאים לכך.לדבריהם, ספק גדול אם הרש"פ תעמוד בתנאים האלה, הם הדגישו כי ישראל חייבת לשמור על תיאום מדיני הדוק עם ממשל טראמפ כדי לחסום במועצת הביטחון כל סנקציה נגד ישראל בנושא הזה.