התקיפה האמריקנית-סעודית האחרונה בעיראק חשפה תהליך שנבנה במשך יותר מעשור, איראן הופכת את עיראק למרכז הפיקוד של "ציר ההתנגדות", שממנו ניתן לתאם פעילות צבאית נגד ארה"ב, מדינות המפרץ וישראל.
התקיפה האמריקנית-סעודית האחרונה בעיראק חשפה תהליך שנבנה במשך יותר מעשור, איראן הופכת את עיראק למרכז הפיקוד של "ציר ההתנגדות", שממנו ניתן לתאם פעילות צבאית נגד ארה"ב, מדינות המפרץ וישראל.
גורמים ביטחוניים בכירים מזהים התגברות קריאות ברחוב הפלסטיני ביהודה ושומרון להתנגדות עממית בלתי חמושה נגד צה"ל והמתנחלים, בעוד הרש"פ מתנגדת לאינתיפאדה חמושה נגד ישראל שתפגע קשות בפלסטינים.
למרות ההסלמה ביהודה ושומרון והמתיחות הגוברת בין מתנחלים לפלסטינים, גם גורמי הביטחון וגם בכירים ברש"פ אינם מזהים בשלב זה תנאים לפרוץ אינתיפאדה שלישית. אולם הם מזהירים כי משבר בהר הבית עלול להפוך בתוך שעות את המציאות כולה.
בחירתו של ח'ליל אל־חיה לראש הלשכה המדינית של חמאס אינה רק חילופי גברי בצמרת התנועה. היא מעמידה למבחן את יכולתה של חמאס להשתקם לאחר המלחמה ולהוביל את המאבק מול ישראל לאחר שספגה את המכה הקשה ביותר מאז הקמתה.
בחירתו של ח'ליל אל-חיה לראשות הלשכה המדינית של חמאס מעידה כי התנועה בחרה להמשיך בדרכו של יחיא סינוואר ולהעמיק את הברית האסטרטגית עם איראן, למרות המכות שספג "ציר ההתנגדות" במלחמה.
למרות הכרזת טראמפ על הסכם היסטורי, בישראל מטילים ספק בכוונת חמאס להתפרק מנשקו ומזהירים כי הארגון מבקש להשאיר את השליטה בנשק בידי גורם פלסטיני ולהתנות כל צעד בנסיגה ישראלית ובהתקדמות מדינית.
גורמים ביטחוניים בכירים מעריכים כי הפסקת האש בין ארה"ב לאיראן באזור הורמוז היא שברירית וזמנית בלבד, השיחות על מיצר הורמוז נמשכות, אך הסיכון להסלמה צבאית גדולה נותר בעינו, כאשר מיצר הורמוז עומד במרכז העימות האסטרטגי.
המאבק סביב מיצר הורמוז אינו רק על חופש השיט, טהרן מנסה להפוך את הישגיה הצבאיים למעמד מדיני קבוע, בעוד ארה"ב ומדינות המפרץ מבקשות למנוע ממנה שליטה באחד מעורקי האנרגיה החשובים בעולם.
מחיקת דבריו של הנשיא מסעוד פזשכיאן על שינוי עמדתו של המנהיג העליון כלפי המו"מ עם ארה"ב חושפת את עומק המאבק בין המחנה הפרגמטי למשמרות המהפכה על עיצוב דרכה של הרפובליקה האסלאמית.
מיצר הורמוז, מזכר ההבנות בין וושינגטון לטהראן והעלייה במעמדה האזורי של הסולטנות מציבים את מסקט בעמדה חסרת תקדים, לא רק כמתווכת בין יריבים אלא כשותפה מרכזית בעיצוב הסדר הביטחוני והכלכלי החדש במפרץ.
המלחמה והאיומים על נתיבי השיט דוחפים את מדינות המפרץ לבחון מחדש את אסטרטגיית ייצוא הנפט שלהן
המלחמה חשפה את מגבלות הכוח האמריקני, חיזקה את מעמדה האזורי של איראן וערערה את תחושת הביטחון שעליה נשענה המערכת האסטרטגית של מדינות המפרץ במשך עשרות שנים.
האיום של טראמפ על סולטנות עומאן מציף את המאבק על עצמאותן המדינית של מדינות המפרץ ומחדד את המתח בין מדיניות האיזון של עומאן לבין הניסיון האמריקני לגבש חזית אחידה מול איראן.
חזבאללה מסלים את העימות המילולי עם הנשיא ג'וזף עאון, אך נמנע מהתנגשות עם צבא לבנון מחשש שתוביל למלחמת אזרחים ותאיץ את המהלך האמריקני-לבנוני לצמצום כוחו ולפירוק נשקו.
מזכר ההבנות בין וושינגטון לטהראן עשוי להפחית את המתיחות האזורית, אך אינו נוגע בשורש המשבר הלבנוני, קיומו של כוח טרור עצמאי הנתמך בידי איראן ופועל מחוץ לסמכות המדינה.
הסכם הפסקת האש שהושג בוושינגטון חושף את הקרב הפנימי האמיתי על עתידה של לבנון. למרות השינוי הרטורי החשוב ביחס של מוסדות המדינה הלבנונית לחזבאללה, אין שום צעדים מעשיים לפרקו מנשקו.
גורמים ביטחוניים מעריכים כי חזבאללה רואה במבצע צה"ל חלק ממהלך ישראלי־אמריקני רחב לעיצוב מחדש של המציאות הביטחונית בלבנון, בעוד איראן פועלת לקשור את עתיד הזירה הלבנונית להסכם המתגבש מול ארצות הברית.
וושינגטון מבקשת לרתום את המשטר החדש בדמשק לבלימת חזבאללה, אך סוריה מעדיפה להשפיע באמצעות שליטה בגבול ובנתיבי ההברחה ולא באמצעות התערבות ישירה בלבנון.
וושינגטון ביקשה לרתום את אחמד א-שרע למהלך שיביא לפירוק חיזבאללה מנשקו, אולם ההתנגדות הישראלית וההשפעה הטורקית שינו את התמונה. דמשק מבקשת לשוב ולהשפיע בלבנון, אך היא מעדיפה לעשות זאת באמצעות דיאלוג ולא באמצעות עימות.
גורמי ביטחון בכירים בישראל מזהירים כי רעיון הכנסת כוחות סוריים ללבנון לצורך פירוק חזבאללה מנשקו, הזוכה לעידוד מצד ממשל טראמפ, עלול להציב איום חדש על גבולה הצפוני של ישראל.
האם מדובר ביוזמה אסטרטגית או במסר פוליטי לישראל? דבריו של הנשיא טראמפ מציתים דיון אזורי על עתיד לבנון ומעמדו של חזבאללה.
גוברת המתיחות גוברת בין מצרים לאתיופיה סביב המחלוקת על סכר "אל-נהדה", מצרים מאיימת בשימוש בכל האמצעים אך ההערכה בישראל היא שהסיכוי למלחמה הוא נמוך.
מצרים מודאגת מאוד מהצעדים שישראל עושה בשטח הצהוב ברצועת עזה וחוששת כי היא נערכת לשהייה ארוכה בשטח הזה.
גורמים מדיניים בכירים אומרים כי מצרים מציבה תנאים קשים לפגישה אפשרית בין ראש הממשלה נתניהו לנשיא א-סיסי וכי הסיכויים לכך קלושים.
פגישת נתניהו עם ראש המודיעין המצרי חסן רשאד מסמלת הפשרה מסויימת ביחסי קהיר–ירושלים לאחר חודשים של מתיחות סביב רפיח וציר פילדלפי, גורמים ביטחוניים אומרים כי מדובר באיתות חיובי אך לא בפריצת דרך של ממש.
במצרים מזהירים כי כל חזרה של צה"ל ללחימה בעזה או הפרת ההבנות עלולה למוטט את ההפשרה השברירית.
מהסכם שלום למתיחות בגבול ישראל מצרים.
ההצהרות החריפות של הנשיא א־סיסי, ההיערכות הצבאית המצרית בסיני והלחץ הישראלי-אמריקאי יוצרים סיכון למשבר חסר תקדים במערכת היחסים בין שתי המדינות.
הלחץ הציבורי יביא לחקירתו של ראש השב"כ לשעבר נדב ארגמן במשטרה בחשד לסחיטה באיומים, אך ספק רב אם המערכת המשפטית תעמיד אותו לדין.
ממשל ביידן נתקל בהתנגדות של ממשלת נתניהו ושל הרש"פ להקים "רש"פ מחודשת" שתשלוט ברצועת עזה אחרי המלחמה. הממשל מנותק מהמציאות, גם ישראל וגם הרש"פ אינן מקבלות את החזון שלו לגבי עתיד רצועת עזה ומחמוד עבאס חושש לאבד את שלטונו.
הטיפול בנושא שחרור החטופים שבידי חמאס הוא שערורייתי,ראש המוסד לשעבר יוסי כהן נדחף לנושא ומנהל מו"מ במקביל לראש המוסד דוד ברנע שהוסמך רשמית לתפקיד.
להערכת גורמים פוליטיים, יוסי כהן פתח בקמפיין לראשות הממשלה מתוך הנחה שבסיום המלחמה נתניהו יירד מהבמה הפוליטית.
בני גנץ ניסה לצוד שתי ציפורים באבן אחת בפגישתו עם יו"ר הרש"פ, להכשיר את הקרקע לתהליך מדיני עם הפלסטינים ולמצב את עצמו כמנהיג גוש השמאל מרכז. פגישת גנץ עם אבו מאזן היא חשובה לחידוש ההידברות בין ישראל לרש"פ והיא מהווה גם ציון דרך בקרב על ראשות מחנה השמאל מרכז.
הסנקציות החדשות נגד בכירי הארגון מסמנות שינוי אסטרטגי במדיניות האמריקנית , ממאבק בטרור למאבק בתשתית האידיאולוגית והכלכלית של האסלאם הפוליטי
גורמים בכירים בישראל חוששים מהחמצת ההזדמנות ההיסטורית להחלפת משטר ההיאתולות אם טראמפ לא ינצל את המשבר הנוכחי וימנע מתקיפה באיראן.
רזא פהלוי נתפס כדמות סמלית להנהגה חלופית, ישראל וארה״ב מעדיפות מעבר הדרגתי של השלטון עם שמירה על תעשיית הנפט כדי למנוע כאוס, זליגת נשק והתחזקות מוקדי כוח אזוריים במקרה של קריסת המשטר האיראני.
גורמים בכירים בישראל חוששים מהחמצת ההזדמנות ההיסטורית להחלפת משטר ההיאתולות אם טראמפ לא ינצל את המשבר הנוכחי וימנע מתקיפה באיראן.
רזא פהלוי נתפס כדמות סמלית להנהגה חלופית, ישראל וארה״ב מעדיפות מעבר הדרגתי של השלטון עם שמירה על תעשיית הנפט כדי למנוע כאוס, זליגת נשק והתחזקות מוקדי כוח אזוריים במקרה של קריסת המשטר האיראני.