טום בראק והחזון האמריקני החדש למזרח התיכון
12 ב יוני 2026
ניסיון אמריקני לעיצוב סדר אזורי חדש דרך ריכוז זירות והחלשת ההשפעה האיראנית
תפריט
תפריט
ניסיון אמריקני לעיצוב סדר אזורי חדש דרך ריכוז זירות והחלשת ההשפעה האיראנית
ניסיון אמריקני לעיצוב סדר אזורי חדש דרך ריכוז זירות והחלשת ההשפעה האיראנית
קריסת מערך המנהרות, שינוי דפוסי הפעולה של חמאס והעליונות המודיעינית הישראלית הם הגורמים המרכזיים להתגברות גל החיסולים ברצועת עזה.
שורת החיסולים של ישראל יצרה ואקום חסר תקדים בצמרת הזרוע הצבאית של חמאס, והארגון מתלבט בין מינוי מפקד חדש לבין מעבר למודל של הנהגה קולקטיבית, בניסיון להבטיח את המשכיות הפיקוד ולמנוע פגיעה נוספת ביכולת השליטה והניהול של הזרוע הצבאית.
בחמאס עוקבים בדאגה אחר המגעים להסכם בין ארה"ב לאיראן וחוששים כי הרגיעה האזורית תבוא על חשבון עזה, להערכתם, ההסכם הצפוי יסיר את מרבית המגבלות האסטרטגיות מעל ישראל, יותיר את עזה מחוץ להסכם ויאפשר את הרחבת הלחץ הצבאי על הרצועה.
המודיעין הישראלי מגביר את הלחץ על חמאס, צה״ל מרחיב את אזורי השליטה ומעמיק את מבצעי הסיכול הממוקד ברצועה.
בירושלים הופתעו מהודעת טראמפ על ההבנות עם איראן ומהקפאת התקיפה המתוכננת, ומעריכים כי טהראן תתקשה לקבל את הדרישות האמריקניות בנושא הגרעין.
הכטב״מים האיראניים הפכו לכלי מרכזי בלוחמה האזורית, ומציבים את מערכות ההגנה של מדינות המפרץ תחת עומס גובר, דבר שגורם לשחיקתן.
גורמים ביטחוניים מעריכים כי טראמפ פתח במערכה צבאית מוגבלת כדי לאלץ את טהראן להתגמש במשא ומתן, בעוד ישראל נערכת לאפשרות של תגובה איראנית ולהתרחבות העימות באזור.
המנהיג העליון מוג'תבא ח'מינאי מגביר את מעורבותו בשלטון, אך היקף סמכויותיו עדיין אינו ברור.
האיום של טראמפ על סולטנות עומאן מציף את המאבק על עצמאותן המדינית של מדינות המפרץ ומחדד את המתח בין מדיניות האיזון של עומאן לבין הניסיון האמריקני לגבש חזית אחידה מול איראן.
בין ניטרליות לגינוי, הסיבה האמיתית לעמדה החריגה של עומאן כלפי המלחמה בין ארה"ב לאיראן.
ההתקרבות האסטרטגית בין אבו דאבי לירושלים מעצבת מחדש את מאזן הכוחות במפרץ, אך גם חושפת את איחוד האמירויות לסיכונים ביטחוניים ופוליטיים גוברים מול איראן.
הקשרים הביטחוניים והמודיעיניים בין ירושלים לאבו דאבי העמיקו בעקבות המלחמה מול איראן, והפכו את איחוד האמירויות לשותפה האסטרטגית הקרובה ביותר של ישראל במפרץ, תוך תיאום חשאי בדרג המדיני והצבאי והרחבת שיתוף הפעולה נגד האיום האיראני.
הסכם הפסקת האש שהושג בוושינגטון חושף את הקרב הפנימי האמיתי על עתידה של לבנון. למרות השינוי הרטורי החשוב ביחס של מוסדות המדינה הלבנונית לחזבאללה, אין שום צעדים מעשיים לפרקו מנשקו.
גורמים ביטחוניים מעריכים כי חזבאללה רואה במבצע צה"ל חלק ממהלך ישראלי־אמריקני רחב לעיצוב מחדש של המציאות הביטחונית בלבנון, בעוד איראן פועלת לקשור את עתיד הזירה הלבנונית להסכם המתגבש מול ארצות הברית.
המתקפה של מזכ"ל הארגון השיח' נעים קאסם על הממשלה הלבנונית מעוררת תגובת נגד אזורית ובינלאומית.
בעוד איראן מזהירה מפני תקיפות בביירות, ישראל נערכת להרחבת המבצע בלבנון בתיאום עם ממשל טראמפ ועל רקע כישלון המאמצים לרסן את חזבאללה.
ביקורו הצפוי של נשיא סוריה בבית הלבן בשבוע הבא עשוי להכריע האם דמשק תשתלב בחזון האזורי של טראמפ, או תמשיך להתרחק ממעורבות בלבנון ומהתנגשות עם חזבאללה.
נשיא סוריה אחמד א-שרע מאמץ קו זהיר של הימנעות ממעורבות צבאית ישירה במלחמה האזורית, על רקע חולשה פנימית ושאיפה למנוע הידרדרות נוספת כדי לשמור על יציבות המשטר ולהימנע מהפיכת סוריה לזירת עימות פתוחה.
מאחורי המהלך הביטחוני שיזמה ארה"ב עומדים שיקולים כבדי משקל: חוסר אמון במערכת הסורית החדשה, חשש מהתחדשות הטרור ושאיפה אמריקנית לייצב את הזירה באמצעות עיראק.
ישראל וסוריה חידשו את המשא ומתן ביניהן על הסכם ביטחוני בתיווך אמריקני,גורמים מדיניים בכירים אומרים כי השיחות היו טובות והוחלט להמשיך במגעים, אולם הפערים הם עדיין עמוקים. בשיחות הוסכם על הקמת מנגנון משולש של שיתוף פעולה מודיעיני בזמן אמת,מניעת חיכוכים ואי הבנות שיטפל במחלוקות שיתעוררו.
גוברת המתיחות גוברת בין מצרים לאתיופיה סביב המחלוקת על סכר "אל-נהדה", מצרים מאיימת בשימוש בכל האמצעים אך ההערכה בישראל היא שהסיכוי למלחמה הוא נמוך.
מצרים מודאגת מאוד מהצעדים שישראל עושה בשטח הצהוב ברצועת עזה וחוששת כי היא נערכת לשהייה ארוכה בשטח הזה.
גורמים מדיניים בכירים אומרים כי מצרים מציבה תנאים קשים לפגישה אפשרית בין ראש הממשלה נתניהו לנשיא א-סיסי וכי הסיכויים לכך קלושים.
פגישת נתניהו עם ראש המודיעין המצרי חסן רשאד מסמלת הפשרה מסויימת ביחסי קהיר–ירושלים לאחר חודשים של מתיחות סביב רפיח וציר פילדלפי, גורמים ביטחוניים אומרים כי מדובר באיתות חיובי אך לא בפריצת דרך של ממש.
במצרים מזהירים כי כל חזרה של צה"ל ללחימה בעזה או הפרת ההבנות עלולה למוטט את ההפשרה השברירית.
מהסכם שלום למתיחות בגבול ישראל מצרים.
ההצהרות החריפות של הנשיא א־סיסי, ההיערכות הצבאית המצרית בסיני והלחץ הישראלי-אמריקאי יוצרים סיכון למשבר חסר תקדים במערכת היחסים בין שתי המדינות.
הלחץ הציבורי יביא לחקירתו של ראש השב"כ לשעבר נדב ארגמן במשטרה בחשד לסחיטה באיומים, אך ספק רב אם המערכת המשפטית תעמיד אותו לדין.
ממשל ביידן נתקל בהתנגדות של ממשלת נתניהו ושל הרש"פ להקים "רש"פ מחודשת" שתשלוט ברצועת עזה אחרי המלחמה. הממשל מנותק מהמציאות, גם ישראל וגם הרש"פ אינן מקבלות את החזון שלו לגבי עתיד רצועת עזה ומחמוד עבאס חושש לאבד את שלטונו.
הטיפול בנושא שחרור החטופים שבידי חמאס הוא שערורייתי,ראש המוסד לשעבר יוסי כהן נדחף לנושא ומנהל מו"מ במקביל לראש המוסד דוד ברנע שהוסמך רשמית לתפקיד.
להערכת גורמים פוליטיים, יוסי כהן פתח בקמפיין לראשות הממשלה מתוך הנחה שבסיום המלחמה נתניהו יירד מהבמה הפוליטית.
בני גנץ ניסה לצוד שתי ציפורים באבן אחת בפגישתו עם יו"ר הרש"פ, להכשיר את הקרקע לתהליך מדיני עם הפלסטינים ולמצב את עצמו כמנהיג גוש השמאל מרכז. פגישת גנץ עם אבו מאזן היא חשובה לחידוש ההידברות בין ישראל לרש"פ והיא מהווה גם ציון דרך בקרב על ראשות מחנה השמאל מרכז.
גורמים בכירים בישראל חוששים מהחמצת ההזדמנות ההיסטורית להחלפת משטר ההיאתולות אם טראמפ לא ינצל את המשבר הנוכחי וימנע מתקיפה באיראן.
רזא פהלוי נתפס כדמות סמלית להנהגה חלופית, ישראל וארה״ב מעדיפות מעבר הדרגתי של השלטון עם שמירה על תעשיית הנפט כדי למנוע כאוס, זליגת נשק והתחזקות מוקדי כוח אזוריים במקרה של קריסת המשטר האיראני.
גורמים בכירים בישראל חוששים מהחמצת ההזדמנות ההיסטורית להחלפת משטר ההיאתולות אם טראמפ לא ינצל את המשבר הנוכחי וימנע מתקיפה באיראן.
רזא פהלוי נתפס כדמות סמלית להנהגה חלופית, ישראל וארה״ב מעדיפות מעבר הדרגתי של השלטון עם שמירה על תעשיית הנפט כדי למנוע כאוס, זליגת נשק והתחזקות מוקדי כוח אזוריים במקרה של קריסת המשטר האיראני.
מדינות ערביות ואסלאמיות רבות חוששות מהידוק הקשרים בין ישראל לסומלילנד שיביא לאחיזה גיאוגרפית ישראלית חדשה במי המפרץ. הן חוששות מהשפעה אסטרטגית ישראלית גוברת על נתיבי השיט בים האדום שתיתן לה יתרון ימי, מודיעיני וכלכלי על פני אזורי מפתח בעולם הערבי.