הצהרתו של נשיא מצרים, עבד אל-פתאח א-סיסי, ב־17 באוקטובר- עשויה לסמן שלב חדש במעורבותה האפשרית של קהיר בעימות בין סעודיה לחות'ים בתימן.
על רקע ההסלמה במתקפות החות'ים נגד יעדים סעודיים, הודיע א-סיסי כי מצרים מוכנה לנקוט צעדים להגנת הממלכה, ואף ביקש לכנס ישיבת חירום של הפרלמנט כדי לקבל את ההסמכה הנדרשת לכך.
בדבריו הציב א־סיסי מסר ברור בפני ריאד וטהראן. "לא יעלה על הדעת שנאפשר פגיעה בביטחונה וביציבותה של ממלכת סעודיה", אמר.
הוא הוסיף כי מצרים תפעל בהתאם להנחיותיהם של מלך סעודיה סלמאן בן עבד אל-עזיז ושל יורש העצר מוחמד בן סלמאן.
הנשיא המצרי גם ביקש להבהיר את גבולות הכוונה המצרית. "אני לא מדבר על כך שנצא למלחמה נגד מישהו או נתקוף מישהו. אני מדבר על הגנה בלבד", הדגיש. בהמשך הסביר כי המהלך מחייב את אישור הפרלמנט, וביקש לכנס אותו לישיבת חירום כדי להעניק לממשלתו את הסמכות לפעול אם סעודיה תבקש סיוע.
לדברי גורמים מדיניים,המשמעות הפוליטית של הדברים ברורה. א-סיסי מאותת כי מצרים אינה מתכוונת לעמוד מנגד אם סעודיה תעמוד בפני איום משמעותי מצד החות'ים. עם זאת, הוא לא הודיע כי החליט לשלוח חיילים מצרים לתימן, ולא פירט מה יהיה אופי הסיוע שקהיר תהיה מוכנה להעניק. ההבחנה הזאת חשובה במיוחד, הגנה על סעודיה יכולה להתבטא במגוון צעדים צבאיים, ואין פירושה בהכרח השתתפות במלחמה קרקעית בתוך תימן.
מדוע סעודיה זקוקה למצרים?
מבחינת ריאד, הרחבת שיתוף הפעולה הצבאי עם קהיר עשויה לסייע בהתמודדות עם האיום החות'י, הנתמך בידי איראן.
האיום אינו מוגבל עוד לזירת הלחימה בתוך תימן. פגיעה בשדות תעופה, בתשתיות אנרגיה ובנתיבי השיט עלולה לערער את הביטחון הסעודי ולפגוע בכלכלת הממלכה.
לדברי הגורמים המדיניים, למצרים יש אינטרס ישיר במניעת התרחבות האיום. ביטחון הים האדום ומיצר באב אל־מנדב קשור קשר הדוק לפעילות תעלת סואץ, מקור הכנסה אסטרטגי עבור קהיר, השתלטות חות'ית רחבה יותר על נתיבי השיט או פגיעה מתמשכת בחופש השיט עלולות לפגוע גם באינטרסים המצריים.
לכן, גם בלי לשלוח כוח קרקעי לתימן, מצרים יכולה לסייע לסעודיה באמצעות שיתוף פעולה מודיעיני, הגנה על נתיבי השיט, נוכחות ימית ותיאום צבאי. אם האיום יחריף, ייתכן שיידרשו צעדים נוספים. השאלה היא עד היכן תהיה קהיר מוכנה להרחיק לכת.
הזיכרון ההיסטורי מרחף מעל ההחלטה
להערכת גורמים מדיניים, הנשיא א-סיסי אינו יכול להתעלם מהניסיון המצרי הקודם בתימן.
בשנות השישים שלח הנשיא גמאל עבד אל-נאצר כוחות צבא גדולים לתמיכה ברפובליקנים בתימן, במלחמה שהפכה לממושכת ויקרה. מצרים נקלעה למערכה מורכבת, ספגה אבדות והתקשתה להשיג הכרעה מהירה. הניסיון ההוא נותר תזכורת לסכנות הטמונות במעורבות צבאית עמוקה במדינה שבה כוחות מקומיים מכירים היטב את השטח ויכולים לנהל לוחמת התשה.
המציאות כיום שונה, אך חלק מהסיכונים נותרו בעינם, במיוחד הטופוגרפיה הקשה של תימן.
לדברי גורמים ביטחוניים,החות'ים מחזיקים ביכולת צבאית משמעותית, לרבות טילים וכטב"מים, ופועלים בסביבה גאוגרפית המקשה על הכרעה צבאית.
שליחת חיילים מצרים לתוך תימן עלולה להפוך במהירות ממשימת סיוע מוגבלת למערכה ממושכת, שתדרוש כוחות נוספים, תקציבים ואבדות.
גם במישור הפוליטי והכלכלי, לנשיא א-סיסי אין עניין מובהק להיכנס למלחמה חדשה ללא יעד ברור וללא תוכנית יציאה.
להערכת גורמים ביטחוניים,קשריה האסטרטגיים והכלכליים של מצרים עם סעודיה מחייבים אותו להפגין סולידריות עם ריאד, אך אינם מחייבים אותו לקבל כל דרישה סעודית בכל מחיר.
מה צפוי א־סיסי לעשות?
להערכת גורמים ביטחוניים, התרחיש הסביר הוא שהנשיא המצרי ינסה למצוא את האיזון בין מחויבותו לסעודיה לבין רצונו להימנע מהסתבכות קרקעית בתימן.
הוא עשוי להציע סיוע צבאי הגנתי, מודיעין, שיתוף פעולה ימי והשתתפות במאמץ להגן על נתיבי השיט בים האדום. צעדים כאלה יאפשרו לו להציג תמיכה ממשית בממלכה, תוך צמצום הסיכון שחיילים מצרים יישאבו למלחמה ממושכת.
עם זאת, אין לשלול אפשרות של הרחבת המעורבות אם החות'ים ימשיכו לפגוע ביעדים אסטרטגיים בסעודיה, ואם ריאד תגיש לקהיר בקשה קונקרטית לסיוע צבאי. במקרה כזה יצטרך א-סיסי להחליט אם להסתפק בסיוע הגנתי או להיענות לבקשה בעלת משמעות מבצעית רחבה יותר.
לכינוס הפרלמנט יש חשיבות בפני עצמו. א-סיסי מבקש להעניק למהלך האפשרי בסיס מוסדי, ולא להציגו כהחלטה אישית בלבד, אומרים גורמים מדיניים, אבל עצם הבקשה לקבלת הסמכה אינה מוכיחה כי התקבלה החלטה לשלוח כוחות, וגם אינה מלמדת מה יהיה היקף הסמכות שתינתן לו.
להערכתם, בסופו של דבר, המבחן של א-סיסי יהיה היכולת להגן על האינטרסים המצריים ולשמר את הברית עם סעודיה, בלי לחזור על שגיאות העבר.
מצרים עשויה לסייע לריאד באופן משמעותי, בעיקר בזירה הימית וההגנתית. אולם שליחת כוחות קרקעיים למלחמה נגד החות'ים בתימן תהיה החלטה בסדר גודל אחר, שתחשוף את קהיר לסיכונים צבאיים, כלכליים ופוליטיים ניכרים.
המסר של א-סיסי לסעודיה הוא שמצרים מוכנה לעמוד לצדה. המסר שלו באשר לתימן עדיין זהיר יותר, הוא התחייב להגנה, לא למלחמה. כל עוד לא תוגדר בקשה סעודית קונקרטית ולא תפורסם החלטה מצרית מפורשת, אין להסיק מהצהרתו כי צבא מצרים עומד להיכנס לתימן.
הערה:פורסם לראושנה ב"אפוק"
