
זעם ברצועת עזה בעקבות הודעת "מועצת השלום"
ההתניה של הנסיגה הישראלית בפירוק נשק חמאס מעמיקה את משבר האמון ברצועה ומחזקת את התחושה כי "מועצת השלום" אימצה את סדר היום הביטחוני של ישראל.

ההתניה של הנסיגה הישראלית בפירוק נשק חמאס מעמיקה את משבר האמון ברצועה ומחזקת את התחושה כי "מועצת השלום" אימצה את סדר היום הביטחוני של ישראל.

הפגיעה בנמל המצרי אינה עוד אירוע ביטחוני נקודתי, אלא איתות לכך שהעימות האזורי מתרחב לזירות חדשות. איראן או שלוחיה הצליחו לתקוף יעד אסטרטגי בלב מצרים, המשמעות היא שמפת האיומים האזורית השתנתה באופן דרמטי.

מאחורי ההסכם על פירוק חמאס מנשקו מתנהל מאבק על היום שאחרי, חמאס מבקש לשמר את כוחו, טורקיה וקטאר מחזקות את מעמדן, וישראל חוששת מאובדן חופש הפעולה הביטחוני שלה.

למרות הכרזת טראמפ על הסכם היסטורי, בישראל מטילים ספק בכוונת חמאס להתפרק מנשקו ומזהירים כי הארגון מבקש להשאיר את השליטה בנשק בידי גורם פלסטיני ולהתנות כל צעד בנסיגה ישראלית ובהתקדמות מדינית.

שיתוף הפעולה הצבאי המתרחב בין מצרים, טורקיה ופקיסטן משקף מגמה אזורית של בניית ציר מדיני ביטחוני חדש, ישראל עוקבת בדאגה אחרי הקמת הציר הסוני שהינו מסוכן יותר מהציר האיראני.

תוכנית 21 הנקודות של הנשיא טראמפ מתנגשת במציאות בשטח ובסירוב חמאס להתפרק מנשקו.

בחמאס חוששים כי ישראל מנצלת את המלחמה המתמשכת והעיסוק האמריקני באיראן כדי להעמיק את שליטתה ברצועת עזה, בעוד צה"ל ממשיך במלחמת ההתשה ובחיסול שיטתי של הנהגת הזרוע הצבאית.

בזמן שהקשב מופנה לאיראן וללבנון, חמאס ממשיך להתחזק ברצועה, בונה את כוחו הצבאי ומסרב להתפרק מנשקו.
גורמים ביטחוניים בכירים אומרים כי הדרג המדיני חייב לקבל החלטה לגבי סגירת החזית הפתוחה ברצועת עזה ומיטוט שלטון חמאס.

למרות שהסיכוי להסכם בין איראן לארה"ב הוא נמוך,החשש המרכזי בירושלים הוא שיושג הסכם שיותיר את המשטר האיראני על כנו ויחזק את שלוחותיו באזור, ובראשן חיזבאללה, מבלי להסיר את איום הגרעין והטילים הבליסטיים.

איראן איננה מצרים, כוחם של "משמרות המהפכה", ההשפעה האידיאולוגית של המנהיג העליון ומנגנוני ביטחון הפנים החזקים מונעים הפיכה צבאית כמו שהייתה במצרים בשנת 2013.

ההתניה של הנסיגה הישראלית בפירוק נשק חמאס מעמיקה את משבר האמון ברצועה ומחזקת את התחושה כי "מועצת השלום" אימצה את סדר היום הביטחוני של ישראל.

הפגיעה בנמל המצרי אינה עוד אירוע ביטחוני נקודתי, אלא איתות לכך שהעימות האזורי מתרחב לזירות חדשות. איראן או שלוחיה הצליחו לתקוף יעד אסטרטגי בלב מצרים, המשמעות היא שמפת האיומים האזורית השתנתה באופן דרמטי.

מאחורי ההסכם על פירוק חמאס מנשקו מתנהל מאבק על היום שאחרי, חמאס מבקש לשמר את כוחו, טורקיה וקטאר מחזקות את מעמדן, וישראל חוששת מאובדן חופש הפעולה הביטחוני שלה.

למרות הכרזת טראמפ על הסכם היסטורי, בישראל מטילים ספק בכוונת חמאס להתפרק מנשקו ומזהירים כי הארגון מבקש להשאיר את השליטה בנשק בידי גורם פלסטיני ולהתנות כל צעד בנסיגה ישראלית ובהתקדמות מדינית.

שיתוף הפעולה הצבאי המתרחב בין מצרים, טורקיה ופקיסטן משקף מגמה אזורית של בניית ציר מדיני ביטחוני חדש, ישראל עוקבת בדאגה אחרי הקמת הציר הסוני שהינו מסוכן יותר מהציר האיראני.

תוכנית 21 הנקודות של הנשיא טראמפ מתנגשת במציאות בשטח ובסירוב חמאס להתפרק מנשקו.

בחמאס חוששים כי ישראל מנצלת את המלחמה המתמשכת והעיסוק האמריקני באיראן כדי להעמיק את שליטתה ברצועת עזה, בעוד צה"ל ממשיך במלחמת ההתשה ובחיסול שיטתי של הנהגת הזרוע הצבאית.

בזמן שהקשב מופנה לאיראן וללבנון, חמאס ממשיך להתחזק ברצועה, בונה את כוחו הצבאי ומסרב להתפרק מנשקו.
גורמים ביטחוניים בכירים אומרים כי הדרג המדיני חייב לקבל החלטה לגבי סגירת החזית הפתוחה ברצועת עזה ומיטוט שלטון חמאס.

למרות שהסיכוי להסכם בין איראן לארה"ב הוא נמוך,החשש המרכזי בירושלים הוא שיושג הסכם שיותיר את המשטר האיראני על כנו ויחזק את שלוחותיו באזור, ובראשן חיזבאללה, מבלי להסיר את איום הגרעין והטילים הבליסטיים.

איראן איננה מצרים, כוחם של "משמרות המהפכה", ההשפעה האידיאולוגית של המנהיג העליון ומנגנוני ביטחון הפנים החזקים מונעים הפיכה צבאית כמו שהייתה במצרים בשנת 2013.