בין התשה להסדרה-הדרך לרגיעה ברצועת עזה רחוקה
15 ב יוני 2026
תוכנית 21 הנקודות של הנשיא טראמפ מתנגשת במציאות בשטח ובסירוב חמאס להתפרק מנשקו.
תפריט
תפריט
תוכנית 21 הנקודות של הנשיא טראמפ מתנגשת במציאות בשטח ובסירוב חמאס להתפרק מנשקו.
בחמאס חוששים כי ישראל מנצלת את המלחמה המתמשכת והעיסוק האמריקני באיראן כדי להעמיק את שליטתה ברצועת עזה, בעוד צה"ל ממשיך במלחמת ההתשה ובחיסול שיטתי של הנהגת הזרוע הצבאית.
בזמן שהקשב מופנה לאיראן וללבנון, חמאס ממשיך להתחזק ברצועה, בונה את כוחו הצבאי ומסרב להתפרק מנשקו.
גורמים ביטחוניים בכירים אומרים כי הדרג המדיני חייב לקבל החלטה לגבי סגירת החזית הפתוחה ברצועת עזה ומיטוט שלטון חמאס.
למרות שהסיכוי להסכם בין איראן לארה"ב הוא נמוך,החשש המרכזי בירושלים הוא שיושג הסכם שיותיר את המשטר האיראני על כנו ויחזק את שלוחותיו באזור, ובראשן חיזבאללה, מבלי להסיר את איום הגרעין והטילים הבליסטיים.
איראן איננה מצרים, כוחם של "משמרות המהפכה", ההשפעה האידיאולוגית של המנהיג העליון ומנגנוני ביטחון הפנים החזקים מונעים הפיכה צבאית כמו שהייתה במצרים בשנת 2013.
מבלימת איראן להיערכות מול הציר הסוני העולה-ישראל מנסה להנדס מחדש את הסדר האזורי באמצעות הקמת ברית חדשה רבת צלעות.
על רקע היחלשותה של איראן מתעצבת קואליציה סונית חדשה, טורקיה מבקשת את ההנהגה אזורית ואף מאותתת על בחינה מחודשת של האופציה הגרעינית כדי לשנות את אזן ההרתעה.
העימות סביב חותמת "מדינת פלסטין" במעבר רפיח חורג משאלה טכנית והופך לזירת מאבק על זהות וריבונות, כאשר ישראל מבקשת לעצב מחדש את מנגנוני הניהול בעזה לאחר המלחמה ולצמצם את הנוכחות הסמלית של הרש"פ.
מאחורי יוזמות התיווך של טורקיה בין ארה"ב לאיראן ובזירות נוספות, מזהים בירושלים ובמערב אסטרטגיה רחבה של ניהול סיכונים אזוריים, חיזוק מעמד בינלאומי ומימוש חזון ניאו־עות’מאני, שבמרכזו שאיפתו של הנשיא ארדואן לבסס את טורקיה כמעצמה אזורית שאי אפשר לעקוף אותה.
סעודיה מודאגת מהתחזקות מעמדה האזורי של ישראל והיא פועלת ליצירת בריתות חדשות עם מדינות מרכזיות במזרח התיכון ובקרן אפריקה כדי לבלום את ישראל.
הסעודים חתמו על ברית הגנה עם פקיסטן ומנסים לצרף אליה את טורקיה, מצרים וסומליה.
תוכנית 21 הנקודות של הנשיא טראמפ מתנגשת במציאות בשטח ובסירוב חמאס להתפרק מנשקו.
בחמאס חוששים כי ישראל מנצלת את המלחמה המתמשכת והעיסוק האמריקני באיראן כדי להעמיק את שליטתה ברצועת עזה, בעוד צה"ל ממשיך במלחמת ההתשה ובחיסול שיטתי של הנהגת הזרוע הצבאית.
בזמן שהקשב מופנה לאיראן וללבנון, חמאס ממשיך להתחזק ברצועה, בונה את כוחו הצבאי ומסרב להתפרק מנשקו.
גורמים ביטחוניים בכירים אומרים כי הדרג המדיני חייב לקבל החלטה לגבי סגירת החזית הפתוחה ברצועת עזה ומיטוט שלטון חמאס.
למרות שהסיכוי להסכם בין איראן לארה"ב הוא נמוך,החשש המרכזי בירושלים הוא שיושג הסכם שיותיר את המשטר האיראני על כנו ויחזק את שלוחותיו באזור, ובראשן חיזבאללה, מבלי להסיר את איום הגרעין והטילים הבליסטיים.
איראן איננה מצרים, כוחם של "משמרות המהפכה", ההשפעה האידיאולוגית של המנהיג העליון ומנגנוני ביטחון הפנים החזקים מונעים הפיכה צבאית כמו שהייתה במצרים בשנת 2013.
מבלימת איראן להיערכות מול הציר הסוני העולה-ישראל מנסה להנדס מחדש את הסדר האזורי באמצעות הקמת ברית חדשה רבת צלעות.
על רקע היחלשותה של איראן מתעצבת קואליציה סונית חדשה, טורקיה מבקשת את ההנהגה אזורית ואף מאותתת על בחינה מחודשת של האופציה הגרעינית כדי לשנות את אזן ההרתעה.
העימות סביב חותמת "מדינת פלסטין" במעבר רפיח חורג משאלה טכנית והופך לזירת מאבק על זהות וריבונות, כאשר ישראל מבקשת לעצב מחדש את מנגנוני הניהול בעזה לאחר המלחמה ולצמצם את הנוכחות הסמלית של הרש"פ.
מאחורי יוזמות התיווך של טורקיה בין ארה"ב לאיראן ובזירות נוספות, מזהים בירושלים ובמערב אסטרטגיה רחבה של ניהול סיכונים אזוריים, חיזוק מעמד בינלאומי ומימוש חזון ניאו־עות’מאני, שבמרכזו שאיפתו של הנשיא ארדואן לבסס את טורקיה כמעצמה אזורית שאי אפשר לעקוף אותה.
סעודיה מודאגת מהתחזקות מעמדה האזורי של ישראל והיא פועלת ליצירת בריתות חדשות עם מדינות מרכזיות במזרח התיכון ובקרן אפריקה כדי לבלום את ישראל.
הסעודים חתמו על ברית הגנה עם פקיסטן ומנסים לצרף אליה את טורקיה, מצרים וסומליה.
