על רקע היחלשותה של איראן מתעצבת קואליציה סונית חדשה, טורקיה מבקשת את ההנהגה אזורית ואף מאותתת על בחינה מחודשת של האופציה הגרעינית כדי לשנות את אזן ההרתעה.
העימות סביב חותמת "מדינת פלסטין" במעבר רפיח חורג משאלה טכנית והופך לזירת מאבק על זהות וריבונות, כאשר ישראל מבקשת לעצב מחדש את מנגנוני הניהול בעזה לאחר המלחמה ולצמצם את הנוכחות הסמלית של הרש"פ.
מאחורי יוזמות התיווך של טורקיה בין ארה"ב לאיראן ובזירות נוספות, מזהים בירושלים ובמערב אסטרטגיה רחבה של ניהול סיכונים אזוריים, חיזוק מעמד בינלאומי ומימוש חזון ניאו־עות’מאני, שבמרכזו שאיפתו של הנשיא ארדואן לבסס את טורקיה כמעצמה אזורית שאי אפשר לעקוף אותה.
סעודיה מודאגת מהתחזקות מעמדה האזורי של ישראל והיא פועלת ליצירת בריתות חדשות עם מדינות מרכזיות במזרח התיכון ובקרן אפריקה כדי לבלום את ישראל.
הסעודים חתמו על ברית הגנה עם פקיסטן ומנסים לצרף אליה את טורקיה, מצרים וסומליה.
ועדת הטכנוקרטים שהוקמה על פי התוכנית האמריקנית לנהל את רצועת עזה היא בעלת סמכויות מצומצמות, מחלוקות פלסטיניות פנימיות ושליטה צבאית ישראלית על מחצית משטח הרצועה מציבים סימני שאלה כבדים באשר ליכולתה לחולל שינוי ממשי בשטח.
מאחורי הקלעים של הבחירות הפנימיות בחמאס, איראן מזהה בח’ליל אלחיה דמות מפתח בהנהגת התנועה לשימור ההרתעה והמשך המאבק המזויין נגד ישראל.
העולם הערבי והאסלאמי מגנה את ההכרה הישראלית בסומלילנד וחושש כי המהלך נועד לקדם את תוכנית ההגירה של טראמפ ולשרת את ישראל בהתקפות על איראן ועל החות'ים בתימן.
לקראת פגישת נתניהו–טראמפ בסוף החודש, שאלת פירוק חמאס מנשקו הופכת למוקד המחלוקת המרכזי בשלב השני של התוכנית לעזה, ומעמידה בספק את יישומה נוכח הפערים בין הדרישות הישראליות לעמדת חמאס והמדינות המתווכות.
גוברת המתיחות גוברת בין מצרים לאתיופיה סביב המחלוקת על סכר "אל-נהדה", מצרים מאיימת בשימוש בכל האמצעים אך ההערכה בישראל היא שהסיכוי למלחמה הוא נמוך.
גורמים בחמאס אומרים כי הארגון דורש סבב משא ומתן עקיף עם ישראל כדי לדון בנושאים הקשורים לעתיד הרצועה ובדרישה כי יתפרק מנשקו. גורמים ביטחוניים בכירים אומרים כי חמאס מנסה לקנות זמן ומעריך כי ממשל טראמפ שינה את התפיסה שלו לגבי פירוק הנשק והוא גם מנסה לשנות את כללי המשחק כדי להקשות על ישראל לבצע חיסולים.
על רקע היחלשותה של איראן מתעצבת קואליציה סונית חדשה, טורקיה מבקשת את ההנהגה אזורית ואף מאותתת על בחינה מחודשת של האופציה הגרעינית כדי לשנות את אזן ההרתעה.
העימות סביב חותמת "מדינת פלסטין" במעבר רפיח חורג משאלה טכנית והופך לזירת מאבק על זהות וריבונות, כאשר ישראל מבקשת לעצב מחדש את מנגנוני הניהול בעזה לאחר המלחמה ולצמצם את הנוכחות הסמלית של הרש"פ.
מאחורי יוזמות התיווך של טורקיה בין ארה"ב לאיראן ובזירות נוספות, מזהים בירושלים ובמערב אסטרטגיה רחבה של ניהול סיכונים אזוריים, חיזוק מעמד בינלאומי ומימוש חזון ניאו־עות’מאני, שבמרכזו שאיפתו של הנשיא ארדואן לבסס את טורקיה כמעצמה אזורית שאי אפשר לעקוף אותה.
סעודיה מודאגת מהתחזקות מעמדה האזורי של ישראל והיא פועלת ליצירת בריתות חדשות עם מדינות מרכזיות במזרח התיכון ובקרן אפריקה כדי לבלום את ישראל.
הסעודים חתמו על ברית הגנה עם פקיסטן ומנסים לצרף אליה את טורקיה, מצרים וסומליה.
ועדת הטכנוקרטים שהוקמה על פי התוכנית האמריקנית לנהל את רצועת עזה היא בעלת סמכויות מצומצמות, מחלוקות פלסטיניות פנימיות ושליטה צבאית ישראלית על מחצית משטח הרצועה מציבים סימני שאלה כבדים באשר ליכולתה לחולל שינוי ממשי בשטח.
מאחורי הקלעים של הבחירות הפנימיות בחמאס, איראן מזהה בח’ליל אלחיה דמות מפתח בהנהגת התנועה לשימור ההרתעה והמשך המאבק המזויין נגד ישראל.
העולם הערבי והאסלאמי מגנה את ההכרה הישראלית בסומלילנד וחושש כי המהלך נועד לקדם את תוכנית ההגירה של טראמפ ולשרת את ישראל בהתקפות על איראן ועל החות'ים בתימן.
לקראת פגישת נתניהו–טראמפ בסוף החודש, שאלת פירוק חמאס מנשקו הופכת למוקד המחלוקת המרכזי בשלב השני של התוכנית לעזה, ומעמידה בספק את יישומה נוכח הפערים בין הדרישות הישראליות לעמדת חמאס והמדינות המתווכות.
גוברת המתיחות גוברת בין מצרים לאתיופיה סביב המחלוקת על סכר "אל-נהדה", מצרים מאיימת בשימוש בכל האמצעים אך ההערכה בישראל היא שהסיכוי למלחמה הוא נמוך.
גורמים בחמאס אומרים כי הארגון דורש סבב משא ומתן עקיף עם ישראל כדי לדון בנושאים הקשורים לעתיד הרצועה ובדרישה כי יתפרק מנשקו. גורמים ביטחוניים בכירים אומרים כי חמאס מנסה לקנות זמן ומעריך כי ממשל טראמפ שינה את התפיסה שלו לגבי פירוק הנשק והוא גם מנסה לשנות את כללי המשחק כדי להקשות על ישראל לבצע חיסולים.
