ראש הממשלה נתניהו אמר ב-22 בפברואר בנאום שנשא בכנס מנהלים של השב"כ כי "ישראל מבקשת לבנות "ציר משלנו" של מדינות המתנגדות לשני הצירים של האסלאם הקיצוני,הן הציר השיעי והן הציר הסוני הקיצוני. מטרת הציר הזה היא לחבר מדינות בעלות הבנה משותפת של המציאות האזורית והאיומים שלהם. "
הוא תיאר את החזון שלו כמעין"מערכת של בריתות" או "קשר של שותפויות"שתחבר לא רק את ישראל והודו, אלא גם מדינות ערביות,את אפריקה, יוון וקפריסין, ועוד מדינות אסייתיות שלא פורטו.
נתניהו הדגיש את החשיבות של העמקת הקשר עם הודו, וקרא לבניית ברית איתנה מול תופעות של אסלאם קיצוני שמאיימות על המדינות.
הוא שיבח את הודו ותיאר את שיתוף הפעולה כחשוב גם בתחום הכלכלי וגם בתחום הביטחוני, וציין את הרצון לפתח ברית שתתמוך בעקרונות משותפים של מתינות, כבוד הדדי וקידמה.
במסגרת הנאום הזה, נתניהו ציין שיש לישראל עניין ליצור מעין "דגם של שיתוף פעולה" אזורי חדש שיחבר מדינות בעלות אינטרסים משותפים מול איומים משותפים.
גורמים מדיניים בכירים אומרים כי ניתן לזהות זאת כחלק מהתפיסה של ראש הממשלה על שינוי פני האזור, לא רק מיסוד ברית דו-צדדית בין ישראל להודו, אלא מערכת מורחבת של שותפות אזוריות ואסייתיות מול הכוחות האסלאמיים הקיצוניים.
לדבריהם,מדובר ב"ברית משושה" עם שש צלעות, בין שותפים בינלאומיים מרכזיים: ישראל, הודו, יוון , קפריסין, אתיופיה ואיחוד האמירויות,שתהווה קשת הגנה מפני צירים אסלאמיים רדיקליים.
אם המשטר האיראני הנוכחי יקרוס ויקום משטר חדש, יש סיכוי שארה"ב וישראל יצליחו לצרף גם את איראן החדשה ל" ברית המשושה".
גורמים ביטחוניים בכירים מעריכים כי ישראל משנה כעת את המיקוד האסטרטגי שלה ונערכת לקראת קריסת הציר השיעי בראשות איראן ואל פני איום הציר הסוני החדש העולה שרוצה להיכנס לוואקום ,שתותיר אחריה איראן לאחר קריסתה הצפויה, ובראשו טורקיה, קטאר, מצרים סעודיה ופקיסטן ששואף לפגוע בהגמוניה הישראלית במזרח התיכון ולהצר את צעדיה.
טורקיה, אחת ממנהיגות ציר "האחים המוסלמים" נתפסת כבר בישראל כ"איראן החדשה" היא הגבירה את השפעתה בסוריה, בלוב, בסודאן ובסומליה ויש לה שאיפות התפשטות דומות לשאיפות של איראן.
סעודיה כבר איננה מדברת על נורמליזציה עם ישראל בגלל סירובה של ישראל לפתרון שתי המדינות והקמת מדינה פלסטינית עצמאית, הסעודים כרתו ברית הגנה עם פקיסטן שיש לה נשק גרעיני.
על פי גורמים מדיניים, ישראל רואה בציר החדש גם מנוף אסטרטגי-כלכלי, מעבר להיבט הביטחוני, והיא שואפת להיות ציר מעבר מרכזי בין אסיה לאירופה, תוך הסתמכות על המיזם הכלכלי הודו-אירופה (IMEC) שמחבר את הודו לאירופה דרך המפרץ וישראל.
בנוסף, ישראל משקיעה בהגברת שיתוף הפעולה עם יוון וקפריסין בתחומי האנרגיה, הגז והתחבורה הימית, במטרה להפוך את מזרח הים התיכון לצומת אנרגיה אזורית.
הגורמים המדיניים מסכמים ואומרים כי "הברית המשושה" איננה רק ברית מדינית או ביטחונית אלא חזון אסטרטגי ארוך טווח שמטרתו להפוך את ישראל לנקודת חיבור מרכזית ברשת האינטרסים הכלכליים והגיאופוליטיים החדשה.
הצלחת הפרויקט תלויה ביכולת ישראל לגייס את התמיכה האמריקנית מול הציר השיעי בראשות איראן ולנווט מול ציר המדינות הסוניות החדש באזור בראשות טורקיה וסעודיה.
הערה:פורסם לראשונה ב"אפוק"
