
המזרח התיכון החדש מתחיל להתגבש
ההגמוניה האיראנית נחלשת, טורקיה הופכת לציר אזורי מרכזי, ישראל מרחיבה את השפעתה ובין המעצמות האזוריות מתעצבת מערכת חדשה של בריתות ואינטרסים.

ההגמוניה האיראנית נחלשת, טורקיה הופכת לציר אזורי מרכזי, ישראל מרחיבה את השפעתה ובין המעצמות האזוריות מתעצבת מערכת חדשה של בריתות ואינטרסים.

העימות סביב שיגור העפיפונים מעזה חושף את המאבק האמיתי בין ישראל לחמאס, לא רק על המתרחש בשטח, אלא על השאלה מי ייתפס כאחראי להפרת הפסקת האש ולחידוש ההסלמה.

גורמים בכירים בירושלים אומרים כי התקיפה באבו א-דהור היא מסר ברור לאחמד א-שרע ולארדואן כי ישראל לא תאפשר התבססות צבאית טורקית בסוריה שתאיים על חופש הפעולה האווירי שלה ותשנה את מאזן הכוחות באזור.

נתניהו דחה נסיגה ישראלית ללא פירוז מלא של הרצועה, קושנר הציב יעד של 30 יום לתחילת מסירת הנשק ובחמאס דורשים "הדדיות". האם וושינגטון תצליח להעביר כעת את הלחץ מירושלים לחמאס?

חמאס מאמץ את המסלול המדיני כדי לפרוץ את הבידוד שבו הוא נתון, אך הארגון מבקש לשמר את כוחו הצבאי ולנצל את הבחירות הפלסטיניות כדי לבסס מחדש את מעמדו בזירה הפוליטית.

ההנחיה החדשה של הדרג המדיני, המחייבת אישור הרמטכ"ל לכל סיכול ממוקד, נועדה לאפשר למועצת השלום להשלים את המגעים עם חמאס , אך בישראל מדגישים כי לא תינתן חסינות למי שינסה לפגוע בחיילי צה"ל.

ההתניה של הנסיגה הישראלית בפירוק נשק חמאס מעמיקה את משבר האמון ברצועה ומחזקת את התחושה כי "מועצת השלום" אימצה את סדר היום הביטחוני של ישראל.

גורמים ביטחוניים בכירים מעריכים כי הפסקת האש בין ארה"ב לאיראן באזור הורמוז היא שברירית וזמנית בלבד, השיחות על מיצר הורמוז נמשכות, אך הסיכון להסלמה צבאית גדולה נותר בעינו, כאשר מיצר הורמוז עומד במרכז העימות האסטרטגי.

ראש הממשלה נתניהו מבקש לשכנע את נשיא ארה"ב להותיר את האופציה הצבאית על השולחן, אך במקביל ימנע מעימות פומבי על רקע הפערים בין ירושלים לוושינגטון לגבי המשך הטיפול באיום האיראני.

הבית הלבן מנסה למצות את הערוץ הדיפלומטי לפני הסלמה נוספת, אך בירושלים מעריכים כי איראן אינה מתכוונת לוותר על מנופי הלחץ שלה , מהורמוז ועד הים האדום , ולכן הסיכוי להסדר כלשהו קלושים.

ההגמוניה האיראנית נחלשת, טורקיה הופכת לציר אזורי מרכזי, ישראל מרחיבה את השפעתה ובין המעצמות האזוריות מתעצבת מערכת חדשה של בריתות ואינטרסים.

העימות סביב שיגור העפיפונים מעזה חושף את המאבק האמיתי בין ישראל לחמאס, לא רק על המתרחש בשטח, אלא על השאלה מי ייתפס כאחראי להפרת הפסקת האש ולחידוש ההסלמה.

גורמים בכירים בירושלים אומרים כי התקיפה באבו א-דהור היא מסר ברור לאחמד א-שרע ולארדואן כי ישראל לא תאפשר התבססות צבאית טורקית בסוריה שתאיים על חופש הפעולה האווירי שלה ותשנה את מאזן הכוחות באזור.

נתניהו דחה נסיגה ישראלית ללא פירוז מלא של הרצועה, קושנר הציב יעד של 30 יום לתחילת מסירת הנשק ובחמאס דורשים "הדדיות". האם וושינגטון תצליח להעביר כעת את הלחץ מירושלים לחמאס?

חמאס מאמץ את המסלול המדיני כדי לפרוץ את הבידוד שבו הוא נתון, אך הארגון מבקש לשמר את כוחו הצבאי ולנצל את הבחירות הפלסטיניות כדי לבסס מחדש את מעמדו בזירה הפוליטית.

ההנחיה החדשה של הדרג המדיני, המחייבת אישור הרמטכ"ל לכל סיכול ממוקד, נועדה לאפשר למועצת השלום להשלים את המגעים עם חמאס , אך בישראל מדגישים כי לא תינתן חסינות למי שינסה לפגוע בחיילי צה"ל.

ההתניה של הנסיגה הישראלית בפירוק נשק חמאס מעמיקה את משבר האמון ברצועה ומחזקת את התחושה כי "מועצת השלום" אימצה את סדר היום הביטחוני של ישראל.

גורמים ביטחוניים בכירים מעריכים כי הפסקת האש בין ארה"ב לאיראן באזור הורמוז היא שברירית וזמנית בלבד, השיחות על מיצר הורמוז נמשכות, אך הסיכון להסלמה צבאית גדולה נותר בעינו, כאשר מיצר הורמוז עומד במרכז העימות האסטרטגי.

ראש הממשלה נתניהו מבקש לשכנע את נשיא ארה"ב להותיר את האופציה הצבאית על השולחן, אך במקביל ימנע מעימות פומבי על רקע הפערים בין ירושלים לוושינגטון לגבי המשך הטיפול באיום האיראני.

הבית הלבן מנסה למצות את הערוץ הדיפלומטי לפני הסלמה נוספת, אך בירושלים מעריכים כי איראן אינה מתכוונת לוותר על מנופי הלחץ שלה , מהורמוז ועד הים האדום , ולכן הסיכוי להסדר כלשהו קלושים.