בתקופה האחרונה ממשיכה ישראל במדיניות חיסולים של מפקדים בכירים בחמאס ברצועת עזה. בשבוע האחרון חוסלו שני מפקדים מרכזיים בדרג השני של הזרוע הצבאית של חמאס: מוחמד אל יאזורי, מפקד חטיבת חאן יונס, ונאא'ל אבו עובייד, מפקד חטיבת רפיח. השניים נהרגו בתקיפות נפרדות באזור אל מוואסי בחאן יונס.
החיסולים מצטרפים לשורה ארוכה של פגיעות בצמרת הצבאית של חמאס מאז תחילת המלחמה. אל יאזורי קיבל את הפיקוד על חטיבת חאן יונס לאחר חיסולם של בכירי הזרוע הצבאית עז א-דין אל חדאד ומוחמד עודה בחודש מאי.
יחד עמו נהרג חות'יפה אבו מועמר, מהנדס בזרוע הצבאית שהיה אחראי לפיתוח היכולות הצבאיות ונחשב מקורב לבכירי הארגון. אבו עובייד קיבל את הפיקוד על חטיבת רפיח לאחר חיסולו של מוחמד שבאנה במאי 2025.
גורמי ביטחון בכירים אומרים כי התגובה של חמאס לחיסולים השתנתה באופן דרמטי. במקום איומים בנקמה ופעולות צבאיות, ארגון הטרור מסתפק כיום בהודעות אבל. גם לאחר החיסולים האחרונים לא נרשמה תגובה צבאית משמעותית מצד חמאס, פרט למטען שהוטמן אך לא גרם לפצועים, ובשלב זה לא ברור האם מדובר במטען שהוטמן לפני זמן רב.
אותם גורמים אומרים כי מדובר בהתנהלות שעשויה להעיד על הפגיעה הקשה שספג ארגון הטרור ועל אובדן יכולתו לפעול באופן חופשי.
מנגד, גורמים ופרשנים פלסטינים המקורבים לחמאס מציגים זאת כהחלטה אסטרטגית שנועדה למנוע חזרה למלחמה ולשמר את מה שנותר מכוחו הצבאי והפוליטי. העיתון הסעודי "א-שרק אלאווסט" דיווח ב-17 בספטמבר, מפי ארבעה מקורות בחמאס, כי העדיפות המרכזית של הארגון היא שלא לספק לישראל עילה לנצל את המצב כדי לחדש את המלחמה.
יתכן כי שתי ההערכות נכונות במידה רבה. חמאס נחלש מאוד מבחינה צבאית, ודווקא משום כך הוא מעדיף כיום שלא לבזבז את היכולות שנותרו לו בעימות ישיר עם ישראל.
מבחינת חמאס, חזרה למלחמה בתנאים הנוכחיים עשויה להיות הרסנית. ארגון הטרור איבד חלק גדול מצמרת הפיקוד שלו, יכולותיו הצבאיות נפגעו קשות והוא מתקשה לפעול בגלוי. במצב כזה, תגובה צבאית לחיסול מפקד נוסף עשויה לגרור תגובה ישראלית רחבה יותר ולסכן גם את מה שנותר מהתשתית הצבאית של הארגון.
גם בשטח נותרו בידי חמאס והפלגים האחרים יכולות צבאיות מוגבלות, ובהן נשק קל, מטעני חבלה ואמצעי נ"ט נגד כלי רכב. אולם לפי הגורמים הביטחוניים, ההנחיה של הנהגת הזרוע הצבאית היא שלא להשתמש ביכולות אלה לצורך פעולות התקפיות, אלא לשמור אותן כאמצעי הגנתי ולמקרה של שינוי דרמטי במצב.
כאן נכנס לתמונה המאבק על עתיד הרצועה. חמאס הסכים עקרונית למפת הדרכים של "מועצת השלום" להעברת השליטה האזרחית ברצועה לוועדה הלאומית למנהל עזה ולתהליך הדרגתי של העברת הנשק לשליטה פלסטינית מוסמכת. אולם מבחינתו, ההסכמה מותנית בהתקדמות מקבילה בנסיגה הישראלית ובמילוי התחייבויות הפסקת האש.
ישראל, לעומת זאת, דורשת שחמאס יתפרק מנשקו לפני נסיגה משמעותית נוספת. הפער הזה הוא אחד המכשולים המרכזיים ליישום התוכנית.
לכן, אומרים גורמי הביטחון, חמאס אינו ממהר כיום לבחור בין שתי אפשרויות קיצוניות – כניעה מוחלטת או חזרה למלחמה. הוא מנסה להשאיר את שתי הדלתות פתוחות. מצד אחד, הוא נמנע מעימות רחב שעשוי להביא לחיסול נוסף של הנהגתו ולפגיעה קשה באוכלוסייה ברצועה. מצד שני, הוא אינו ממהר לוותר על כל יכולת צבאית לפני שיתברר מה יהיה מעמדה של ישראל ברצועה ומה יהיה עתיד המערכת השלטונית הפלסטינית.
העיניים לבחירות בישראל
הבחירות לכנסת צפויות להתקיים ב-27 באוקטובר. בשלב זה אין ודאות לגבי הרכב הממשלה שתקום לאחריהן, ולכן מבחינת חמאס עצם הבחירות עשויות להוות נקודת המתנה חשובה.
להערכת הגורמים הביטחוניים, חמאס יעדיף ככל האפשר לשמור על השקט גם בתקופה שעד הבחירות. תגובה צבאית משמעותית לחיסולים עשויה להעניק בישראל טיעון להקשחת המדיניות, להמשך הפעילות הצבאית ולסיכול התהליך המדיני סביב עתיד הרצועה.
חמאס עשוי לכן להעדיף להמתין ולבחון את הממשלה שתקום בישראל ואת מדיניותה כלפי עזה. אם הממשלה החדשה תהיה מוכנה לקדם הסדר שיכלול נסיגה ישראלית הדרגתית, העברת השליטה האזרחית לגורם פלסטיני ומנגנון מוסכם לטיפול בסוגיית הנשק, יתכן כי יהיה לחמאס אינטרס להמשיך במדיניות האיפוק ולנסות להשתלב במבנה הפוליטי החדש של הרצועה.
לעומת זאת, אם הממשלה החדשה תאמץ מדיניות של המשך לחץ צבאי ללא אופק מדיני וללא נכונות להתקדם במתווה של נסיגה תמורת פירוק הנשק, חמאס עשוי להמשיך במדיניות של הישרדות, ויתכן כי יחליט להגיב על החיסולים. לא בהכרח חזרה למלחמה כוללת, אלא שמירה מתחת לרדאר על יכולות מוגבלות, ניסיון להשפיע על המערכת הפוליטית והחברתית ברצועה והמתנה לשינוי בתנאים.
הערה:פורסם לראשונה ב"אפוק"
