שנתיים לאחר חיסול נצראללה, יורשו בתפקיד מנסה להוכיח שהארגון לא נשבר, תוקף את נשיא לבנון והממשלה, דוחה את הדרישה לפירוק הנשק ומציג את חיזבאללה כמי שממשיך למלא תפקיד של מדינה בתוך מדינה.
שנתיים אחרי חיסול חסן נצראללה,ארגון חיזבאללה מתקשה לייצר הנהגה שתמלא את החלל שהותיר מנהיגו המיתולוגי, ובמקביל מתמודד עם לחץ גובר בלבנון ועם תלות עמוקה באיראן.
המלחמה פגעה קשות בהנהגת חזבאללה, ביכולותיו הצבאיות ובקווי האספקה שלו, אך הארגון לא איבד את יכולת הפעולה. במקביל, הוא משנה את תפיסת הלחימה שלו ומעמיק את התלות באיראן, שמגבירה את מעורבותה הישירה בניהולו ובשיקומו.
הרעיון של ליברמן מחזיר לשולחן שאלה שירדן סגרה כבר בשנת 1988, האם הממלכה ההאשמית מוכנה לשוב ולקבל אחריות על הנעשה בשטחי יהודה ושומרון. הדרך לשם עוברת בשינוי הסכמי אוסלו, בהסכמה פלסטינית ובמבחן ביטחוני מורכב.
גורמי ביטחון אומרים כי התגובה של חמאס לחיסולים השתנתה דרמטית, וארגון הטרור מסתפק בהודעות אבל ללא איומים בנקמה ופעולות צבאיות
ישראל מחזיקה במידע, במודיעין ובחומרים רבים כדי להילחם במערכה התודעתית נגדה, אבל היא עדיין פועלת בעיקר במגננה. גורמים מדיניים וביטחוניים בכירים מציעים להקים מערך תודעה לאומי שירכז את היכולות ויעבור מהתגוננות ליוזמה התקפית.
תחקיר "א־שרק אל־אווסט" חושף כיצד פעלה ישראל במשך כחודשיים כדי לאתר ולחטוף את מועין אל-עראביד. אנשי שב"כ התחזו לפעילי ארגון סיוע בינלאומי, הפעילו דוכני ירקות בלב עזה, אספו מודיעין על יעד החטיפה והסתננו לעיר באמצעות כלי רכב אזרחיים.
המשא ומתן בין ישראל ללבנון נדחה לאוקטובר, ובינתיים גובר החשש בביירות מהרחבת הפעילות הקרקעית הישראלית בדרום. תושבי א-נבטיה קוראים לצבא לבנון להיכנס לעיר, בעוד חזבאללה מסרב להעביר את נשקו לידי המדינה.
ישראל נערכת לאפשרות שחזבאללה ואיראן ינסו להגיב על השמדת המתחם התת קרקעי ברכס עלי טאהר, אך גורמים ביטחוניים מעריכים כי ההרתעה הישראלית עדיין מונעת מטהרן לפתוח חזית ישירה מול ישראל.
חזבאללה חושש שישראל מציבה לו מלכודת,תגובה צבאית עלולה להביא למערכה רחבה ולהעניק לנתניהו הישג ערב הבחירות, בעוד שהבלגה מצידו עלולה להעמיק את תחושת התבוסה ולכרסם בכוחו בלבנון.
שנתיים לאחר חיסול נצראללה, יורשו בתפקיד מנסה להוכיח שהארגון לא נשבר, תוקף את נשיא לבנון והממשלה, דוחה את הדרישה לפירוק הנשק ומציג את חיזבאללה כמי שממשיך למלא תפקיד של מדינה בתוך מדינה.
שנתיים אחרי חיסול חסן נצראללה,ארגון חיזבאללה מתקשה לייצר הנהגה שתמלא את החלל שהותיר מנהיגו המיתולוגי, ובמקביל מתמודד עם לחץ גובר בלבנון ועם תלות עמוקה באיראן.
המלחמה פגעה קשות בהנהגת חזבאללה, ביכולותיו הצבאיות ובקווי האספקה שלו, אך הארגון לא איבד את יכולת הפעולה. במקביל, הוא משנה את תפיסת הלחימה שלו ומעמיק את התלות באיראן, שמגבירה את מעורבותה הישירה בניהולו ובשיקומו.
הרעיון של ליברמן מחזיר לשולחן שאלה שירדן סגרה כבר בשנת 1988, האם הממלכה ההאשמית מוכנה לשוב ולקבל אחריות על הנעשה בשטחי יהודה ושומרון. הדרך לשם עוברת בשינוי הסכמי אוסלו, בהסכמה פלסטינית ובמבחן ביטחוני מורכב.
גורמי ביטחון אומרים כי התגובה של חמאס לחיסולים השתנתה דרמטית, וארגון הטרור מסתפק בהודעות אבל ללא איומים בנקמה ופעולות צבאיות
ישראל מחזיקה במידע, במודיעין ובחומרים רבים כדי להילחם במערכה התודעתית נגדה, אבל היא עדיין פועלת בעיקר במגננה. גורמים מדיניים וביטחוניים בכירים מציעים להקים מערך תודעה לאומי שירכז את היכולות ויעבור מהתגוננות ליוזמה התקפית.
תחקיר "א־שרק אל־אווסט" חושף כיצד פעלה ישראל במשך כחודשיים כדי לאתר ולחטוף את מועין אל-עראביד. אנשי שב"כ התחזו לפעילי ארגון סיוע בינלאומי, הפעילו דוכני ירקות בלב עזה, אספו מודיעין על יעד החטיפה והסתננו לעיר באמצעות כלי רכב אזרחיים.
המשא ומתן בין ישראל ללבנון נדחה לאוקטובר, ובינתיים גובר החשש בביירות מהרחבת הפעילות הקרקעית הישראלית בדרום. תושבי א-נבטיה קוראים לצבא לבנון להיכנס לעיר, בעוד חזבאללה מסרב להעביר את נשקו לידי המדינה.
ישראל נערכת לאפשרות שחזבאללה ואיראן ינסו להגיב על השמדת המתחם התת קרקעי ברכס עלי טאהר, אך גורמים ביטחוניים מעריכים כי ההרתעה הישראלית עדיין מונעת מטהרן לפתוח חזית ישירה מול ישראל.
חזבאללה חושש שישראל מציבה לו מלכודת,תגובה צבאית עלולה להביא למערכה רחבה ולהעניק לנתניהו הישג ערב הבחירות, בעוד שהבלגה מצידו עלולה להעמיק את תחושת התבוסה ולכרסם בכוחו בלבנון.
