שידור התחקיר המיוחד של ערוץ אל-ג׳זירה על מוחמד דף, מפקדה לשעבר של הזרוע הצבאית של חמאס, אינו רק ניסיון לחשוף פרטים על אחת הדמויות המסתוריות ביותר בתולדות התנועה.
מאחורי פרסום התיעודים והמסמכים עומד גם מאבק על עיצוב הנרטיב של מתקפת 7 באוקטובר 2023, על זהות האחראים לתכנונה ועל מקומו של דף בהיסטוריה של חמאס.
להערכתי, חמאס מבקשת באמצעות החשיפה להחזיר את מוחמד דף למרכז הבמה, לאחר שבשנים האחרונות הוצג יחיא סינוואר כדמות המרכזית שהובילה את ההכנות למתקפה ואת ההחלטה להוציא אותה לפועל.
חמאס מבקשת גם לחשוף את עומק ההונאה שעשתה לישראל שהצליחה להרדים אותה ולאמץ את קונספציית "חמאס מורתע" בזמן שמוחמד דף היה המוח שתכנן והוציא לפועל את הטבח בעוטף עזה, על כך, מבחינתה, מגיע לו כבוד גדול.
ב-30 באוקטובר 2026 שידרה רשת אל-ג׳זירה במסגרת תוכנית התחקירים שלה, ״רב הנסתר על הגלוי״, פרק מיוחד שהוקדש למוחמד דף, מפקד גדודי עז א-דין אל-קסאם, שחוסל בתקיפה ישראלית בח׳אן יונס ביולי 2024. התוכנית הציגה את סיפור חייו באמצעות קטעי וידאו נדירים שבהם נראו דף ובכירים נוספים בחמאס, שרבים מהם חוסלו במהלך המלחמה ברצועת עזה.
לצד התיעודים הובאו ראיונות עם בכירים בזרוע הצבאית שליוו את דף והיו שותפים לפעילות הטרור נגד ישראל. בין המרואיינים היה גם אבו עובידה, שפניו וזהותו לא נחשפו, והוצג בתוכנית כמפקד הנוכחי של חטיבת עזה בגדודי עז א-דין אל-קסאם.
אחד החלקים המרכזיים בתחקיר עסק בתפקידו של מוחמד דף בהכנות למתקפת 7 באוקטובר. לצורך כך הציגה התוכנית מסמכים ופרוטוקולים של ישיבות המועצה הצבאית המצומצמת של חמאס, ובהם פרטים על תהליך קבלת ההחלטות לקראת המתקפה.
על פי אחד המסמכים, מפברואר 2023, בחמאס שקלו לבטל את המתקפה, שזכתה בשלב התכנון לשם הקוד ״פרויקט פהד״, אם ישראל תפסיק את מה שהארגון הגדיר כתקיפות נגד מסגד אל-אקצא ונגד האסירים הפלסטינים בבתי הכלא.
במסמך נוסף, מ-5 באוקטובר 2023, נכתב כי הוחלט לפתוח במערכה משום ש״האכזריות באל-אקצא הגיעה לרמה שאי אפשר לקבלה״. באותו מסמך נקבע כי המתקפה תחל בשעה 6:30 בבוקר ב-7 באוקטובר.
המסמכים הללו נועדו להציג את מתקפת 7 באוקטובר כתוצאה של תהליך קבלת החלטות מסודר בצמרת הצבאית של חמאס, ולא כפעולה ספונטנית או כהחלטה אישית של מנהיג אחד. הם גם מבקשים להדגיש את מעמדו של דף כמי שעמד בראש המערכת הצבאית והיה מעורב באופן ישיר בתכנון המתקפה.
מכון עמית למחקר טרור ומודיעין מעריך בדו"ח שפרסם ב-2 בנובמבר כי התחקיר נועד לבסס את מעמדו של מוחמד דף כדמות המשפיעה ביותר על עיצוב הזרוע הצבאית של חמאס וכאדריכל ההכנות למתקפה נגד ישראל.
לפי הערכת המכון, התוכנית ביקשה גם להדגיש כי בניגוד להערכות שרווחו בישראל, דף המשיך לתפקד באופן מלא גם לאחר שנפצע קשה ואיבד עין בניסיונות החיסול הישראליים.
להערכתי, יש כאן גם ניסיון של הזרוע הצבאית בחמאס לתקן את האופן שבו נכתבת ההיסטוריה של המתקפה בתוך הארגון ומחוצה לו.
מאז 7 באוקטובר 2023 הושם דגש רב על תפקידו של יחיא סינוואר, מנהיג חמאס ברצועת עזה, כמי שהוביל את ההכנות ואת ההחלטה לצאת למתקפה.
מוחמד דף, לעומת זאת, נדחק במידה מסוימת לשוליים, אף שהיה המפקד הבכיר של הזרוע הצבאית.
ייתכן כי בחמאס חוששים שהדגש על סינוואר יטשטש את חלקו המכריע של דף ואת המורשת שלו, ולכן מבקשים כעת להבהיר כי הסמכות הצבאית העליונה הייתה בידי המועצה הצבאית של הארגון שבראשה עמד מוחמד דף.
התחקיר הציג את יחיא סינוואר כאחד מחברי המועצה הצבאית ולא כמי שקיבל לבדו את ההחלטה על המתקפה. בכך הוא מבקש לערער על התפיסה שלפיה 7 באוקטובר היה בראש ובראשונה מבצע אישי של יחיא סינוואר. במקביל, הוא מציג את מוחמד דף כמפקד שהמשיך להחזיק בסמכות וביכולת הפיקוד גם לאחר שנפצע קשה.
התוכנית באלג'זירה ביקשה גם להציג תמונה שלפיה לא התקיימה הפרדה ממשית בין הזרוע המדינית לזרוע הצבאית של חמאס.
במשך שנים רווחה בקרב רבים מהעוקבים אחר התנועה ההערכה כי קיימים חילוקי דעות ומתחים בין שתי הזרועות. אולם בתחקיר הוצגו תיעודים של אסמאעיל הנייה, ראש הלשכה המדינית של חמאס, כשהוא מבקר במפעל צבאי חשאי לצד בכירים בזרוע הצבאית, כמו כן, הוצג יחיא סינוואר כחבר במועצה הצבאית של גדודי אל-קסאם.
המשמעות שאני רואה בכך היא שחמאס מבקשת להציג את עצמה כארגון בעל הנהגה משולבת, שבה הדרג המדיני והדרג הצבאי פועלים בתיאום הדוק, ולא כשני גופים נפרדים הנמצאים בעימות.
הצגת הדברים בדרך זו משרתת את הארגון גם במישור ההיסטורי וגם במישור התודעתי, משום שהיא מדגישה את האחריות המשותפת של הנהגת חמאס להחלטות הצבאיות.
נדבך נוסף בתחקיר של רשת אלג'זירה נוגע לניסיון של חמאס להסביר את הסיבות שהובילו למתקפת 7 באוקטובר. התוכנית קידמה את הנרטיב שלפיו מדיניות ממשלת ישראל, שעלתה לשלטון בסוף 2022, כלפי מסגד אל-אקצא והאסירים הפלסטינים היא שהובילה להיערכות למבצע ״מבול אל-אקצא״ ולהחלטה להוציאו לפועל.
מכון עמית למחקר טרור ומודיעין מצביע על פער בין הנרטיב הזה לבין מידע שהתגלה במסמכי שלל אחרים של חמאס.
לפי ניתוח המכון, מסמכים שפורסמו בעבר מלמדים כי ההכנות המעשיות למערכה נגד ישראל צברו תאוצה כבר לאחר מבצע ״שומר החומות״ במאי 2021. עוד עולה מהם כי שיחות הנורמליזציה בין ישראל לסעודיה ושיקולים דתיים נוספים מילאו תפקיד מרכזי בהחלטת חמאס לפעול נגד ישראל.
להערכתי, הפער הזה חשוב במיוחד. הצגת הפגיעות במסגד אל-אקצא ובאסירים הביטחוניים, כגורם המרכזי להחלטה, נועדה לבסס את הטענה שחמאס פעלה בתגובה למדיניות ישראל.
אולם המידע על ההכנות הממושכות ועל השיקולים האסטרטגיים הנוספים מלמד כי אין מדובר רק בתגובה לאירועים נקודתיים, אלא במהלך רחב יותר שחמאס תכננה לאורך זמן. לכן, אין לקבל את ההסבר שמציגה התוכנית ברשת אלג'זירה כפשוטו, ויש לבחון אותו מול מסמכים ומידע נוספים שנחשפו.
מעבר למאבק על הנרטיב, התחקיר חושף גם את יכולות התיעוד והאיסוף של הזרוע הצבאית של חמאס.
התוכנית הציגה ארכיון עשיר של הקלטות, מסמכים, פרוטוקולים של ישיבות והתכתבויות פנימיות וחיצוניות, שחלקם מתוארכים לתקופה שקדמה לעידן הטלפונים הניידים והאינטרנט.
חלק מהחומרים צולמו במצלמות טלוויזיה ישנות ונשמרו בקלטות וידאו. העובדה שחומרים כאלה נותרו בידי חמאס גם לאחר שלוש שנות מלחמה מעידה על היקף התיעוד שהארגון אסף לאורך עשרות שנים ועל יכולתו לשמור חלקים נרחבים מהארכיון שלו.
להערכתי, עצם ההחלטה לחשוף כעת חומרים מהארכיון אינה מקרית. מי שמחזיקים בחומרים בחרו להציג חלק מסוים מהם, בזמן מסוים ובאמצעות ערוץ תקשורת מסוים, ערוץ אלג'זירה שהינו שופר תנועת "האחים המוסלמים". מדובר בחשיפה מבוקרת, שנועדה לקדם מסר מוגדר ולא בהכרח להציג את מלוא התמונה ההיסטורית. ייתכן כי ברשות חמאס עדיין חומרים רבים שלא נחשפו, והיא שומרת לעצמה את האפשרות לפרסם אותם בהמשך בהתאם לצרכיה התקשורתיים והתודעתיים.
בהקשר הזה יש חשיבות גם לבחירת ערוץ אל-ג׳זירה כבמה לחשיפת החומרים.
מכון עמית למחקר טרור ומודיעין רואה בשידור התחקיר הוכחה נוספת לקשרים העמוקים וליחסי הגומלין בין רשת הטלוויזיה הקטרית לבין חמאס, ובמיוחד לאופן שבו הזרוע הצבאית של הארגון משתמשת בערוץ כדי לקדם את הנרטיבים שלה.
המכון מציין כי מדובר בהמשך לפרקים קודמים בתוכנית ״רב הנסתר על הגלוי״, שבהם נחשפו מסמכים ותיעודים חשאיים של פעילות הזרוע הצבאית לפני מתקפת 7 באוקטובר ובמהלך המלחמה.
מסמכי שלל אף חשפו קשרים בין הזרוע הצבאית של חמאס לבין מגיש התוכנית, תאמר אל-מסחאל.
להערכתי, השימוש באל-ג׳זירה אינו רק בחירה של במה תקשורתית. הוא חלק מהמאמץ של חמאס להמשיך לנהל את המאבק התודעתי גם לאחר שאיבדה רבים ממנהיגיה וממפקדיה הבכירים.
באמצעות התחקיר היא יכולה להגיע לקהל רחב בעולם הערבי והבינלאומי, להציג את גרסתה לאירועי 7 באוקטובר ולנסות להשפיע על האופן שבו ייזכרו המתקפה והנהגת הארגון.
בסופו של דבר, חשיפת דמותו של מוחמד דף אינה רק ניסיון להחזיר למרכז הבמה את אחד המפקדים הבולטים בתולדות חמאס.
היא חלק ממאמץ רחב יותר לעצב מחדש את סיפורו של הארגון, להדגיש את תפקידה של ההנהגה הצבאית במתקפת 7 באוקטובר ולהציג את המתקפה כתוצאה של החלטה קולקטיבית שהתקבלה לאורך זמן. במקביל, חמאס מבקשת לבסס את הטענה כי מדיניות ישראל היא שהביאה לפרוץ המערכה.
הפרשנות של מכון עמית מסייעת להבין את מטרות התחקיר ואת הקשרים שבין חמאס לאל-ג׳זירה, הניתוח שלי הוא שהחשיפה נועדה גם לנהל מאבק על הזיכרון ההיסטורי של 7 באוקטובר, על חלוקת האחריות בין מנהיגי חמאס ועל דמותו של הארגון בעיני הציבור הפלסטיני והעולם. התיעודים והמסמכים הם חומר חשוב להבנת התנהלות חמאס, אך יש לזכור שהם מוצגים על ידי הארגון עצמו, באמצעות במה תקשורתית שבחר, ובמסגרת מסר שהוא מעוניין לקדם. לכן, יש לבחון אותם בזהירות ולהצליבם עם מידע ומסמכים נוספים.
הערה:פורסם לראשונה ב"אפוק"
