" רק דמיון חולני יכול לקשור בין מדינת קטאר לבין שיעור ההצבעה בקרב ערביי ישראל". כך אמר ד"ר עזמי בשארה בריאיון לערוץ אל-ערבי, שפורסם ביום שישי, 30 באוקטובר 2026.
בשארה דחה את הטענות בדבר מעורבות קטארית בעלייה בשיעור ההצבעה של האזרחים הערבים בבחירות בישראל, והציג אותן כחלק ממסע הסתה שמנהל מחנה בנימין נתניהו נגד קטאר.
בשארה טען כי הניסיון לקשור את קטאר לתוצאות הבחירות נועד להסיט את תשומת הלב מהסיבה האמיתית לעלייה בהשתתפות הערבית, מדיניותה של ממשלת ישראל, שלדבריו היא גזענית ומדכאת.
הוא הציג את קטאר כמדינה הפועלת מתוך עמדות עקרוניות בסוגיה הפלסטינית, מתנגדת לנורמליזציה עם ישראל וממלאת תפקיד מרכזי בתיווך במלחמה בעזה. הוא גם דחה את ההאשמות שהופנו כלפיו אישית והדגיש כי פעילותו המחקרית עצמאית ואינה כפופה להכתבות פוליטיות.
אלא שדבריו של בשארה מקבלים משמעות מיוחדת לנוכח תחקיר שפרסם העיתונאי חיים ריבלין באתר "שומרים" ב-28 באוגוסט 2026. התחקיר מתאר מסלול להעברת כספים מקטאר לישראל, דרך מוסדות הקשורים לבשארה ולאחיו מרוואן, ומעלה שאלות על הזיקה המוסדית והכלכלית של בשארה למערכת הקטארית ועל השפעתה האפשרית בישראל.
"שומרים", המרכז לתקשורת ודמוקרטיה, הוא גוף תקשורת עצמאי ללא כוונת רווח וללא שיוך פוליטי, שהוקם בשנת 2019 במטרה לקדם עיתונות חוקרת בישראל. הוא מפרסם תחקירי עומק המבוססים על מסמכים, נתונים ומקורות גלויים. תחקירו של ריבלין על מסלול הכספים מדוחא דרך לונדון לחיפה התבסס על מסמכי עמותות בישראל, דוחות כספיים של הקרן הבריטית ופרסומים של המרכז הערבי בדוחא.
לפי התחקיר, האגודה לתרבות ערבית בחיפה קיבלה בשנים 2020 עד 2025 תרומות מחו"ל בהיקף של כ־17.8 מיליון שקלים, יותר מ־95 אחוזים מהכנסותיה. עיקר הכספים הגיעו מקרן צדקה בשם The Galilee Foundation, הרשומה בלונדון. מאחורי מסלול העברת הכספים, לפי ממצאי התחקיר, עומדים עזמי בשארה ואחיו מרוואן.
בשארה מנהל את המרכז הערבי למחקר ולחקר מדיניות בדוחא. המרכז העביר כספים לקרן הבריטית, שאחד ממייסדיה ויו"ר חבר הנאמנים שלה הוא מרוואן בשארה. מהקרן הועברו תרומות לעמותות בישראל, ובהן האגודה לתרבות ערבית בחיפה, שאחת ממייסדיה הייתה אחותם של השניים, ד"ר רוודאת בשארה.
הנתונים הכספיים מצביעים על זינוק חד בהעברות מהמרכז בדוחא לקרן בלונדון. בשנת 2022 הסתכמו ההעברות בכ־181 אלף דולר. בשנת 2023 הן זינקו לכ־1.8 מיליון דולר, בשנת 2024 הגיעו לכ־2.1 מיליון דולר ובשנת 2025 הסתכמו בכ-1.6 מיליון דולר.
התחקיר מצביע גם על קשרים כלכליים בין המרכז בדוחא לבין הממשל הקטארי, ועל מקורות מימון נוספים של הקרן הבריטית הקשורים לקטאר. הכספים מועברים לישראל כשהם רשומים כתרומות מקרן צדקה בריטית, ולא כתרומות ישירות ממוסד קטארי. על פי התחקיר, מסמכי האגודה לתרבות ערבית אינם חושפים את הקשר למרכז של בשארה בדוחא.
הכספים משמשים בין היתר למימון פעילות תרבותית, מחקרית וחינוכית ולחלוקת מלגות לסטודנטים ערבים בישראל. הקרן הבריטית תומכת גם בגופים נוספים, ובהם אוניברסיטת אל-קודס, ארגון זכויות האדם "עדאלה", המרכז האקדמי הערבי "מדה אל-כרמל" ועמותת הנוער "בלדנא" ביפו. מדובר במערכת תמיכה רחבה בגופים הפועלים בתחומי התרבות, האקדמיה והחברה הפלסטינית.
תא"ל במילואים סימה וקנין-גיל, לשעבר מנכ"לית המשרד לנושאים אסטרטגיים, התייחסה בתחקיר לשיטת העברת הכספים וטענה כי השימוש במתווכים מאפשר לטשטש את מקורם. היא הדגישה כי אין מדובר בהכרח בעבירה על החוק, אך קראה לבצע ביקורת חקירתית שתבחן את שרשרת העברות הכספים, הישירות והעקיפות, שמקורן בקטאר.
הקשרים בין עזמי בשארה לבין מערכת הביטחון הישראלית מעוררים עניין מאז שנת 2007. באותה שנה נחשף כי השב"כ והמשטרה ניהלו נגדו חקירה סמויה בחשד לקשרים עם גורמי חיזבאללה ולסיוע לארגון במהלך מלחמת לבנון השנייה.
לפי החשדות שפורסמו אז, בשארה העביר באמצעות גורם שהיה קשור לחיזבאללה מידע על אתרים אסטרטגיים בישראל, על היערכות צה"ל ועל השפעת ירי הטילים על תגובת ישראל. עוד נחשד כי העביר לארגון הערכות וייעוץ שנועדו לסייע לו להעמיק את הפגיעה בישראל, וכי קיבל בתמורה כספים.
בשארה יצא מישראל באפריל 2007, לאחר שנחקר במשך יומיים, ולא שב להשלמת החקירה. בהמשך התפטר מהכנסת והשתקע בקטאר.
החשדות נגדו היו חמורים וכללו סיוע לאויב בזמן מלחמה, מסירת ידיעה לאויב, מגע עם סוכן חוץ ועבירות הנוגעות להלבנת הון ולמימון טרור. עם זאת, חשוב להדגיש כי נגד בשארה לא הוגש כתב אישום, והחשדות לא התבררו בהליך פלילי בבית משפט. בשארה מצדו טען כי מדובר ברדיפה פוליטית.
העבר הזה, לצד קשריו הנוכחיים של בשארה עם מוסדות קטאריים, עומד ברקע ההערכות של גורמים ביטחוניים בישראל בנוגע לתפקידו במערך ההשפעה הקטארי.
לפי הערכות אלה, בשארה אינו רק איש אקדמיה ופרשן המתגורר בדוחא, אלא דמות בעלת היכרות עמוקה עם החברה הישראלית, המערכת הפוליטית והנהגת הציבור הערבי בישראל, שיכולה לסייע לקטאר לקדם את מסריה ואת האינטרסים שלה.
גורמים ביטחוניים בכירים מעריכים כי העברת כספים לגופים חברתיים, תרבותיים ואקדמיים בישראל עשויה לשרת את קמפיין ההשפעה של קטאר, גם כאשר ההעברות מתבצעות באמצעות מסגרות חוקיות ועמותות בעלות אישורים רשמיים.
לשיטתם, אין לבחון את הכספים רק לפי השאלה אם מדובר בעבירה פלילית, אלא גם לפי השאלה איזה כוח השפעה הם מקנים לגורמים המממנים, אילו מסרים הם מסייעים לקדם ואילו קשרים הם יוצרים עם מוקדי השפעה בחברה הערבית.
בהקשר זה, גורמים ביטחוניים מייחסים חשיבות מיוחדת להשפעתו האפשרית של בשארה על הנהגת הציבור הערבי בישראל, ובפרט על מפלגת בל"ד, שאותה הנהיג בעבר. לפי הערכתם, השליטה במשאבים כספיים ובמערכת של מוסדות הנתמכים באמצעותם עשויה להעניק לו יכולת להשפיע על סדר היום, על מוקדי הכוח ועל השיח הפוליטי בקרב הנהגת הציבור הערבי. הם רואים בכך ערוץ אפשרי לקידום האינטרסים והנרטיבים של קטאר בתוך החברה הישראלית.
ההערכה הזאת מחייבת הבחנה בין מימון עמותות לבין מימון מפלגות. התחקיר של "שומרים" מתעד מסלול העברת כספים לעמותות ולגופים חברתיים ואקדמיים, אך אינו מוכיח שהועברו כספים ישירות לבל"ד או שהמפלגה קיבלה הוראות מעזמי בשארה. הטענה של גורמי הביטחון נוגעת להשפעה העקיפה האפשרית של המשאבים, באמצעות קשרים, מוסדות, פעילות ציבורית ותמיכה בגורמים בעלי השפעה פוליטית.
הנקודה המרכזית היא שהשפעה פוליטית אינה חייבת להתבצע באמצעות העברת כסף ישירה למפלגה או באמצעות הוראות מפורשות. מימון של פעילות חברתית, תרבותית ואקדמית עשוי ליצור לאורך זמן קשרים, תלות במשאבים, זיקה רעיונית והשפעה על סדר היום. זו הסיבה שגורמי ביטחון מבקשים לבחון לא רק את חוקיות ההעברות, אלא גם את המשמעות האסטרטגית שלהן ואת השפעתן האפשרית על החברה הערבית בישראל.
חשוב לציין כי עצם קבלת התרומות אינה מוכיחה עבירה פלילית. האגודה לתרבות ערבית מחזיקה באישור ניהול תקין מרשם העמותות, והתחקיר מציין כי רישום הקרן הבריטית כתורמת עשוי לעמוד בדרישות החוק הקיימות, שאינן מחייבות בהכרח לחשוף את מקורות הכסף של התורם הישיר. הקרן הבריטית והאגודה לתרבות ערבית לא מסרו תגובה לפניות "שומרים".
על רקע כל אלה,אומרים גורמים ביטחוניים, דבריו של עזמי בשארה להגנת קטאר מקבלים משמעות רחבה יותר. הוא מציג את קטאר כמדינה הפועלת ממניעים עקרוניים, דוחה את הטענות בדבר השפעתה בישראל ומדגיש את עצמאותו המחקרית. מנגד, התחקיר מתאר מערכת קשרים כספיים וארגוניים משמעותית בין מוסד המחקר שהוא מנהל לבין קרן הקשורה למשפחתו, שממנה מועברים כספים לעמותות בישראל.
אין בכך הוכחה שבשארה מגן על קטאר בשל אינטרס כספי אישי, או שכל עמדותיו מוכתבות על ידי ממשלתה. אולם הזיקה המוסדית והכלכלית המתוארת בתחקיר מחייבת לבחון את התבטאויותיו גם בהקשר הזה. כאשר אדם עומד בראש מוסד המקבל תמיכה ממערכת הקשורה למדינה שעליה הוא מגן בפומבי, שאלת העצמאות והאינטרסים אינה יכולה להישאר מחוץ לדיון.
הסוגיה רחבה יותר מהוויכוח סביב שיעור ההצבעה של האזרחים הערבים בבחירות בישראל. היא נוגעת להיקף ההשפעה הקטארית בישראל, לדרכים שבהן היא מתבצעת, לגורמים המתווכים אותה וליכולת של מדינה זרה לבנות לעצמה לאורך זמן מוקדי השפעה באמצעות מוסדות ועמותות הפועלים בתוך החברה הישראלית.
הערה:פורסם לראשונה ב"אפוק"
