חזבאללה מנסה להרחיק עצמו מהתקרית החמורה בדרום לבנון, אך בלבנון חוששים שההפרה תאפשר לישראל לקבע מציאות ביטחונית חדשה בדרום ולסרב לסגת מהקו הצהוב.
המחלוקת הפוליטית סביב הסכם המסגרת עם ישראל משקפת את הקרב האמיתי על עתידה של לבנון , בין תפיסת המדינה הריבונית לבין המשך השפעתה של איראן באמצעות חיזבאללה.
חזבאללה מסלים את העימות המילולי עם הנשיא ג'וזף עאון, אך נמנע מהתנגשות עם צבא לבנון מחשש שתוביל למלחמת אזרחים ותאיץ את המהלך האמריקני-לבנוני לצמצום כוחו ולפירוק נשקו.
סבב השיחות השישי בין ישראל ללבנון מסמן את המעבר מהסכמות מדיניות למבחן היישום. השאלה היא האם ניתן יהיה ליישם את הסכם המסגרת מבלי להצית עימות פנימי בלבנון.
ג'וזף עאון מזהה חולשה בציר האיראני ומנסה לקדם הסכם עם ישראל, אך חזבאללה מתעקש כי עתיד המדינה ייקבע במסגרת העימות בין איראן לארה"ב.
וושינגטון מבקשת לרתום את המשטר החדש בדמשק לבלימת חזבאללה, אך סוריה מעדיפה להשפיע באמצעות שליטה בגבול ובנתיבי ההברחה ולא באמצעות התערבות ישירה בלבנון.
האם צבא לבנון, בהנהגת רודולף הייכל, מסוגל להפוך לכלי שמאפשר את פירוק כוחו הצבאי של חזבאללה, או שמא הוא חלק מהמנגנון שמנציח את המציאות הקיימת, גורמים ביטחוניים בכירים בישראל סבורים כי יש להחליף את הייכל לאלתר.
וושינגטון ביקשה לרתום את אחמד א-שרע למהלך שיביא לפירוק חיזבאללה מנשקו, אולם ההתנגדות הישראלית וההשפעה הטורקית שינו את התמונה. דמשק מבקשת לשוב ולהשפיע בלבנון, אך היא מעדיפה לעשות זאת באמצעות דיאלוג ולא באמצעות עימות.
מבצע המעצרים הנרחב שמוביל ראש הממשלה עלי א-זיידי עשוי להיות הרבה יותר ממאבק בשחיתות. מאחורי החקירות מסתתר מאבק על פירוק מוקדי הכוח של המיליציות הפרו איראניות, צמצום השפעתה של טהראן בעיראק ועיצוב מחדש של המערכת הפוליטית לקראת עידן חדש ביחסי בגדאד עם וושינגטון.
הסכם המסגרת בין ישראל ללבנון אינו רק הסדר ביטחוני חדש, אלא מבחן היסטורי לעתידה של המדינה הלבנונית. תומכיו רואים בו הזדמנות להשיב את הריבונות ולצמצם את השפעת איראן.
חזבאללה מנסה להרחיק עצמו מהתקרית החמורה בדרום לבנון, אך בלבנון חוששים שההפרה תאפשר לישראל לקבע מציאות ביטחונית חדשה בדרום ולסרב לסגת מהקו הצהוב.
המחלוקת הפוליטית סביב הסכם המסגרת עם ישראל משקפת את הקרב האמיתי על עתידה של לבנון , בין תפיסת המדינה הריבונית לבין המשך השפעתה של איראן באמצעות חיזבאללה.
חזבאללה מסלים את העימות המילולי עם הנשיא ג'וזף עאון, אך נמנע מהתנגשות עם צבא לבנון מחשש שתוביל למלחמת אזרחים ותאיץ את המהלך האמריקני-לבנוני לצמצום כוחו ולפירוק נשקו.
סבב השיחות השישי בין ישראל ללבנון מסמן את המעבר מהסכמות מדיניות למבחן היישום. השאלה היא האם ניתן יהיה ליישם את הסכם המסגרת מבלי להצית עימות פנימי בלבנון.
ג'וזף עאון מזהה חולשה בציר האיראני ומנסה לקדם הסכם עם ישראל, אך חזבאללה מתעקש כי עתיד המדינה ייקבע במסגרת העימות בין איראן לארה"ב.
וושינגטון מבקשת לרתום את המשטר החדש בדמשק לבלימת חזבאללה, אך סוריה מעדיפה להשפיע באמצעות שליטה בגבול ובנתיבי ההברחה ולא באמצעות התערבות ישירה בלבנון.
האם צבא לבנון, בהנהגת רודולף הייכל, מסוגל להפוך לכלי שמאפשר את פירוק כוחו הצבאי של חזבאללה, או שמא הוא חלק מהמנגנון שמנציח את המציאות הקיימת, גורמים ביטחוניים בכירים בישראל סבורים כי יש להחליף את הייכל לאלתר.
וושינגטון ביקשה לרתום את אחמד א-שרע למהלך שיביא לפירוק חיזבאללה מנשקו, אולם ההתנגדות הישראלית וההשפעה הטורקית שינו את התמונה. דמשק מבקשת לשוב ולהשפיע בלבנון, אך היא מעדיפה לעשות זאת באמצעות דיאלוג ולא באמצעות עימות.
מבצע המעצרים הנרחב שמוביל ראש הממשלה עלי א-זיידי עשוי להיות הרבה יותר ממאבק בשחיתות. מאחורי החקירות מסתתר מאבק על פירוק מוקדי הכוח של המיליציות הפרו איראניות, צמצום השפעתה של טהראן בעיראק ועיצוב מחדש של המערכת הפוליטית לקראת עידן חדש ביחסי בגדאד עם וושינגטון.
הסכם המסגרת בין ישראל ללבנון אינו רק הסדר ביטחוני חדש, אלא מבחן היסטורי לעתידה של המדינה הלבנונית. תומכיו רואים בו הזדמנות להשיב את הריבונות ולצמצם את השפעת איראן.
