
בשבוע הבא אמור להיפתח המשא ומתן בין ישראל ללבנון
המו״מ יפתח תחת אש ובצל מעורבות אמריקנית גוברת, ישראל מתעקשת על פירוק חיזבאללה מנשקו ולבנון דורשת הפסקת אש ונסיגה, על רקע ספקות כבדים לגבי היתכנות הסכם כל עוד המשטר האיראני לא קרס.

המו״מ יפתח תחת אש ובצל מעורבות אמריקנית גוברת, ישראל מתעקשת על פירוק חיזבאללה מנשקו ולבנון דורשת הפסקת אש ונסיגה, על רקע ספקות כבדים לגבי היתכנות הסכם כל עוד המשטר האיראני לא קרס.

למרות ההישגים הצבאיים המשמעותיים של ארה״ב וישראל והפגיעה הקשה בתשתיות הגרעין והטילים של איראן, הפסקת האש הזמנית חושפת פערים עמוקים בין הצדדים וסימני שאלה אסטרטגיים קריטיים, בעוד וושינגטון וטהראן נאבקות על עיצוב הנרטיב של תוצאות המערכה והשלכותיה על עתיד האזור

חזבאללה התאושש במהירות מחיסול חסן נצראללה וממבצע הביפרים, והערכת חולשתו בישראל, בזירה הבינלאומית והבינערבית התבררה כמוטעית, בעוד הארגון משקם את כוחותיו ומחזיר לעצמו את עוצמתו הצבאית והפוליטית בלבנון.

חזבאללה מנצל את הפניית עיקר הכוח האווירי הישראלי לזירה האיראנית, מאמץ אסטרטגיית התשה ממושכת ושואף למנוע הכרעה כדי לשחוק את החוסן הישראלי ולשפר עמדות לקראת הסדר עתידי.

המשבר הדיפלומטי בסוגיית השגריר האיראני מדגיש את שחיקת הריבונות הלבנונית ואת עליונות ציר איראן–חזבאללה על מוסדות המדינה.

ארה"ב ממשיכה לתגבר את כוחותיה באזור ומכינה אופציות לפעולה קרקעית והגברת הלחץ על איראן,הנשיא טראמפ בין מהלך דיפלומטי להסלמה צבאית, בעוד ישראל מגבירה תקיפות ומתואמת עם וושינגטון לקראת כל תרחיש, כולל הרחבת העימות מול חזבאללה בלבנון.

ההתלקחות בדרום לבנון והעקירה השיעית חושפות את שברירות המבנה הפוליטי והחברתי, ומעמידות את המדינה בפני נקודת הכרעה גורלית.

בין דיפלומטיה לשימוש בכוח צבאי, הארכת האולטימטום לאיראן חושפת את אסטרטגיית טראמפ, מו״מ תחת אש לצד היערכות להסלמה אזורית.

האיום האיראני על מיצרי הורמוז והיכולת להרחיב את העימות מציבים את ארה״ב וישראל בפני דילמה אסטרטגית, בזמן שטראמפ שוקל הפסקת אש ואיראן בוחנת בזהירות את מסלול המשא ומתן.

למרות המסר החריף כלפי טהראן, גירוש השגריר האיראני מלבנון נתפס בישראל כמהלך סמלי בלבד, כל עוד לבנון נמנעת מהתמודדות ישירה עם סוגיית פירוק חזבאללה מנשקו.

המו״מ יפתח תחת אש ובצל מעורבות אמריקנית גוברת, ישראל מתעקשת על פירוק חיזבאללה מנשקו ולבנון דורשת הפסקת אש ונסיגה, על רקע ספקות כבדים לגבי היתכנות הסכם כל עוד המשטר האיראני לא קרס.

למרות ההישגים הצבאיים המשמעותיים של ארה״ב וישראל והפגיעה הקשה בתשתיות הגרעין והטילים של איראן, הפסקת האש הזמנית חושפת פערים עמוקים בין הצדדים וסימני שאלה אסטרטגיים קריטיים, בעוד וושינגטון וטהראן נאבקות על עיצוב הנרטיב של תוצאות המערכה והשלכותיה על עתיד האזור

חזבאללה התאושש במהירות מחיסול חסן נצראללה וממבצע הביפרים, והערכת חולשתו בישראל, בזירה הבינלאומית והבינערבית התבררה כמוטעית, בעוד הארגון משקם את כוחותיו ומחזיר לעצמו את עוצמתו הצבאית והפוליטית בלבנון.

חזבאללה מנצל את הפניית עיקר הכוח האווירי הישראלי לזירה האיראנית, מאמץ אסטרטגיית התשה ממושכת ושואף למנוע הכרעה כדי לשחוק את החוסן הישראלי ולשפר עמדות לקראת הסדר עתידי.

המשבר הדיפלומטי בסוגיית השגריר האיראני מדגיש את שחיקת הריבונות הלבנונית ואת עליונות ציר איראן–חזבאללה על מוסדות המדינה.

ארה"ב ממשיכה לתגבר את כוחותיה באזור ומכינה אופציות לפעולה קרקעית והגברת הלחץ על איראן,הנשיא טראמפ בין מהלך דיפלומטי להסלמה צבאית, בעוד ישראל מגבירה תקיפות ומתואמת עם וושינגטון לקראת כל תרחיש, כולל הרחבת העימות מול חזבאללה בלבנון.

ההתלקחות בדרום לבנון והעקירה השיעית חושפות את שברירות המבנה הפוליטי והחברתי, ומעמידות את המדינה בפני נקודת הכרעה גורלית.

בין דיפלומטיה לשימוש בכוח צבאי, הארכת האולטימטום לאיראן חושפת את אסטרטגיית טראמפ, מו״מ תחת אש לצד היערכות להסלמה אזורית.

האיום האיראני על מיצרי הורמוז והיכולת להרחיב את העימות מציבים את ארה״ב וישראל בפני דילמה אסטרטגית, בזמן שטראמפ שוקל הפסקת אש ואיראן בוחנת בזהירות את מסלול המשא ומתן.

למרות המסר החריף כלפי טהראן, גירוש השגריר האיראני מלבנון נתפס בישראל כמהלך סמלי בלבד, כל עוד לבנון נמנעת מהתמודדות ישירה עם סוגיית פירוק חזבאללה מנשקו.