החיסול שעשתה ישראל השבוע ברובע א-דאחיה בביירות של מפקד כוח "רדואן", תוך כדי הפסקת האש, בתיאום עם ארה"ב, מדאיג מאוד את חזבאללה, כך אומרים פרשנים לבנוניים, אולם, בינתיים הוא נמנע מלהגיב על החיסול, בתיאום עם איראן, כדי שלא לפגוע במשא ומתן הצפוי באסלאמאבאד.
חזבאללה חושש כי ישראל מנסה לייצר מציאות ביטחונית חדשה בה היא ממשיכה לתקוף מטרות של הארגון בלבנון תוך כדי משא ומתן מדיני עם ממשלת לבנון על הסדר שלום.
חזבאללה מבין היטב את הכיוון הזה. משום כך הוא אינו בונה רק על המסלול הלבנוני-ישראלי, אלא ממתין בעיקר לתוצאות המשא ומתן בין ארה"ב לאיראן באסלאמאבאד בשבוע הבא.
מבחינת הארגון, הסיכוי האמיתי לבלימת הלחץ הצבאי הישראלי אינו טמון במשא ומתן ישיר עם לבנון, אלא בהסכם רחב יותר בין וושינגטון לטהראן, שבו איראן תדרוש לכלול גם הפסקת אש מלאה בלבנון.
במקביל, חזבאללה ממשיך להחזיק בתוכניתו לפתיחה במלחמת התשה, ההיגיון האסטרטגי של הארגון נשען על ההנחה שככל שהעימות יתארך ויגרום לישראל אבדות כבדות יותר, כך תגבר הביקורת הפנימית בישראל נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו, במיוחד לקראת הבחירות בחודש אוקטובר.
עם זאת הוא מבין כי נסיגה ישראלית מדרום לבנון ללא הישג מדיני וביטחוני משמעותי תצטייר כתבוסה ישראלית במלחמה, לכן, הסיכוי לנסיגה ישראלית ללא הסכם נוקשה נראה כיום נמוך מאוד.
גורמים ביטחוניים בכירים אומרים כי גם ישראל נמצאת במצב של המתנה לתוצאות המשא ומתן באסלאמאבאד, היא רוצה לקבל מארה"ב "אור ירוק" ליצירת מציאות אסטרטגית חדשה בלבנון.
במסגרת זו שואפת ישראל להשיג שלושה יעדים במקביל: המשך הלחץ הצבאי על חזבאללה, קבלת גיבוי אמריקאי להרחבת הפעולות הצבאיות ופתיחת ערוץ משא ומתן ישיר עם המדינה הלבנונית.
להערכת הגורמים הביטחוניים, ישראל תנסה לנתק בין לבנון כמדינה לבין חזבאללה כארגון טרור, לכן חוזרים הנשיא טראמפ ושר החוץ מרקו רוביו משננים את המסר כי הבעיה איננה עם לבנון אלא עם חזבאללה.
מבחינת ישראל, הסכם עתידי צריך להיות מול המדינה הלבנונית עצמה, תוך יצירת מנגנון שיגביל את כוחו של חזבאללה בדרום לבנון.
הלחץ הצבאי הישראלי אינו מוגבל רק לאיומים או לתקיפות אוויריות, ישראל מבקשת גם להרחיב את הפעולה הקרקעית מעבר ל“קו הצהוב” ולהעמיק את השליטה מדרום לליטאני.
ההתקדמות של צה"ל לעבר אזורים כמו זותר, יחמור וארנון מעידה כי ישראל בוחנת אפשרות לעיצוב אזור ביטחוני חדש בפועל, גם ללא הכרזה רשמית.
גורמים מדיניים בכירים אומרים כי ראש הממשלה נתניהו פועל מול ארה"ב כדי למנוע מצב שבו הסכם אמריקני-איראני עתידי יכפה עליו את עצירת הלחימה בלבנון. לכן הוא פועל מול הנשיא טראמפ לקבלת חופש פעולה רחב ככל האפשר להמשך המערכה נגד חזבאללה, גם אם יושג הסדר מול איראן.
המודל שמרחף ברקע הוא מודל ההסלמה של מלחמת 2024. אז החלה ישראל בגל חיסולים ממוקדים של בכירי חזבאללה, ובהמשך עברה להסלמה רחבה יותר שכללה את חיסול חסן נסראללה ויורשו האשם צפי א א־דין.
גם כעת נראה כי ישראל בונה על שילוב בין לחץ צבאי מתמשך, חיסולים ממוקדים והרחבת הפעילות הקרקעית, במטרה לשנות את מאזן הכוחות.
המצב החדש יוצר גם לחץ על המדינה הלבנונית, כעת ניצבת לבנון בפני דילמה קשה בין כניסה למו״מ בתנאים אמריקנים-ישראליים לבין המשך הידרדרות ביטחונית.
פרשנים בלבנון מביעים חשש כי המלחמה הנוכחית עשויה להפוך למלחמה ארוכה, משתנה ורב שלבית, שבה מתקיימים במקביל עימות צבאי, לחץ מדיני ומשא ומתן חלקי.
להערכתם, במצב כזה, ישראל תנסה לעצב מציאות חדשה בדרום לבנון באמצעות שליטה ביטחונית ממושכת, בעוד חזבאללה ינסה להמשיך במלחמת ההתשה עד להשגת שינוי אזורי רחב יותר דרך איראן.
המשמעות היא שהמערכה בלבנון כבר איננה רק עימות גבול בין ישראל לחזבאללה. היא הפכה לחלק ממאבק אזורי רחב על הסדר החדש במזרח התיכון, ועל השאלה מי יקבע את כללי המשחק ביום שאחרי המלחמה.
הערה:פורסם לראשונה ב"אפוק"
