סבב השיחות השישי בין ישראל ללבנון מסמן את המעבר מהסכמות מדיניות למבחן היישום. השאלה היא האם ניתן יהיה ליישם את הסכם המסגרת מבלי להצית עימות פנימי בלבנון.
ג'וזף עאון מזהה חולשה בציר האיראני ומנסה לקדם הסכם עם ישראל, אך חזבאללה מתעקש כי עתיד המדינה ייקבע במסגרת העימות בין איראן לארה"ב.
וושינגטון מבקשת לרתום את המשטר החדש בדמשק לבלימת חזבאללה, אך סוריה מעדיפה להשפיע באמצעות שליטה בגבול ובנתיבי ההברחה ולא באמצעות התערבות ישירה בלבנון.
מוקד התחרות האסטרטגית במזרח התיכון עובר בהדרגה מהעימות עם איראן אל המאבק על מאזן הכוחות בין ישראל לטורקיה.
התחזקות כוחם של משמרות המהפכה לאחר מותו של עלי ח'מינאי מקשה על חידוש המשא ומתן עם וושינגטון, ומגבירה את הסיכון להסלמה במיצרי הורמוז ובלבנון.
האם צבא לבנון, בהנהגת רודולף הייכל, מסוגל להפוך לכלי שמאפשר את פירוק כוחו הצבאי של חזבאללה, או שמא הוא חלק מהמנגנון שמנציח את המציאות הקיימת, גורמים ביטחוניים בכירים בישראל סבורים כי יש להחליף את הייכל לאלתר.
איראן מציבה קווים אדומים לקראת המשך המגעים עם וושינגטון ובהם הפסקת הלחימה בלבנון, שמירה על מעמדה במיצרי הורמוז, ומתקשה להתעלם מהלחץ הציבורי הגובר לנקום על חיסולו של המנהיג העליון עלי ח'מינאי.
וושינגטון ביקשה לרתום את אחמד א-שרע למהלך שיביא לפירוק חיזבאללה מנשקו, אולם ההתנגדות הישראלית וההשפעה הטורקית שינו את התמונה. דמשק מבקשת לשוב ולהשפיע בלבנון, אך היא מעדיפה לעשות זאת באמצעות דיאלוג ולא באמצעות עימות.
מבצע המעצרים הנרחב שמוביל ראש הממשלה עלי א-זיידי עשוי להיות הרבה יותר ממאבק בשחיתות. מאחורי החקירות מסתתר מאבק על פירוק מוקדי הכוח של המיליציות הפרו איראניות, צמצום השפעתה של טהראן בעיראק ועיצוב מחדש של המערכת הפוליטית לקראת עידן חדש ביחסי בגדאד עם וושינגטון.
הסכם המסגרת בין ישראל ללבנון אינו רק הסדר ביטחוני חדש, אלא מבחן היסטורי לעתידה של המדינה הלבנונית. תומכיו רואים בו הזדמנות להשיב את הריבונות ולצמצם את השפעת איראן.
סבב השיחות השישי בין ישראל ללבנון מסמן את המעבר מהסכמות מדיניות למבחן היישום. השאלה היא האם ניתן יהיה ליישם את הסכם המסגרת מבלי להצית עימות פנימי בלבנון.
ג'וזף עאון מזהה חולשה בציר האיראני ומנסה לקדם הסכם עם ישראל, אך חזבאללה מתעקש כי עתיד המדינה ייקבע במסגרת העימות בין איראן לארה"ב.
וושינגטון מבקשת לרתום את המשטר החדש בדמשק לבלימת חזבאללה, אך סוריה מעדיפה להשפיע באמצעות שליטה בגבול ובנתיבי ההברחה ולא באמצעות התערבות ישירה בלבנון.
מוקד התחרות האסטרטגית במזרח התיכון עובר בהדרגה מהעימות עם איראן אל המאבק על מאזן הכוחות בין ישראל לטורקיה.
התחזקות כוחם של משמרות המהפכה לאחר מותו של עלי ח'מינאי מקשה על חידוש המשא ומתן עם וושינגטון, ומגבירה את הסיכון להסלמה במיצרי הורמוז ובלבנון.
האם צבא לבנון, בהנהגת רודולף הייכל, מסוגל להפוך לכלי שמאפשר את פירוק כוחו הצבאי של חזבאללה, או שמא הוא חלק מהמנגנון שמנציח את המציאות הקיימת, גורמים ביטחוניים בכירים בישראל סבורים כי יש להחליף את הייכל לאלתר.
איראן מציבה קווים אדומים לקראת המשך המגעים עם וושינגטון ובהם הפסקת הלחימה בלבנון, שמירה על מעמדה במיצרי הורמוז, ומתקשה להתעלם מהלחץ הציבורי הגובר לנקום על חיסולו של המנהיג העליון עלי ח'מינאי.
וושינגטון ביקשה לרתום את אחמד א-שרע למהלך שיביא לפירוק חיזבאללה מנשקו, אולם ההתנגדות הישראלית וההשפעה הטורקית שינו את התמונה. דמשק מבקשת לשוב ולהשפיע בלבנון, אך היא מעדיפה לעשות זאת באמצעות דיאלוג ולא באמצעות עימות.
מבצע המעצרים הנרחב שמוביל ראש הממשלה עלי א-זיידי עשוי להיות הרבה יותר ממאבק בשחיתות. מאחורי החקירות מסתתר מאבק על פירוק מוקדי הכוח של המיליציות הפרו איראניות, צמצום השפעתה של טהראן בעיראק ועיצוב מחדש של המערכת הפוליטית לקראת עידן חדש ביחסי בגדאד עם וושינגטון.
הסכם המסגרת בין ישראל ללבנון אינו רק הסדר ביטחוני חדש, אלא מבחן היסטורי לעתידה של המדינה הלבנונית. תומכיו רואים בו הזדמנות להשיב את הריבונות ולצמצם את השפעת איראן.
