הוויכוח הפוליטי בלבנון סביב המשא ומתן עם ישראל חושף שוב את המחלוקת העמוקה בשאלת מעמדו של חזבאללה, הנשק שברשותו והסמכות לקבוע את מדיניות הביטחון והחוץ של המדינה.
העימות מקבל משמעות מיוחדת לקראת סבב השיחות הצבאיות שאמור להיפתח היום, 20 באוקטובר, בטמפה שבפלורידה, בתיווך אמריקני.
המפגש נועד לדון בסוגיות הביטחוניות שבין ישראל ללבנון, ובהן הפסקת התקיפות ההדדיות של ישראל וחזבאללה, ההסדרים בשטח ויישום ההבנות הקיימות. ברקע עומדת המחלוקת העקרונית על פירוק חזבאללה מנשקו ועל יכולתה של ממשלת לבנון לאכוף את סמכותה.
מוחמד רעד, ראש סיעת חזבאללה בפרלמנט הלבנוני, תקף אמש את התומכים במשא ומתן ישיר עם ישראל וטען כי הם נפלו במלכודת. לדבריו, היענות לתנאים הישראליים פוגעת בריבונות לבנון, ואילו "לגיטימיות ההתנגדות היא אם כל הלגיטימיות ומקורה".
פרשנים בלבנון אומרים כי הצהרתו מבטאת את עמדתו המסורתית של חזבאללה, שלפיה הארגון שומר לעצמו את הזכות להחזיק בנשק ולפעול נגד ישראל גם מחוץ למסגרת ההחלטות של ממשלת לבנון. אלא שבעיני מתנגדיו, עמדה זו אינה מגינה על המדינה, אלא מערערת את סמכותה ומונעת ממנה לנהל מדיניות עצמאית.
אחד המבקרים הבולטים של עמדת חזבאללה הוא ודאח א-צאדק, חבר הפרלמנט הלבנוני המזוהה עם המחנה הרפורמיסטי העצמאי. א-צאדק אינו משתייך למפלגת הכוחות הלבנוניים, אך שותף לביקורת על החזקת הנשק בידי חזבאללה מחוץ למסגרת המדינה.
א-צאדק אמר לעיתון "א-שרק אלאווסט" כי סירובו של חזבאללה למסור את נשקו למדינה מחליש את עמדת המיקוח הלבנונית מול ישראל. לדבריו, לבנון זקוקה לכלים מדיניים שיאפשרו לה להשיג נסיגה ישראלית, להביא לחזרת התושבים לבתיהם בדרום ולצמצם את הסיכון לחידוש הלחימה.
הוא ציין כי יש להבחין בין התנגדות לכיבוש לבין החלטה של ארגון חמוש להתערב במלחמה או לסייע למדינה אחרת. לשיטתו, החלטה מסוג זה צריכה להתקבל בידי המדינה ומוסדותיה המוסמכים, ולא בידי קבוצה חמושה הפועלת באופן עצמאי.
א-צאדק אף טען כי המשא ומתן הוא הכלי המעשי היחיד העומד כעת לרשות לבנון כדי להגן על האינטרסים שלה. לדבריו, התהליך המדיני כבר תרם לצמצום התקיפות הישראליות, והוא מדגיש כי סוגיית הנשק של חזבאללה עומדת בלב הסדרי הפסקת האש וההבנות שנועדו למנוע הסלמה נוספת.
עמדה דומה, מנקודת מבט מפלגתית שונה, הציג פאדי כרם, פוליטיקאי לבנוני וחבר לשעבר בפרלמנט מטעם מפלגת הכוחות הלבנוניים, בהנהגת סמיר ג'עג'ע. כרם השתייך לגוש הפרלמנטרי "הרפובליקה החזקה", המזוהה עם המחנה המתנגד לחזבאללה ולהשפעת איראן בלבנון.
כרם אמר לעיתון א-שרק אלאווסט כי העמדה הרשמית של לבנון בנוגע למשא ומתן הישיר עם ישראל לא צפויה להשתנות, וכי המדינה תמשיך במסלול המדיני משום שאין חלופה מעשית אחרת.
אולם לדבריו, הבעיה אינה רק מה ממשלת לבנון מחליטה, אלא האם יש ביכולתה ליישם את החלטותיה ולאכוף את ריבונותה בכל שטח המדינה.
כרם האשים את חזבאללה בכך שהוא פועל בהתאם לחישובים האיראניים, והעריך כי הארגון ממתין להתפתחויות בזירות האזוריות, ובהן תימן ועיראק, וכן לתמורות פוליטיות בישראל ובארה"ב. לדבריו, הצהרותיו של רעד נועדו להפעיל לחץ על מוסדות המדינה ולהרתיע את התומכים במשא ומתן, אך לא ישנו את הכיוון שאליו צועדת ההנהגה הלבנונית.
גורמים ביטחוניים אומרים כי העימות בין רעד למתנגדיו אינו רק ויכוח על הדרך הנכונה להתמודד עם ישראל. הוא נוגע לשאלה יסודית יותר שהיא מי קובע את מדיניות הביטחון של לבנון, הממשלה ומוסדות המדינה או ארגון חמוש בעל קשרים אסטרטגיים עם איראן.
חזבאללה מבקש לשמר את הלגיטימיות של נשקו ומציג את המשא ומתן הישיר עם ישראל כסיכון לריבונות הלבנונית. מנגד, מתנגדיו טוענים כי דווקא קיומו של כוח צבאי שאינו כפוף למדינה הוא שפוגע בריבונות ומצמצם את חופש הפעולה של הממשלה.
פרשנים בלבנון אומרים כי אין ציפיות גדולות מסבב השיחות בטמפה כי תושג התקדמות, למעשה , חזבאללה וממשלת לבנון ממתינים לתוצאות הבחירות בישראל ובארה"ב ולאפשרות של חידוש הלחימה העוצמתית בין ישראל, ארה"ב ואיראן.
לכן, גם לבנון בהמתנה להתפתחויות גדולות בשבועות הקרובים שישליכו גם על המשך המגעים עם ישראל ומעמדו של חזבאללה.
הערה:פורסם לראשונה ב"אפוק"
