המלחמה עם ארה"ב וישראל והאיומים של טראמפ לתקוף מתקני גרעין תת קרקעיים מעמיקים את המשבר בתפיסת הביטחון של טהראן. במחנה הניצי גוברים הקולות הקוראים לוותר על המגבלות הקודמות ולבחון השגת נשק גרעיני, אך ההערכות במערב מצביעות על פער בין היכולת לפגוע בתוכנית הגרעין לבין האפשרות לחסל אותה לחלוטין.
גורמים ביטחוניים בכירים בישראל מעריכים כי תקיפה ישראלית נוספת באיראן עשויה לכלול חיסול של המנהיג העליון מוג'תבא ח'מינאי ומפקד משמרות המהפכה אחמד ואחידי. לדבריהם, עריפת ראשי המשטר לא תספיק להפלתו, ולשם כך תידרש גם פגיעה בתשתיות האנרגיה ובאתרי הגרעין של איראן.
הצהרתו של נשיא מצרים כי יסיים את כהונתו בשנת 2030 מעוררת שאלה מרכזית: האם מדובר בהחלטה אמיתית לפרוש, או במהלך שנועד להרגיע את הציבור ולמנוע מאבק פוליטי מוקדם על הירושה?
הקיפאון במשא ומתן בין ארה"ב לאיראן, ההיערכות לחידוש התקיפות והחשש מהתלקחות מחודשת בתימן מגבירים את הסיכון למלחמה אזורית. הבחירות בישראל ובארה"ב מעודדות ריסון זמני, אך גורמים מדיניים וביטחוניים מעריכים כי לאחריהן עלולה להיפתח הדרך לעימות חדש.
גורמים ביטחוניים ומדיניים בכירים מעריכים כי בהיעדר מהלך התקפי מצד איראן, ישראל וארה"ב יעדיפו להימנע מתקיפה רחבה עד לאחר הבחירות לקונגרס האמריקני. בינתיים, טהראן עשויה לנצל את האיום על השיט במיצר הורמוז ואת החשש מעליית מחירי האנרגיה כדי להפעיל לחץ על טראמפ, אך טעות בחישוב עלולה להוביל להסלמה מוקדמת.
קהיר, אנקרה ואסלאמאבאד מבקשות להרתיע את איראן והחות'ים ולהפגין תמיכה בריאד, אך מעדיפות להימנע ממעורבות צבאית ממושכת בתימן, לפחות עד שיתבהרו כוונותיו של טראמפ לאחר הבחירות לקונגרס האמריקני.
לקראת סבב השיחות הצבאיות בין ישראל ללבנון שאמור להיפתח היום בטמפה, פלורידה, מתחדד העימות הפנימי בלבנון סביב שאלת הנשק של חזבאללה שמסרב להתפרק מנשקו.
הפגיעה הצבאית והמצור הכלכלי עדיין לא הביאו את טהראן אל סף קריסה. גורמי ביטחון בכירים בישראל מעריכים כי פגיעה מסיבית במתקני האנרגיה של איראן עשויה לערער את בסיסו הכלכלי של המשטר וליצור תנאים לקריסתו, אך התוצאה תלויה גם בנאמנות מנגנוני הביטחון וביכולת האופוזיציה להציע חלופה שלטונית.
טראמפ מנסה להחזיר את נושא הנורמליזציה בין ישראל לסעודיה לשולחן הדיונים, אך מוחמד בן סלמאן מתקשה להתגמש בסוגיה הפלסטינית. האינטרסים הביטחוניים המשותפים אינם גוברים על המחיר הפוליטי שהוא עלול לשלם בבית ובעולם הערבי.
הערכת חסר של החות'ים, כשלים מודיעיניים, אובדן בעלי ברית מקומיים ותלות בסיוע האמריקני מסבירים מדוע ריאד מתקשה להכריע את הארגון הנתמך בידי איראן, גם לאחר יותר מעשור של מלחמה.
המלחמה עם ארה"ב וישראל והאיומים של טראמפ לתקוף מתקני גרעין תת קרקעיים מעמיקים את המשבר בתפיסת הביטחון של טהראן. במחנה הניצי גוברים הקולות הקוראים לוותר על המגבלות הקודמות ולבחון השגת נשק גרעיני, אך ההערכות במערב מצביעות על פער בין היכולת לפגוע בתוכנית הגרעין לבין האפשרות לחסל אותה לחלוטין.
גורמים ביטחוניים בכירים בישראל מעריכים כי תקיפה ישראלית נוספת באיראן עשויה לכלול חיסול של המנהיג העליון מוג'תבא ח'מינאי ומפקד משמרות המהפכה אחמד ואחידי. לדבריהם, עריפת ראשי המשטר לא תספיק להפלתו, ולשם כך תידרש גם פגיעה בתשתיות האנרגיה ובאתרי הגרעין של איראן.
הצהרתו של נשיא מצרים כי יסיים את כהונתו בשנת 2030 מעוררת שאלה מרכזית: האם מדובר בהחלטה אמיתית לפרוש, או במהלך שנועד להרגיע את הציבור ולמנוע מאבק פוליטי מוקדם על הירושה?
הקיפאון במשא ומתן בין ארה"ב לאיראן, ההיערכות לחידוש התקיפות והחשש מהתלקחות מחודשת בתימן מגבירים את הסיכון למלחמה אזורית. הבחירות בישראל ובארה"ב מעודדות ריסון זמני, אך גורמים מדיניים וביטחוניים מעריכים כי לאחריהן עלולה להיפתח הדרך לעימות חדש.
גורמים ביטחוניים ומדיניים בכירים מעריכים כי בהיעדר מהלך התקפי מצד איראן, ישראל וארה"ב יעדיפו להימנע מתקיפה רחבה עד לאחר הבחירות לקונגרס האמריקני. בינתיים, טהראן עשויה לנצל את האיום על השיט במיצר הורמוז ואת החשש מעליית מחירי האנרגיה כדי להפעיל לחץ על טראמפ, אך טעות בחישוב עלולה להוביל להסלמה מוקדמת.
קהיר, אנקרה ואסלאמאבאד מבקשות להרתיע את איראן והחות'ים ולהפגין תמיכה בריאד, אך מעדיפות להימנע ממעורבות צבאית ממושכת בתימן, לפחות עד שיתבהרו כוונותיו של טראמפ לאחר הבחירות לקונגרס האמריקני.
לקראת סבב השיחות הצבאיות בין ישראל ללבנון שאמור להיפתח היום בטמפה, פלורידה, מתחדד העימות הפנימי בלבנון סביב שאלת הנשק של חזבאללה שמסרב להתפרק מנשקו.
הפגיעה הצבאית והמצור הכלכלי עדיין לא הביאו את טהראן אל סף קריסה. גורמי ביטחון בכירים בישראל מעריכים כי פגיעה מסיבית במתקני האנרגיה של איראן עשויה לערער את בסיסו הכלכלי של המשטר וליצור תנאים לקריסתו, אך התוצאה תלויה גם בנאמנות מנגנוני הביטחון וביכולת האופוזיציה להציע חלופה שלטונית.
טראמפ מנסה להחזיר את נושא הנורמליזציה בין ישראל לסעודיה לשולחן הדיונים, אך מוחמד בן סלמאן מתקשה להתגמש בסוגיה הפלסטינית. האינטרסים הביטחוניים המשותפים אינם גוברים על המחיר הפוליטי שהוא עלול לשלם בבית ובעולם הערבי.
הערכת חסר של החות'ים, כשלים מודיעיניים, אובדן בעלי ברית מקומיים ותלות בסיוע האמריקני מסבירים מדוע ריאד מתקשה להכריע את הארגון הנתמך בידי איראן, גם לאחר יותר מעשור של מלחמה.
