וושינגטון מבקשת לרתום את המשטר החדש בדמשק לבלימת חזבאללה, אך סוריה מעדיפה להשפיע באמצעות שליטה בגבול ובנתיבי ההברחה ולא באמצעות התערבות ישירה בלבנון.
וושינגטון ביקשה לרתום את אחמד א-שרע למהלך שיביא לפירוק חיזבאללה מנשקו, אולם ההתנגדות הישראלית וההשפעה הטורקית שינו את התמונה. דמשק מבקשת לשוב ולהשפיע בלבנון, אך היא מעדיפה לעשות זאת באמצעות דיאלוג ולא באמצעות עימות.
גורמי ביטחון בכירים בישראל מזהירים כי רעיון הכנסת כוחות סוריים ללבנון לצורך פירוק חזבאללה מנשקו, הזוכה לעידוד מצד ממשל טראמפ, עלול להציב איום חדש על גבולה הצפוני של ישראל.
האם מדובר ביוזמה אסטרטגית או במסר פוליטי לישראל? דבריו של הנשיא טראמפ מציתים דיון אזורי על עתיד לבנון ומעמדו של חזבאללה.
ביקורו הצפוי של נשיא סוריה בבית הלבן בשבוע הבא עשוי להכריע האם דמשק תשתלב בחזון האזורי של טראמפ, או תמשיך להתרחק ממעורבות בלבנון ומהתנגשות עם חזבאללה.
נשיא סוריה אחמד א-שרע מאמץ קו זהיר של הימנעות ממעורבות צבאית ישירה במלחמה האזורית, על רקע חולשה פנימית ושאיפה למנוע הידרדרות נוספת כדי לשמור על יציבות המשטר ולהימנע מהפיכת סוריה לזירת עימות פתוחה.
מאחורי המהלך הביטחוני שיזמה ארה"ב עומדים שיקולים כבדי משקל: חוסר אמון במערכת הסורית החדשה, חשש מהתחדשות הטרור ושאיפה אמריקנית לייצב את הזירה באמצעות עיראק.
ישראל וסוריה חידשו את המשא ומתן ביניהן על הסכם ביטחוני בתיווך אמריקני,גורמים מדיניים בכירים אומרים כי השיחות היו טובות והוחלט להמשיך במגעים, אולם הפערים הם עדיין עמוקים. בשיחות הוסכם על הקמת מנגנון משולש של שיתוף פעולה מודיעיני בזמן אמת,מניעת חיכוכים ואי הבנות שיטפל במחלוקות שיתעוררו.
התחדשות הטרור הג'יהאדיסטי, התסיסה ברחוב העלווי והמאבק על יציבותה של סוריה בתקופת שלטון המעבר, מדאיגים את מערכת הביטחון הישראלית שחוששת שאיראן תנסה לנצל אותם כדי לבסס מחדש אחיזה בסוריה כדי לתקוף את ישראל.
רוסיה הגבירה את המעורבות הצבאית שלה בסוריה והיא מתווכת בין ישראל למשטרו של אחמד א-שרע להשגת הסכם ביטחוני, כך מסרו גורמים ביטחוניים.
פעולת התיווך נעשית בידיעת ארה"ב אך עד כה לא הושגה פריצת דרך במשא ומתן.
וושינגטון מבקשת לרתום את המשטר החדש בדמשק לבלימת חזבאללה, אך סוריה מעדיפה להשפיע באמצעות שליטה בגבול ובנתיבי ההברחה ולא באמצעות התערבות ישירה בלבנון.
וושינגטון ביקשה לרתום את אחמד א-שרע למהלך שיביא לפירוק חיזבאללה מנשקו, אולם ההתנגדות הישראלית וההשפעה הטורקית שינו את התמונה. דמשק מבקשת לשוב ולהשפיע בלבנון, אך היא מעדיפה לעשות זאת באמצעות דיאלוג ולא באמצעות עימות.
גורמי ביטחון בכירים בישראל מזהירים כי רעיון הכנסת כוחות סוריים ללבנון לצורך פירוק חזבאללה מנשקו, הזוכה לעידוד מצד ממשל טראמפ, עלול להציב איום חדש על גבולה הצפוני של ישראל.
האם מדובר ביוזמה אסטרטגית או במסר פוליטי לישראל? דבריו של הנשיא טראמפ מציתים דיון אזורי על עתיד לבנון ומעמדו של חזבאללה.
ביקורו הצפוי של נשיא סוריה בבית הלבן בשבוע הבא עשוי להכריע האם דמשק תשתלב בחזון האזורי של טראמפ, או תמשיך להתרחק ממעורבות בלבנון ומהתנגשות עם חזבאללה.
נשיא סוריה אחמד א-שרע מאמץ קו זהיר של הימנעות ממעורבות צבאית ישירה במלחמה האזורית, על רקע חולשה פנימית ושאיפה למנוע הידרדרות נוספת כדי לשמור על יציבות המשטר ולהימנע מהפיכת סוריה לזירת עימות פתוחה.
מאחורי המהלך הביטחוני שיזמה ארה"ב עומדים שיקולים כבדי משקל: חוסר אמון במערכת הסורית החדשה, חשש מהתחדשות הטרור ושאיפה אמריקנית לייצב את הזירה באמצעות עיראק.
ישראל וסוריה חידשו את המשא ומתן ביניהן על הסכם ביטחוני בתיווך אמריקני,גורמים מדיניים בכירים אומרים כי השיחות היו טובות והוחלט להמשיך במגעים, אולם הפערים הם עדיין עמוקים. בשיחות הוסכם על הקמת מנגנון משולש של שיתוף פעולה מודיעיני בזמן אמת,מניעת חיכוכים ואי הבנות שיטפל במחלוקות שיתעוררו.
התחדשות הטרור הג'יהאדיסטי, התסיסה ברחוב העלווי והמאבק על יציבותה של סוריה בתקופת שלטון המעבר, מדאיגים את מערכת הביטחון הישראלית שחוששת שאיראן תנסה לנצל אותם כדי לבסס מחדש אחיזה בסוריה כדי לתקוף את ישראל.
רוסיה הגבירה את המעורבות הצבאית שלה בסוריה והיא מתווכת בין ישראל למשטרו של אחמד א-שרע להשגת הסכם ביטחוני, כך מסרו גורמים ביטחוניים.
פעולת התיווך נעשית בידיעת ארה"ב אך עד כה לא הושגה פריצת דרך במשא ומתן.
