הצבא הלבנוני דיווח ימים האחרונים על תפיסת משלוחי חומרי נפץ שהוברחו מסוריה, ובהם חומר נפץ מסוג סי-4 ששימש בעבר בפיגועים פוליטיים בלבנון.
על פי דיווח בעיתון "א-שרק אלאווסט", הפרשה מעוררת חשד כי חומרי הנפץ נועדו לא רק לפעילות צבאית, אלא גם להתנקשויות בתוך לבנון, על רקע המאבק על פירוק חזבאללה מנשקו והמתיחות הפוליטית במדינה.
הברחת חומרי נפץ מסוריה ללבנון מעוררת דאגה במערכת הפוליטית והביטחונית הלבנונית ותופסת תאוצה פוליטית ושיח פומבי, על רקע החשש מחידוש ההתנקשויות באישים פוליטיים במדינה. צבא לבנון הודיע כי תפס משלוח של כ-200 קילוגרמים של חומרי נפץ, ובהם סי־4, באזור אל־הרמל שבבקעת הלבנון.
לפי הודעת הצבא, המשלוח הוסתר בשקים והיה מיועד להברחה משטח סוריה ללבנון. המבריחים נמלטו בחזרה לשטח סוריה.
בהודעתו ציין הצבא כי מדובר במשלוח השלישי שנתפס מאז תחילת החודש. לפי הדיווח, המשלוח שנתפס באזור אל־הרמל היה בדרכו לביירות. חומר נפץ מסוג סי-4 שימש בעבר בפיגועים ובהתנקשויות פוליטיות בלבנון, ובהן ההתנקשות בראש הממשלה לשעבר רפיק אל־חרירי בשנת 2005. עובדה זו מחזקת את החששות בלבנון, אך כשלעצמה אינה מוכיחה כי חומרי הנפץ שנתפסו נועדו להתנקשות פוליטית.
הפרשה מתרחשת בתקופה שבה גוברים הלחצים על חזבאללה למסור את נשקו למדינה, ובצל המחלוקת בלבנון סביב המשך קיומו של הארגון ככוח צבאי עצמאי. על פי דיווחים נוספים בלבנון, נתפס גם משלוח גדול יותר, במשקל של כחצי טונה, במחסום דהר אל-ביידר, בעת שהועבר לכאורה מאזור בעלבכ לעבר הפרברים הדרומיים של ביירות. לפי אותו פרסום, המשלוח כלל חומרי נפץ, בהם סי־4 וטי-אן-טי, וכן מסמרים וכדורי מתכת.
בפרסום נטען כי שני חשודים שנעצרו בפרשה מסרו בחקירתם שהם משתייכים לחזבאללה וכי תפקידם היה להעביר את חומרי הנפץ בהתאם להוראות שקיבלו. לפי הדיווח, הם טענו כי לא ידעו מה היעד הסופי של המשלוח ומה הייתה מטרתו.
על פי דיווחים בתקשורת הלבנונית, הדיווחים על תפיסת המשלוחים עוררו עימות פוליטי בלבנון. מתנגדי חזבאללה טענו כי מדובר בפרשה המחייבת חקירה מעמיקה, שתגיע מעבר למעבירי חומרי הנפץ ותבחן גם את שרשרת הפיקוד ואת הגורמים שעשויים לעמוד מאחורי ההברחה. מנהיג מפלגת הכוחות הלבנוניים, סמיר ג'עג'ע, קרא להרחיב את החקירה גם למי שנתנו את ההוראות. מנהיג מפלגת הפלנגות, סאמי ג'ומייל, הזהיר מפני אפשרות של חזרה לתקופה שבה התנקשויות פוליטיות טלטלו את לבנון, ודרש לפרק את התשתית הצבאית של חזבאללה.
מנגד, חבר הפרלמנט מטעם חזבאללה, איברהים אל-מוסאווי, דחה את הניסיון לקשור את הפרשה להתנקשויות פוליטיות פנימיות. לדבריו, אם המשלוח שייך ל״התנגדות״, אין לארגון מה להסתיר והוא ממלא את תפקידו מול ישראל. הדברים משקפים את המחלוקת העמוקה בלבנון בשאלת נשקו של חזבאללה ובשאלת אחריותו לפרשות ביטחוניות.
ראש ממשלת לבנון, נואף סלאם, הבהיר כי הממשלה לא תסבול הברחת חומרי נפץ ולא תאפשר סלחנות כלפי המעורבים. הוא התחייב להמשיך בחקירה ולהרחיבה, במטרה לזהות את כל המעורבים ואת הגורמים העומדים מאחוריהם, לברר את מטרותיהם ולהעמידם לדין. סלאם הוסיף כי הממשלה לא תסבול קיומו של נשק מחוץ למסגרת הסמכות החוקית של המדינה.
החשש מפני התנקשויות אינו מנותק מההיסטוריה הפוליטית של לבנון. ההתנקשות ברפיק אל-חרירי בשנת 2005, ולאחריה שורה של פיגועים נגד אישים פוליטיים ואנשי ציבור, הותירו במדינה חשש עמוק מפני שימוש באלימות כדי להשפיע על מאזן הכוחות הפוליטי. על רקע זה, תפיסת חומרי נפץ מסוג סי-4 מעוררת שאלות כבדות משקל, גם אם בשלב זה אין ראיות פומביות שמוכיחות כי המשלוחים נועדו להתנקשויות.
במקביל, הפרשה עלולה לשמש מוקד לעימות נוסף בין חזבאללה למתנגדיו. האחרונים עשויים לראות בה הוכחה לצורך לפרק את התשתיות הצבאיות והלוגיסטיות של הארגון, ואילו חזבאללה ותומכיו עלולים לטעון כי הדיווחים מנוצלים כדי להאיץ את פירוקו מנשקו ולהחליש את מעמדו הפוליטי.
השאלה המרכזית היא האם מדובר בהברחת אמצעי לחימה במסגרת הפעילות הצבאית של חזבאללה, או שמא יש בסיס לחשד כי חומרי הנפץ נועדו גם למטרות אחרות, ובהן פגיעה באישים פוליטיים בלבנון.
גורמים ביטחוניים בישראל מעריכים כי חלק מחומרי הנפץ יועדו, בין היתר, לחמש רחפנים עם סיב אופטי כדי לתקוף את כוחות צה"ל בדרום לבנון.
כך או כך, תפיסת המשלוחים ממחישה את הקושי של המדינה הלבנונית לבסס את שליטתה על הנשק ועל נתיבי הברחתו. להערכת גורמים ביטחוניים, אם החקירה תחשוף תשתית מאורגנת להעברת חומרי נפץ לשימוש בתוך לבנון, הפרשה עלולה להפוך ממשבר ביטחוני נקודתי לעימות פוליטי חריף סביב שאלת הריבונות, הנשק והחשש מחזרה לעידן ההתנקשויות.
הערה:פורסם לראשונה ב"אפוק"
