המשך המשא ומתן בין ישראל ללבנון ברומא נדחה לחודש אוקטובר בעוד בלבנון עדיין מעכלים התושבים את ההשלכות של כיבוש רכס עלי טאהר על ידי צה"ל והפיצוץ הגדול במקום של המתחם התת קרקעי של חזבאללה על ידי צה"ל.
התקשורת הלבנונית מדווחת כי החשש הלבנוני כעת הוא שצה"ל ירחיב את הפעילות הקרקעית שלו ויפעיל לחץ צבאי על העירה א-נבטיה ויכתר אותה ובהמשך ירחיב את ההתרחבות הצבאית שלו לעבר א־זהראני, רכסי ג'בל א־ריחאן במחוז ג'זין ואקלים א־תופח, שהם האזורים האחרונים בדרום לבנון שבהם קיימת תשתית צבאית של חיזבאללה.
הביקור המפתיע שערך שלשום נשיא לבנון, הגנרל ג'וזף עאון, בליווי מפקד צבא לבנון, הגנרל רודולף היכל, בא-נבטיה ובזוטר א-ע'רביה, מעורר תקוות בלבנון כי הנשיאות אכן הקשיבה לקריאתם של תושבי א-נבטיה.
בולט במיוחד היה קול קורא שפרסמו תושבים בא-נבטיה, בפעם השנייה בתוך ארבעה חודשים, ובו דרשו לשלוח את צבא לבנון לאלתר לא-נבטיה כדי להציל אותה ואת המרכז ההיסטורי שלה. הם הזהירו כי "הסכנה הפכה היום לממשית". החותמים על הקריאה ציינו כי "א-נבטיה וכפריה נמצאים כיום בסכנה לחלוק את גורלן של כפרים, עיירות וערים שקדמו להם ונחרבו ותושביהן נעקרו", והדגישו כי "תושבי א-נבטיה אינם רוצים מלחמה חדשה. הם רוצים לחיות בעירם ובכפריהם בביטחון, שהחיים בדרום ישובו למסלולם ושמדינת לבנון תהיה הגורם היחיד המחליט בענייני מלחמה ושלום".
גורמים ביטחוניים שעוקבים אחרי ההצהרות של בכירי חזבאללה לאחר כיבוש רכס עלי טאהר על ידי צה"ל אומרים כי הארגון לא שינה את דרכו ולא ערך חשבון נפש ביקורתי על התנהלותו. הוא גם לא הסכים לחזור לעיקרון שלפיו המדינה הלבנונית היא בעלת הסמכות, ולהעביר את הנשק לידי צבא לבנון.
להיפך,לדבריהם, חיזבאללה ממשיך להתעקש על דרך "ההתנגדות". כפי שאמר האחראי מטעם חיזבאללה באזור הבקאע, חוסיין א־נמר: "ההתנגדות אינה מפחדת, לא הושפלה ולא רעדה, והקשיים לא יעצרו אותה. אנחנו עדיין בעידן של האדון חסן נסראללה, האיש שהניף את דגל הניצחונות והשיג אותם".
חבר סיעת "הנאמנות להתנגדות" בפרלמנט הלבנוני מטעם חזבאללה, אבראהים אל־מוסאווי, טען מצדו כי "ישראל מנסה להפוך את מה שאירע לתמונת ניצחון ולהישג צבאי אדיר, במסגרת מלחמה פסיכולוגית ותודעתית שנועדה להשפיע על התודעה".
לדברי הגורמים הביטחוניים, ישראל אינה משנה את מדיניותה בדרום לבנון,המשך סירובו של חיזבאללה להשתלב בתהליך שיאפשר לצבא לבנון להשתלט על המנהרות והאתרים הצבאיים של הארגון, כפי שעשה ברכס עלי טאהר, משמעותו שישראל תמשיך בלחימה ובפעולותיה הצבאיות.
פרשנים לבנוניים מעריכים כי התרחיש הראשון יהיה הגברת התקיפות האוויריות והפעילות המודיעינית נגד מה שישראל מגדירה כאתרים צבאיים, מחסני נשק ומנהרות, תוך ניסיון להשאיר את המערכה מתחת לסף של מבצע צבאי רחב היקף.
התרחיש השני הוא קיבוע מציאות ביטחונית באזורים שבהם השתלט צה"ל, ובמיוחד ברכסים אסטרטגיים, והפיכתם לאזורי חיץ או לנקודות תצפית שימנעו מחיזבאללה לשקם את התשתית הצבאית שלו. ישראל כבר הודיעה כי היא מעוניינת לחזק את נוכחותה באזור רכס עלי טאהר כדי למנוע את השבת השליטה במקום לידי חיזבאללה.
יותר מכל חוששים כעת בלבנון שישראל תכתר את העיירה א-נבטייה ותכבוש אותה.
לדברי גורמים ביטחוניים, אין כל סימן לכך שבעקבות כיבוש רכס עלי טאהר, ההנהגה הלבנונית הפנימה את אופי פעילות צה"ל בדרום לבנון והיא מוכנה להורות לצבא לבנון לפרק את חזבאללה מנשקו.
ממשלת לבנון וצבאה מתחמקים מביצוע ההתחייבות שלהם לפרק את נשקו של חזבאללה על פי הסכם המסגרת שנחתם בין ישראל ללבנון, גורמים ביטחוניים אומרים כי נראה שהם רוצים שצה"ל יעשה עבורם את "העבודה השחורה" וחוששים מעימות עם חזבאללה, לדבריהם, ישראל חייבת להמשיך במשימה כדי להבטיח את שלום חיילי צה"ל ותושבי הצפון.
הערה:פורסם לראשונה ב"אפוק"
