סבב השיחות השישי בין ישראל ללבנון מסמן את המעבר מהסכמות מדיניות למבחן היישום. השאלה היא האם ניתן יהיה ליישם את הסכם המסגרת מבלי להצית עימות פנימי בלבנון.
ג'וזף עאון מזהה חולשה בציר האיראני ומנסה לקדם הסכם עם ישראל, אך חזבאללה מתעקש כי עתיד המדינה ייקבע במסגרת העימות בין איראן לארה"ב.
האם צבא לבנון, בהנהגת רודולף הייכל, מסוגל להפוך לכלי שמאפשר את פירוק כוחו הצבאי של חזבאללה, או שמא הוא חלק מהמנגנון שמנציח את המציאות הקיימת, גורמים ביטחוניים בכירים בישראל סבורים כי יש להחליף את הייכל לאלתר.
הסכם המסגרת בין ישראל ללבנון אינו רק הסדר ביטחוני חדש, אלא מבחן היסטורי לעתידה של המדינה הלבנונית. תומכיו רואים בו הזדמנות להשיב את הריבונות ולצמצם את השפעת איראן.
חזבאללה חושש שהמהלך המדיני של לבנון עם ישראל יהפוך לכלי לפירוק כוחו הצבאי. גורמים ביטחוניים מזהירים כי אם המשבר יסלים, לבנון עלולה להידרדר לעימות פנימי חסר תקדים.
ההתנגדות החריפה של חזבאללה, תנועת אמל ובעלי בריתם להסכם המסגרת עם ישראל מלמדת כי הקרב הבא לא יתנהל רק מול ישראל, אלא גם בתוך לבנון. הצלחת ההסכם תלויה בשאלה אחת, האם המדינה הלבנונית תהיה מסוגלת לראשונה לכפות את ריבונותה על חזבאללה, או שמא איראן תצליח לסכל את המהלך ולהחזיר את לבנון למסלול של "אחדות הזירות".
הסכם המסגרת מערער את תפיסת "אחדות הזירות" שמקדמת איראן ומחזק את ריבונות ממשלת לבנון, אולם הצלחתו תלויה ביכולתו של צבא לבנון להתמודד לראשונה עם חזבאללה ולאכוף את התחייבויותיו.
ההבנות בין וושינגטון לטהראן מטילות צל כבד על המאמצים להסדיר את המצב בדרום לבנון, באמצעות המשא ומתן בין ישראל ללבנון, ולעצב את עתידו של חזבאללה.
מזכר ההבנות בין ארה"ב לאיראן מציב את לבנון בצומת דרכים, בין לחץ בינלאומי לצמצום כוחו של חזבאללה לבין ניסיונות איראן לשמר את השפעתה במדינה, בעוד שאלת הנסיגה הישראלית והסדר ביטחוני חדש בגבול הצפון הופכת למוקד המאבק על עתידה של לבנון.
הסכם הפסקת האש שהושג בוושינגטון חושף את הקרב הפנימי האמיתי על עתידה של לבנון. למרות השינוי הרטורי החשוב ביחס של מוסדות המדינה הלבנונית לחזבאללה, אין שום צעדים מעשיים לפרקו מנשקו.
סבב השיחות השישי בין ישראל ללבנון מסמן את המעבר מהסכמות מדיניות למבחן היישום. השאלה היא האם ניתן יהיה ליישם את הסכם המסגרת מבלי להצית עימות פנימי בלבנון.
ג'וזף עאון מזהה חולשה בציר האיראני ומנסה לקדם הסכם עם ישראל, אך חזבאללה מתעקש כי עתיד המדינה ייקבע במסגרת העימות בין איראן לארה"ב.
האם צבא לבנון, בהנהגת רודולף הייכל, מסוגל להפוך לכלי שמאפשר את פירוק כוחו הצבאי של חזבאללה, או שמא הוא חלק מהמנגנון שמנציח את המציאות הקיימת, גורמים ביטחוניים בכירים בישראל סבורים כי יש להחליף את הייכל לאלתר.
הסכם המסגרת בין ישראל ללבנון אינו רק הסדר ביטחוני חדש, אלא מבחן היסטורי לעתידה של המדינה הלבנונית. תומכיו רואים בו הזדמנות להשיב את הריבונות ולצמצם את השפעת איראן.
חזבאללה חושש שהמהלך המדיני של לבנון עם ישראל יהפוך לכלי לפירוק כוחו הצבאי. גורמים ביטחוניים מזהירים כי אם המשבר יסלים, לבנון עלולה להידרדר לעימות פנימי חסר תקדים.
ההתנגדות החריפה של חזבאללה, תנועת אמל ובעלי בריתם להסכם המסגרת עם ישראל מלמדת כי הקרב הבא לא יתנהל רק מול ישראל, אלא גם בתוך לבנון. הצלחת ההסכם תלויה בשאלה אחת, האם המדינה הלבנונית תהיה מסוגלת לראשונה לכפות את ריבונותה על חזבאללה, או שמא איראן תצליח לסכל את המהלך ולהחזיר את לבנון למסלול של "אחדות הזירות".
הסכם המסגרת מערער את תפיסת "אחדות הזירות" שמקדמת איראן ומחזק את ריבונות ממשלת לבנון, אולם הצלחתו תלויה ביכולתו של צבא לבנון להתמודד לראשונה עם חזבאללה ולאכוף את התחייבויותיו.
ההבנות בין וושינגטון לטהראן מטילות צל כבד על המאמצים להסדיר את המצב בדרום לבנון, באמצעות המשא ומתן בין ישראל ללבנון, ולעצב את עתידו של חזבאללה.
מזכר ההבנות בין ארה"ב לאיראן מציב את לבנון בצומת דרכים, בין לחץ בינלאומי לצמצום כוחו של חזבאללה לבין ניסיונות איראן לשמר את השפעתה במדינה, בעוד שאלת הנסיגה הישראלית והסדר ביטחוני חדש בגבול הצפון הופכת למוקד המאבק על עתידה של לבנון.
הסכם הפסקת האש שהושג בוושינגטון חושף את הקרב הפנימי האמיתי על עתידה של לבנון. למרות השינוי הרטורי החשוב ביחס של מוסדות המדינה הלבנונית לחזבאללה, אין שום צעדים מעשיים לפרקו מנשקו.
