הסבב השישי של המשא ומתן הישיר בין ישראל ללבנון, בתיווך אמריקני, צפוי להיפתח מחר, 15 ביולי, ולהימשך גם ב-16 ביולי, ברומא.
גורמים מדיניים בכירים אומרים כי חידוש העימות הצבאי בין ארה"ב לאיראן אינו מתנהל רק בזירת מיצרי הורמוז או סביב עתיד המשא ומתן בין וושינגטון לטהראן. השלכותיו הישירות מורגשות גם בלבנון, שבה מתנהל במקביל מאבק אסטרטגי על שאלת הריבונות, האם עתידה של המדינה ייקבע בביירות או ימשיך להיות מוכתב במסגרת המאבק האזורי בין איראן לארה"ב.
דווקא בעיצומה של ההסלמה האזורית, הולכת וגוברת בביירות ההערכה כי נוצר חלון הזדמנויות נדיר לקידום הסכם המסגרת בין ישראל ללבנון, בתיווך אמריקני.
פרשנים לבנוניים אומרים כי ההנחה המרכזית של הנשיאות הלבנונית היא שהיחלשותה של איראן, הפגיעה במעמדו של חזבאללה והמעורבות האמריקנית הגוברת יוצרים תנאים שלא היו קיימים בעבר.
אולם לצד האופטימיות הזהירה, ניצבת מציאות מורכבת, חזבאללה אינו מוכן לוותר על מעמדו ככוח צבאי עצמאי, והוא ממשיך להתעקש כי עתיד לבנון אינו יכול להיות מנותק מהמשא ומתן בין איראן לארה"ב.
ג'וזף עאון מהמר על טראמפ
בלב המהלך המדיני עומד נשיא לבנון ג'וזף עאון, הרואה בפגישתו המתוכננת עם נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ בבית הלבן ב־21 ביולי נקודת מבחן מכרעת לעתיד המדינה.
להערכת פרשנים בלבנון, מבחינת הנשיא עאון, מדובר ביותר מהישג דיפלומטי אישי, הנשיא הלבנוני מבקש לעגן את ארצו במסלול אמריקני חדש, הכולל סיוע כלכלי רחב, הקמת קרן בינלאומית לשיקום לבנון, חיזוק משמעותי של צבא לבנון ובעיקר גיבוי אמריקני לקידום הסכם המסגרת מול ישראל.
בסביבת הנשיאות בביירות מעריכים כי טראמפ עשוי להפעיל לחץ על ישראל לבצע צעדים שיאפשרו לנשיא עאון לשווק את ההסכם לציבור הלבנוני כהישג לאומי ולא כוויתור בפני ישראל.
מבחינת הנשיא הלבנוני, המטרה ברורה, לנצל את הרגע שבו חזבאללה ואיראן נמצאים בעמדת חולשה יחסית כדי להשיב למדינה את המונופול על קבלת ההחלטות הביטחוניות.
עוד לפני פגישת עאון בוושינגטון צפויה להתקיים ברומא הפגישה השישית בין משלחות ישראל ולבנון בחסות אמריקנית.
לדברי גורמים מדיניים,לכאורה מדובר בדיון טכני, אך בפועל הוא עשוי לקבוע את עתידו של התהליך. ישראל מבקשת לעבור מהצהרות כלליות למנגנוני יישום מעשיים כמו הקמת ועדות משותפות, מנגנוני פיקוח ותיאום בתחומים הביטחוניים והאזרחיים, שיבטיחו שההבנות לא יישארו על הנייר.
מבחינת ירושלים, אין די בהסכם מדיני, הדרישה המרכזית היא יצירת מנגנון קבוע שיבטיח כי אזור דרום לבנון לא יהפוך שוב לזירת התעצמות של חזבאללה.
אולם כאן בדיוק מתנגשות העמדות, ישראל רואה בפירוק היכולת הצבאית של חזבאללה תנאי בסיסי ליציבות, בעוד שחזבאללה רואה בנשקו את מקור כוחו ואת ביטחונו הפוליטי.
התקשורת הלבנונית מדווחת כי אחד המאפיינים הבולטים במהלך שמוביל הנשיא ג'וזף עאון הוא הניסיון לרכז את ניהול המגעים בלשכת הנשיאות, תוך צמצום מעורבות הממשלה.
לפי ההערכות בביירות, עאון אינו מעוניין בשלב זה להביא את הסכם המסגרת עם ישראל להצבעה בממשלה, מחשש שהמחלוקות הפנימיות ישתקו את התהליך.
מבחינתו, כל עוד מדובר במסגרת עקרונית ולא בהסכם שלום סופי, ניתן להתקדם בשלבי היישום הראשונים וליצור עובדות בשטח.
גישה זו משקפת את ההבנה שהמערכת הפוליטית הלבנונית, המבוססת על איזונים עדתיים ושורה ארוכה של אינטרסים מנוגדים, עלולה להפוך כל מהלך אסטרטגי למאבק פנימי מתיש.
מנגד, חזבאללה דוחה את הניסיון להפריד בין המסלול הלבנוני לבין המשא ומתן האמריקני-איראני.
בכיר הארגון חוסיין אל־חאג' חסן הצהיר כי "לבנון תהיה הסעיף הראשון בכל הסכם סופי עם ישראל", וטען כי איראן הבהירה ליו"ר הפרלמנט נביה ברי ולמזכ"ל חזבאללה נעים קאסם כי סוגיית לבנון תידון במסגרת ההבנות בין טהראן לוושינגטון.
לדבריו, הסעיף המרכזי הוא הפסקת המלחמה, הפסקת האש והנסיגה הישראלית.
במקביל תקף חזבאללה את הסכם המסגרת בין ישראל ללבנון וטען כי הוא "רווי כשלים ופרצות", משום שהוא קושר את הסדר הביטחוני בדרום לבנון לשאלת פירוק הנשק.
המסר של הארגון הוא חד וברור, הוא אינו מוכן לקבל מצב שבו המדינה הלבנונית משתלטת על תחום הביטחון ומבטלת את מעמדו ככוח צבאי עצמאי.
גורמים ביטחוניים בכירים אומרים כי העימות בין הנשיאות הלבנונית לחזבאללה אינו רק ויכוח טכני על הסכם עם ישראל. הוא משקף מאבק עמוק יותר על עתידה של לבנון.
הנשיא עאון מבקש להחזיר למדינה את עקרון "בלעדיות הנשק", כלומר שרק הצבא הלבנוני יהיה בעל הסמכות הצבאית.
לדבריו, "רכבת המדינה כבר יצאה לדרך", ואין חלופה למדינה חזקה המסוגלת לפעול בשם כלל אזרחיה.
חזבאללה, לעומת זאת, טוען כי הנשק שלו הוא מרכיב בהגנה על לבנון וכי ויתור עליו משמעותו כניעה ללחצים אמריקניים וישראליים.
בפועל, המחלוקת היא על השאלה מי קובע את מדיניות הביטחון הלאומית, מוסדות המדינה או הציר האיראני?
לדברי גורמים מדיניים, הנשיא עאון אינו נשען רק על וושינגטון. גם סעודיה ממלאת תפקיד מרכזי במהלך, באמצעות שליחה המיוחד יזיד בן פרחאן, הפועל לחיזוק מעמדה של ההנהגה הלבנונית החדשה.
שיתוף הפעולה בין ריאד לוושינגטון מעניק לנשיא עאון תחושה כי קיימת תמיכה אזורית ובינלאומית במהלך.
מבחינת סעודיה, החלשת השפעת איראן בלבנון היא יעד אסטרטגי ותיק, בעוד ארה"ב מבקשת ליצור סדר אזורי חדש שבו ממשלות מרכזיות יחלישו את מעמדן של המיליציות הנתמכות בידי טהראן.
גורמים מדיניים בכירים מעריכים עתיד הסכם המסגרת בין ישראל ללבנון לא ייקבע רק בביירות או בירושלים. הוא תלוי במידה רבה במאבק הגדול יותר בין וושינגטון לטהראן.
לבנון ניצבת כיום בפני רגע היסטורי, האם לנצל את חולשתו היחסית של הציר האיראני כדי לבנות מדינה ריבונית יותר או להישאב מחדש למאבק האזורי שבו היא משמשת כבר שנים זירת התנגשות בין אחרים.
הערה:פורסם לראשונה ב"אפוק"
