נשיא לבנון ג'וזף עאון ייפגש היום בבית הלבן בוושינגטון עם הנשיא טראמפ כשהוא נושא עמו דרישה מרכזית להפעיל לחץ על ישראל כדי שתתחיל בנסיגה מדרום לבנון, כך מדווחים אמצעי התקשורת בלבנון.
במקביל, וושינגטון הודיעה כי לבנון וישראל התחילו ביישום תוכנית "אזורי הפיילוט",דובר צה"ל פירסם הודעה שבה נאמר כי בהמשך להנחיית הדרג המדיני, החל היום פיילוט אזורי "מרחב בטוח" בדרום לבנון, בשיתוף צבא ארה"ב וצבא לבנון. צה"ל יבצע היערכות מחדש של כוחותיו באחד מאזורי הפיילוט על מנת לאפשר לצבא לבנון לבצע את משימתו תוך שמירה על ביטחון כוחותינו, הזכות להגנה עצמית ולהסרת איומים. מדובר במבחן ריבונות לצבא לבנון בשלושת כפרי הפיילוט, כגורם הרשמי היחיד המורשה להחזיק בנשק במרחב , התהליך הסופי טרם הוחלט.
בתוך כך,חזבאללה ממשיך לתקוף בעוצמה את נשיא לבנון ג'וזף עאון באמצעי התקשורת הלבנוניים,ההסלמה החריגה של חיזבאללה נגד נשיא לבנון ג'וזף עאון, ערב ביקורו בוושינגטון, משקפת את עומק המשבר שאליו נקלע הארגון מאז סיום המלחמה עם ישראל.
הצהרותיהם של בכירי הארגון, שלפיהן "הגשרים עם השלטון נותקו" וכי "ההשלכות עלולות להיות חמורות", אינן רק מסר פנימי לציבור השיעי, אלא גם אזהרה לממשלה הלבנונית, לארה"ב ולישראל כי חיזבאללה אינו מתכוון להסכים מרצונו לשינוי כללי המשחק בדרום לבנון, כך מעריכים גורמים ביטחוניים בכירים.
בבסיס המשבר ניצבת התוכנית האמריקנית-לבנונית להקמת "אזורי פיילוט" מדרום לליטאני, שבהם ייפרס צבא לבנון במקום שבו ייסוגו הן צה"ל והן חיזבאללה.
מבחינת ביירות וושינגטון, מדובר בצעד ראשון לקראת יישום מלא של ההבנות הביטחוניות בדרום המדינה. מבחינת חיזבאללה, מדובר בתקדים מסוכן שעלול להוביל בהמשך לפירוק הדרגתי של תשתיותיו הצבאיות.
למרות החרפת הטון כלפי הנשיא ג'וזף עאון והממשלה, חיזבאללה מקפיד שלא להפנות את חיצי הביקורת לעבר מפקדת צבא לבנון. זו אינה מקריות אלא החלטה אסטרטגית.
לדברי גורמים ביטחוניים, הארגון מבין היטב כי הצבא הוא אחד המוסדות היחידים בלבנון הנהנים עדיין מלגיטימציה רחבה בכל העדות. עימות ישיר עמו עלול להביא לפילוג בתוך הצבא, להצית עימות פנימי ואף להוביל למלחמת אזרחים , תרחיש שגם חיזבאללה אינו מעוניין בו בשלב זה.
לכן הארגון מנסה להפריד בין הדרג המדיני לבין הצבא, את הנשיא והממשלה הוא מציג כמי שנכנעו ללחץ אמריקני, בעוד שאת הצבא הוא מבקש להשאיר מחוץ למאבק.
חיזבאללה חושש מפירוק נשקו
מאחורי הרטוריקה התקיפה מסתתרת מציאות מורכבת יותר.
לדברי פרשנים בלבנון, חיזבאללה מבין כי לאחר הפגיעה הקשה שספג במלחמה, גובר הלחץ הבינלאומי להפוך את פירוק נשקו ליעד מרכזי של השלב שלאחר הלחימה. הארגון חושש כי התוכנית בדרום אינה יעד בפני עצמו, אלא תחילתו של תהליך רחב יותר שיביא בהדרגה להוצאת הנשק מידיו.
מבחינתו, ויתור על הנשק אינו רק ויתור על יכולת צבאית, אלא גם אובדן מעמדו הפוליטי והאזורי. במשך עשרות שנים נשען כוחו בלבנון על היותו הגוף החמוש החזק במדינה. ברגע שהיתרון הזה ייעלם, יפחת גם משקלו בזירה הפוליטית.
לדברי גורמים ביטחוניים,אין להתעלם מהאפשרות שחיזבאללה ינסה להפעיל לחץ גם בתוך לבנון.
הניסיון מלמד כי כאשר הארגון חש מאוים מבחינה אסטרטגית, הוא עשוי להשתמש בכלים מגוונים, מהפגנות רחבות היקף, דרך יצירת משברים פוליטיים ועד פעולות חשאיות נגד יריבים, כולל חיסולים פוליטיים.
עם זאת, גם בתוך חיזבאללה מבינים כי פתיחת חזית פנימית רחבה עלולה להאיץ את בידודו ולהעניק לגיטימציה בינלאומית רחבה יותר לצעדים נגדו. לכן סביר להניח, אומרים גורמים ביטחוניים, כי יעדיף בשלב הראשון להפעיל לחץ פוליטי, תקשורתי וציבורי לפני שיפנה לאמצעים חריפים יותר.
גם הנשיא ג'וזף עאון ניצב בפני מבחן מורכב.
מצד אחד, ארה"ב ומדינות המערב מצפות ממנו להוכיח כי המדינה הלבנונית מסוגלת להחזיר לעצמה את השליטה בשטח ולצמצם את כוחו של חיזבאללה.
מן הצד האחר, עאון, ששימש בעבר מפקד צבא לבנון, מודע היטב לכך שכל ניסיון לכפות את פירוק הנשק בכוח עלול להוביל לקרע בתוך הצבא ולפגיעה ביציבות המדינה.
לכן, לפחות בשלב זה, אומרים גורמים ביטחוניים, נראה כי ההנהגה הלבנונית מעדיפה לנסות לקדם את התהליך באמצעות דיאלוג והסכמות, ולא באמצעות עימות צבאי.
המבחן של התקופה הקרובה
לדברי גורמים מדיניים,העימות הנוכחי אינו רק מחלוקת פוליטית בין חיזבאללה לנשיא לבנון. זהו מאבק על דמותה העתידית של המדינה הלבנונית.
אם תצליח הממשלה, בגיבוי אמריקני, לקדם את פריסת צבא לבנון בדרום ולחזק את סמכות המדינה, יהיה זה צעד ראשון בדרך לצמצום השפעתו של חיזבאללה.
לעומת זאת, אם יצליח הארגון לטרפד את המהלך באמצעות לחץ פוליטי או איום ביטחוני, הוא ישמר את מעמדו כשחקן הצבאי והפוליטי החזק ביותר בלבנון.
נכון לעכשיו, שני הצדדים עדיין מנסים להימנע מעימות ישיר. אולם החרפת ההתבטאויות, לצד המשא ומתן המתקדם בין לבנון, ארה"ב וישראל, מעידים כי חלון ההזדמנויות לפתרון מוסכם הולך ומצטמצם. החודשים הקרובים עשויים להכריע האם לבנון תצליח לחזק את ריבונותה, או שתמשיך להתנהל במציאות שבה המדינה וחיזבאללה מתקיימים זה לצד זה , אך אינם כפופים לאותה סמכות.
הערה:פורסם לראשונה ב"אפוק"
