ההתקדמות המהירה של החות'ים לאורך חופי הים האדום ובאזור מצר באב אלמנדב משנה את מאזן הכוחות בתימן ומעניקה לאיראן מנוף לחץ נוסף מול סעודיה, ארצות הברית והמערכת הכלכלית העולמית, כך אומרים גורמים ביטחוניים בכירים.
לדבריהם,החות'ים אמנם פועלים, כביכול, על פי שיקוליהם שלהם, אך הישגיהם הצבאיים משרתים במידה רבה את האינטרסים האסטרטגיים של טהרן, במיוחד בתקופה שבה איראן עצמה מתמודדת עם לחץ כלכלי אמריקני ועם עימות אזורי רחב.
ההתפתחות המשמעותית ביותר במערכה היא השליטה החות'ית המתבססת באיזור באב אלמנדב, אחד ממעברי הים האסטרטגיים החשובים בעולם.
החות'ים השתלטו על אזורים לאורך החוף המערבי של תימן ועל נקודות מפתח בקרבת המיצר, ובהן האי פרים, מה שמעניק להם יכולת להשפיע על נתיבי השיט המחברים את הים האדום לאוקיינוס ההודי. לפי גורמים ביטחוניים, ההתקדמות החות'ית כבר חשפה את פגיעותה של סעודיה והרחיבה את מנוף ההשפעה של איראן באזור.
המשמעות אינה מסתכמת רק בתימן, לאחר שמיצר הורמוז הפך לזירת עימות ולחץ על שוק האנרגיה, מיצר באב אלמנדב הופך למוקד אסטרטגי נוסף.
מבחינת סעודיה, מדובר בהתפתחות חמורה במיוחד, משום שהממלכה ביקשה להשתמש בנתיב הימי דרך הים האדום כחלופה ליצוא הנפט דרך מיצר הורמוז אשר נחסם על ידי האיראנים.
לדברי גורמים ביטחוניים, הפגיעה בתשתיות ובנתיבי היצוא הסעודיים מצמצמת את מרחב התמרון של ריאד ומגדילה את הרגישות של שוק הנפט לכל התפתחות נוספת באזור.
להערכתם,כאן בדיוק משתלב האינטרס האיראני. איראן אינה חייבת לשלוט ישירות בבאב אלמנדב כדי ליהנות מהתוצאה.
די בכך שכוח הנתמך על ידה מחזיק ביכולת לאיים על נתיב שיט אסטרטגי, לפגוע באינטרסים הסעודיים וליצור אי ודאות בשוק האנרגיה.
בכך נוצרת לטהרן חזית לחץ נוספת, הפעם מדרום לסעודיה ובמרחק משמעותי מזירת העימות המרכזית עם ישראל וארה"ב.
הגורמים הביטחוניים מצביעים על חולשתה הצבאית של סעודיה בהתמודדות עם החות'ים ומביעים דאגה כי החולשה הזו מעודדת את האיראנים ואת החות'ים להמשיך בהתקפות על סעודיה.
עוד אומרים גורמים ביטחוניים בישראל כי ההסלמה החות'ית איננה מקרית, היא תוכננה היטב בטהראן ומשרתת את המשטר האיראני באמצעות העלאת הלחץ על מחירי הנפט ועל ארה"ב, אמנם החות'ים הם בעלי סדר יום עצמאי, גם אם איראן מספקת להם תמיכה צבאית וטכנולוגית משמעותית, אך נראה שלא קיבלו את ההחלטה להטיל מצור ימי על סעודיה על דעת עצמם,הם התייעצו עם איראן וקיבלו ממנה את האור הירוק לכך.
מבחינת התוצאה האסטרטגית, ככל שהחות'ים מרחיבים את שליטתם במערב תימן ומחזקים את אחיזתם באזור באב אלמנדב, כך גדלה יכולתה של טהרן להפעיל לחץ עקיף על סעודיה ועל נתיבי הסחר והאנרגיה העולמיים.
הפגיעה בסעודיה משמעותית במיוחד משום שריאד כבר מתמודדת עם מגבלות גוברות על חופש הפעולה שלה. ארה"ב מספקת תמיכה מודיעינית וצבאית, אך אינה ממהרת להיכנס לעימות ישיר עם החות'ים. גורמים ביטחוניים בכירים מעריכים כי ההתקדמות החות'ית והתגובה האמריקנית המוגבלת יצרו בסעודיה חשש גובר לגבי מידת האמינות של וושינגטון כערב ביטחוני.
מבחינת יורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן, מדובר גם במבחן לתפיסה האסטרטגית שבנה בשנים האחרונות. סעודיה ביקשה לצמצם את מעורבותה במלחמות האזור ולהתרכז בתוכנית השינוי הכלכלי ובהכנת הממלכה לעידן שלאחר הנפט, מה שנקרא "חזון 2030".
כעת היא מוצאת את עצמה שוב מול איום צבאי ישיר מדרום, בעוד שהמלחמה האזורית מאיימת גם על נתיבי היצוא ועל מחירי האנרגיה.
ההתפתחות גם מעמידה במבחן את הסכם ההגנה המשותף שנחתם במכה ב־7 באוגוסט בין סעודיה, טורקיה ופקיסטן. ההסכם קובע כי מתקפה חמושה נגד אחת משלוש המדינות תיחשב מתקפה נגד כולן ומעמיק את שיתוף הפעולה הביטחוני ביניהן. עם זאת, המדינות הדגישו כי ההסכם אינו מכוון רשמית נגד מדינה מסוימת.
לכן, אומרים גורמים ביטחוניים, השאלה המרכזית אינה רק אם סעודיה תצליח לעצור את המתקפה החות'ית. השאלה היא אם ריאד, וושינגטון ובעלות בריתה יצליחו למנוע מצב שבו החות'ים הופכים את באב אלמנדב למנוף אסטרטגי קבוע.
אם המגמה הנוכחית תימשך, איראן תוכל ליהנות ממצב שבו היא מפעילה לחץ על סעודיה משני כיוונים, באמצעות מיצר הורמוז מדרום-מערב לאיראן ובאמצעות החות'ים מדרום לסעודיה.
זהו בדיוק היתרון של האסטרטגיה האיראנית באמצעות בעלי בריתה האזוריים. טהרן אינה חייבת לשלוח את צבאה לכל זירה.
היא יכולה להישען על כוחות מקומיים בעלי אינטרסים משלהם, המסוגלים לפתוח חזיתות חדשות, לשבש נתיבי שיט ולחייב את יריביה להשקיע משאבים וכוחות הרחק מהחזית המרכזית.
להערת גורמים ביטחוניים,מבחינת איראן, ככל שהחות'ים מצליחים להרחיב את הלחץ על סעודיה ולערער את הביטחון בנתיבי השיט, כך גדל המחיר ארה"ב וסעודיה נדרשות לשלם. ומבחינת טהרן, זהו הישג אסטרטגי גם אם החות'ים אינם פועלים בכל שלב על פי הוראות ישירות ממנה.
בסופו של דבר, הקרב בתימן הפך לחלק ממערכה אזורית רחבה בהרבה. באב אלמנדב, הורמוז, מתקני הנפט הסעודיים ונתיבי הסחר אינם עוד זירות נפרדות. הם מתחברים למערכת אחת של לחצים הדדיים, שבה איראן מבקשת להגדיל את מרחב התמרון שלה ולהעלות את המחיר של הפעלת הכוח נגדה.
החות'ים אינם בהכרח שלוחה שמבצעת כל הוראה מטהרן, אך ההישגים שלהם משרתים כיום באופן ברור את האינטרס האיראני, דהיינו, להחליש את סעודיה, להגדיל את הלחץ על ארה"ב, להביא לעליית מחירי הנפט, לאיים על נתיבי האנרגיה ולהוכיח כי גם כאשר איראן נמצאת תחת לחץ, היא עדיין מסוגלת להשפיע על המזרח התיכון הרחק מגבולותיה.
הערה: פורסם לראשונה ב"אפוק"
