
הורמוז על הכוונת-טראמפ מנסה לכופף את איראן
הנשיא האמריקני פתח פרק חדש בעימות עם טהרן בניסיון לכפות עליה ויתורים אסטרטגיים באמצעות לחץ צבאי וכלכלי, אך המגבלות המבצעיות והמרוץ נגד הזמן לקראת בחירות האמצע עלולים להפוך את המשבר לעימות ממושך ללא הכרעה.

הנשיא האמריקני פתח פרק חדש בעימות עם טהרן בניסיון לכפות עליה ויתורים אסטרטגיים באמצעות לחץ צבאי וכלכלי, אך המגבלות המבצעיות והמרוץ נגד הזמן לקראת בחירות האמצע עלולים להפוך את המשבר לעימות ממושך ללא הכרעה.

המלחמה חשפה את מגבלות הכוח האמריקני, חיזקה את מעמדה האזורי של איראן וערערה את תחושת הביטחון שעליה נשענה המערכת האסטרטגית של מדינות המפרץ במשך עשרות שנים.

המודיעין הישראלי מגביר את הלחץ על חמאס, צה״ל מרחיב את אזורי השליטה ומעמיק את מבצעי הסיכול הממוקד ברצועה.

המשבר הכלכלי המחריף והלחץ האמריקני מעמיקים את הפיצול בהנהגה האיראנית סביב השאלה, הסכם או המשך העימות הצבאי.

וושינגטון דוחפת את לבנון להסדר ישיר עם ישראל ולפירוק חזבאללה מנשקו, בעוד המערכת הפוליטית בביירות מפוצלת והנשיא ג'וזף עון מנסה לתמרן בין לחצים מנוגדים ואינטרסים אזוריים.

ארה"ב מפעילה לחץ מדיני וכלכלי כדי לרסן את פעילות המיליציות הפרו־איראניות בעיראק נגד מדינות המפרץ, אך הוא עלול להצית עימות פנימי ולהפוך את עיראק לזירת התנגשות אזורית.

ארה״ב מהדקת את המצור הימי סביב איראן ומגבירה את הלחץ הכלכלי והצבאי, ההערכה בירושלים היא כי סירוב איראני לוותר על האורניום המועשר יוביל בתוך ימים לחידוש התקיפות האוויריות ולהסלמה צבאית רחבה.

טראמפ מעניק הזדמנות נוספת למשא ומתן, המצור הימי והלחץ הכלכלי מעמיקים את המתיחות ומגבירים את הסיכון להסלמה אזורית,איראן מפרשת זאת כחולשה ומקשיחה עמדות.

להערכת גורמי ביטחון בכירים, איראן תנצל את המשא ומתן באסלאמבאד כדי להרוויח זמן לשיקום יכולות צבאיות ולשחיקת הלחץ האמריקני, על רקע הפערים העמוקים בעמדות בינה לבין ארה"ב שעלולים להביא לקריסת השיחות ולחידוש הלחימה.

מדינות המפרץ ניצבות מול החלטה אסטרטגית, האם להמשיך לסמוך על כך שארה"ב תגן עליהן או לפתח מערכת ביטחון עצמית מול הסכנה האיראנית?

הנשיא האמריקני פתח פרק חדש בעימות עם טהרן בניסיון לכפות עליה ויתורים אסטרטגיים באמצעות לחץ צבאי וכלכלי, אך המגבלות המבצעיות והמרוץ נגד הזמן לקראת בחירות האמצע עלולים להפוך את המשבר לעימות ממושך ללא הכרעה.

המלחמה חשפה את מגבלות הכוח האמריקני, חיזקה את מעמדה האזורי של איראן וערערה את תחושת הביטחון שעליה נשענה המערכת האסטרטגית של מדינות המפרץ במשך עשרות שנים.

המודיעין הישראלי מגביר את הלחץ על חמאס, צה״ל מרחיב את אזורי השליטה ומעמיק את מבצעי הסיכול הממוקד ברצועה.

המשבר הכלכלי המחריף והלחץ האמריקני מעמיקים את הפיצול בהנהגה האיראנית סביב השאלה, הסכם או המשך העימות הצבאי.

וושינגטון דוחפת את לבנון להסדר ישיר עם ישראל ולפירוק חזבאללה מנשקו, בעוד המערכת הפוליטית בביירות מפוצלת והנשיא ג'וזף עון מנסה לתמרן בין לחצים מנוגדים ואינטרסים אזוריים.

ארה"ב מפעילה לחץ מדיני וכלכלי כדי לרסן את פעילות המיליציות הפרו־איראניות בעיראק נגד מדינות המפרץ, אך הוא עלול להצית עימות פנימי ולהפוך את עיראק לזירת התנגשות אזורית.

ארה״ב מהדקת את המצור הימי סביב איראן ומגבירה את הלחץ הכלכלי והצבאי, ההערכה בירושלים היא כי סירוב איראני לוותר על האורניום המועשר יוביל בתוך ימים לחידוש התקיפות האוויריות ולהסלמה צבאית רחבה.

טראמפ מעניק הזדמנות נוספת למשא ומתן, המצור הימי והלחץ הכלכלי מעמיקים את המתיחות ומגבירים את הסיכון להסלמה אזורית,איראן מפרשת זאת כחולשה ומקשיחה עמדות.

להערכת גורמי ביטחון בכירים, איראן תנצל את המשא ומתן באסלאמבאד כדי להרוויח זמן לשיקום יכולות צבאיות ולשחיקת הלחץ האמריקני, על רקע הפערים העמוקים בעמדות בינה לבין ארה"ב שעלולים להביא לקריסת השיחות ולחידוש הלחימה.

מדינות המפרץ ניצבות מול החלטה אסטרטגית, האם להמשיך לסמוך על כך שארה"ב תגן עליהן או לפתח מערכת ביטחון עצמית מול הסכנה האיראנית?