ככל שהיכולת של טהרן לשבש את השיט במפרץ נשחקת, גובר החשש שהיא תחפש מנופי לחץ חדשים, במיוחד לקראת בחירות האמצע בארה"ב.
גורמי ביטחון בישראל מזהירים כי היחלשות קלף הורמוז עלולה לדחוף את טהרן לבחון הסלמה מבוקרת נגד תשתיות האנרגיה ובעלות הברית של ארה"ב באזור.
יורש העצר בן סלמאן ניסה לבנות לסעודיה רשת ביטחון שאינה נשענת רק על ארה״ב, אך האיום החות'י חושף את הפער בין הסכמי ההגנה החדשים לבין היכולת של בעלות הברית להפעיל כוח צבאי בשעת מבחן.
החלשת חמאס וחזבאללה לא הביאה להיעלמות רשת השלוחים האיראנית אלא לשינוי במבנה שלה. איראן עוברת ממודל של שליטה ופיקוד למודל מבוזר, שבו החות'ים בתימן והמיליציות בעיראק יכולים לפעול באופן עצמאי, אך להעניק לאיראן עומק אסטרטגי ולאיים על אויביה מכמה זירות במקביל.
המחאה בסוריה אינה רק נגד ההתייקרות אלא נגד הדרך שבה השלטון החדש מנהל את המדינה ומחלק את משאביה. הנשיא אחמד א-שרע נדרש להוכיח שהבטחת השינוי אינה מסתיימת בהחלפת השלטון, אלא מגיעה גם אל הכיס של האזרח הסורי.
ההתקדמות של החות'ים לעבר באב אלמנדב מעניקה לטהרן מנוף לחץ נוסף על ריאד, מאיימת על נתיבי האנרגיה ומציבה את סעודיה מול חזית דרומית חדשה.
סעודיה במצוקה,סגירת מיצר הורמוז, ההתבססות החות'ית בבאב אלמנדב והפגיעה בצינור מזרח מערב מצמצמות את נתיבי המילוט של סעודיה, בעוד מוחמד בן סלמאן מבקש מטראמפ לתקוף את החות'ים ונענה בסירוב.
קריסת הריאל, זינוק במחירי המזון, ירידה בהכנסות הנפט והמצור הכלכלי האמריקני מציבים את המשטר האיראני בפני איום שאינו רק כלכלי. השאלה היא האם הצטברות המשברים תצית מחאה עממית רחבה או שהמשטר יצליח שוב לדכא אותה.
שר האוצר האמריקני בסנט הופך את הסנקציות למערכה כלכלית גלובלית נגד איראן, וטהרן מזהירה את מדינות האזור: אם תסייעו לוושינגטון, אתן עלולות להפוך למטרה.
ההתרעות החריגות של בכירי המשטר מלמדות כי טהראן מתחילה להבין שהמערכה הכלכלית עלולה להיות מסוכנת לא פחות מהמערכה הצבאית
מוחמד בן סלמאן אינו מגן על איראן,הוא מגן על סעודיה, החשש מנקמת טהראן ומהפיכת תשתיות הנפט והאנרגיה של הממלכה למטרה מרכזית הוא שמניע את ריאד לבלום את טראמפ
ככל שהיכולת של טהרן לשבש את השיט במפרץ נשחקת, גובר החשש שהיא תחפש מנופי לחץ חדשים, במיוחד לקראת בחירות האמצע בארה"ב.
גורמי ביטחון בישראל מזהירים כי היחלשות קלף הורמוז עלולה לדחוף את טהרן לבחון הסלמה מבוקרת נגד תשתיות האנרגיה ובעלות הברית של ארה"ב באזור.
יורש העצר בן סלמאן ניסה לבנות לסעודיה רשת ביטחון שאינה נשענת רק על ארה״ב, אך האיום החות'י חושף את הפער בין הסכמי ההגנה החדשים לבין היכולת של בעלות הברית להפעיל כוח צבאי בשעת מבחן.
החלשת חמאס וחזבאללה לא הביאה להיעלמות רשת השלוחים האיראנית אלא לשינוי במבנה שלה. איראן עוברת ממודל של שליטה ופיקוד למודל מבוזר, שבו החות'ים בתימן והמיליציות בעיראק יכולים לפעול באופן עצמאי, אך להעניק לאיראן עומק אסטרטגי ולאיים על אויביה מכמה זירות במקביל.
המחאה בסוריה אינה רק נגד ההתייקרות אלא נגד הדרך שבה השלטון החדש מנהל את המדינה ומחלק את משאביה. הנשיא אחמד א-שרע נדרש להוכיח שהבטחת השינוי אינה מסתיימת בהחלפת השלטון, אלא מגיעה גם אל הכיס של האזרח הסורי.
ההתקדמות של החות'ים לעבר באב אלמנדב מעניקה לטהרן מנוף לחץ נוסף על ריאד, מאיימת על נתיבי האנרגיה ומציבה את סעודיה מול חזית דרומית חדשה.
סעודיה במצוקה,סגירת מיצר הורמוז, ההתבססות החות'ית בבאב אלמנדב והפגיעה בצינור מזרח מערב מצמצמות את נתיבי המילוט של סעודיה, בעוד מוחמד בן סלמאן מבקש מטראמפ לתקוף את החות'ים ונענה בסירוב.
קריסת הריאל, זינוק במחירי המזון, ירידה בהכנסות הנפט והמצור הכלכלי האמריקני מציבים את המשטר האיראני בפני איום שאינו רק כלכלי. השאלה היא האם הצטברות המשברים תצית מחאה עממית רחבה או שהמשטר יצליח שוב לדכא אותה.
שר האוצר האמריקני בסנט הופך את הסנקציות למערכה כלכלית גלובלית נגד איראן, וטהרן מזהירה את מדינות האזור: אם תסייעו לוושינגטון, אתן עלולות להפוך למטרה.
ההתרעות החריגות של בכירי המשטר מלמדות כי טהראן מתחילה להבין שהמערכה הכלכלית עלולה להיות מסוכנת לא פחות מהמערכה הצבאית
מוחמד בן סלמאן אינו מגן על איראן,הוא מגן על סעודיה, החשש מנקמת טהראן ומהפיכת תשתיות הנפט והאנרגיה של הממלכה למטרה מרכזית הוא שמניע את ריאד לבלום את טראמפ
