משרד ההגנה הטורקי מסר כי התקיימה בריאד בסוף השבוע האחרון פגישה צבאית משולשת בהשתתפות טורקיה, סעודיה ופקיסטן במסגרת הסכם ההגנה המשותף של מכה.
משרד ההגנה הסעודי התייחס גם הוא לפגישה, ומסר כי השתתפו בה "ראש כוחות ההגנה והרמטכ"לים של המדינות החתומות על הסכם מכה". עוד נכתב בהודעתו כי "הרמטכ"לים סקרו את המצב הביטחוני ואת האיומים הניצבים בפני סעודיה. המשתתפים הדגישו כי המפגש משקף את נחישות המדינות לתרגם באופן מיידי את ההתחייבויות בהסכם לכדי שיתוף פעולה צבאי אפקטיבי".
גורמים ביטחוניים בכירים מסרו כי הפגישה הזו של ראשי הצבא של ברית מכה מבטאת את התסכול הרב של סעודיה ויורש העצר מוחמד בן סלמאן מהמצור הימי שהטילה עליה איראן באמצעות החות'ים והמשך ההתקפות עליה בטילים ובכטבמ"ים מצד החות'ים בתימן.
לדבריהם, מוחמד בן סלמאן מעריך שהוא נותר לבדו ללא סיוע של ארה"ב,ישראל ומדינות ערב והוא מאיץ בטורקיה ובפקיסטן לסייע לו צבאית נגד החות'ים לאחר שגם נשיא מצרים א-סיסי דחה באחרונה, בפגישה ביניהם בקהיר,את בקשתו לסייע לו צבאית כדי להסיר את המצור מעל מיצר באב אלמנדב.
לדברי הגורמים הביטחוניים,המתקפה החות'ית על סעודיה וההשתלטות על אזורים אסטרטגיים לאורך חוף ים סוף מציבות את מוחמד בן סלמאן בפני אחד המבחנים הקשים ביותר מאז עלה לעמדת הכוח המרכזית בממלכה.
מי שבנה בשנים האחרונות מדיניות חוץ שאפתנית, חיזק את מעמדה האזורי של סעודיה וניסה לגוון את מקורות הביטחון שלה, מגלה כעת כי בשעת מבחן קשה עדיין אין תחליף אמיתי למטרייה האמריקאית.
והבעיה מבחינתו היא שדווקא וושינגטון, שעליה סמך כל כך, אינה ממהרת להיכנס לחזית חדשה ולהגן בפועל על סעודיה, בדיוק כפי שעשה שהנשיא טראמפ עשה בקדנציה הראשונה שלו, בספטמבר ,2019 לאחר שאיראן תקפה את מתקני הנפט של חברת "אראמקו" בסעודיה וגרמה נזק כבד לתעשיית הנפט שלה.
החות'ים משנים את כללי המשחק
ההתפתחויות האחרונות בתימן אינן עוד סיבוב מקומי במלחמת האזרחים, החות'ים הצליחו להתקדם לאזורים אסטרטגיים בחוף ים סוף, להשתלט על מוקדים חשובים סמוך למיצר באב אלמנדב ולהעמיק את האיום על נתיבי השיט. ב־19 בספטמבר אף שוגר לעבר ריאד טיל בליסטי, לצד טילי שיוט וכלי טיס בלתי מאוישים, במה שתואר כמתקפה ראשונה מסוג זה על הבירה מאז חידוש הלחימה.
מבחינת ריאד, זהו שינוי דרמטי, סעודיה אינה מתמודדת עוד רק עם איום על גבולה הדרומי, אלא עם אפשרות שהחות'ים יחזיקו בידיהם מנוף אסטרטגי על אחד מנתיבי השיט החשובים בעולם ויחסמו את יצוא הנפט שלה דרך ים סוף.
המשמעות גדולה עוד יותר משום שבמקביל מיצר הורמוז נותר משובש בעקבות המלחמה עם איראן. כך נוצר מצב שבו שני השערים הימיים החשובים באזור, הורמוז ובאב אלמנדב, נמצאים תחת איום במקביל. עבור סעודיה, יצוא הנפט, תנועת הספנות והביטחון הלאומי מתחברים כעת לאותה זירה.
לדברי גורמים ביטחוניים,הנקודה החשובה ביותר במשבר הנוכחי, מבחינת סעודיה, היא לא רק ההתקדמות החות'ית, אלא תגובתה של ארה"ב.
לפי דיווחים בתקשורת האמריקנית, מוחמד בן סלמאן פנה לנשיא טראמפ פעמיים וביקש ממנו לתקוף את החות'ים בתימן. טראמפ החליט שלא להורות בשלב זה על מתקפה אמריקאית ישירה. במקום זאת, וושינגטון הציעה לסעודיה סיוע מודיעיני ותמיכה בפעולות שהיא תחליט לבצע בעצמה.
זהו רגע משמעותי ביחסי ארצות הברית וסעודיה, בן סלמאן יודע היטב כי סעודיה יכולה להגן על עצמה רק מפני חלק מהאיומים, אבל מערכה ממושכת נגד החות'ים, במיוחד כאשר במקביל מתנהלת מלחמה רחבה מול איראן, היא עניין אחר לחלוטין.
לדהערכת גורמים ביטחוניים,טראמפ אינו מעוניין כרגע לפתוח חזית שלישית, הסיבה לכך אינה רק סעודיה.ארה"ב כבר שקועה במלחמה עם איראן, והאפשרות לפתוח במקביל במערכה רחבה בתימן עלולה להפוך את העימות למלחמה אזורית שאין לה מסלול יציאה ברור. בנוסף, הבחירות לקונגרס האמריקאי מתקרבות, והבית הלבן אינו מעוניין להיכנס למלחמה נוספת במזרח התיכון.
במילים אחרות, טראמפ אולי מוכן להגן על סעודיה, אך הוא אינו מוכן בהכרח להילחם במקומה.
זהו למעשה לב הבעיה של מוחמד בן סלמאן,בשנים האחרונות הוא ניסה לבנות לסעודיה רשת ביטחון רחבה יותר. ריאד חתמה על הסכם הגנה עם פקיסטן, ובאוגוסט 2026 הרחיבה את המסגרת באמצעות הסכם ההגנה המשותף של מכה עם פקיסטן וטורקיה. ההסכם קובע כי מתקפה על אחת משלוש המדינות תיחשב מתקפה על כולן.
אלא שהמשבר בתימן מציב כעת את ההסכם הזה בפני מבחן מעשי.
לדברי גורמים ביטחוניים, נראה כרגע כי מדובר בעיקר בתשלום מס שפתיים מצד טורקיה ופקיסטן,טורקיה אמנם הצהירה כי היא מוכנה לסייע לסעודיה בצרכים צבאיים במסגרת ההסכם, ושר ההגנה של פקיסטן אמר כי מתקפה על סעודיה עשויה להפעיל את ההסכם. אולם הצהרות על מחויבות הדדית אינן שקולות בהכרח להחלטה לשלוח כוחות למלחמה בתימן.
וזו בדיוק הנקודה שבה מתגלה הפער בין ברית מדינית לבין ברית צבאית מתפקדת.
בן סלמאן יכול לחתום על הסכמים עם אנקרה ואיסלמבאד, אבל בשעת מבחן הוא עדיין זקוק ליכולת האמריקאית לספק מודיעין, הגנה אווירית, נשק, לוגיסטיקה ויכולת הקרנת כוח.
הסכנה מבחינת סעודיה אינה מסתכמת באיום הצבאי הישיר.
השליטה החות'ית בחלקים מחוף ים סוף ובאזור באב אלמנדב מאפשרת לתנועת "אנצאר אללה" להחזיק במנוף לחץ על הסחר העולמי. ארה"ב כבר קיימה פגישות עם נציגי החות'ים בעומאן, והחות'ים הבהירו לכאורה כי אינם מתכוונים לתקוף ספינות אמריקאיות, אלא להגביל תנועת ספינות הקשורות לסעודיה.
מבחינת וושינגטון, זו דילמה קשה. מצד אחד, ארה"ב אינה רוצה לראות את סעודיה מותקפת. מצד שני, היא אינה מעוניינת להיגרר למלחמה חדשה בתימן.
מבחינת בן סלמאן, מדובר במצב מסוכן הרבה יותר, אם החות'ים יצליחו להחזיק לאורך זמן בעמדותיהם האסטרטגיות, הם יקבלו מנוף לחץ ישיר על סעודיה ועל הסחר העולמי, בעוד ריאד תתקשה לקבל מוושינגטון התחייבות צבאית מלאה להסרת המצור החות'י.
לדברי גורמים ביטחוניים, המשבר הנוכחי ממחיש עד כמה הזירה הסעודית מחוברת למלחמה עם איראן.
בן סלמאן ניסה בשנים האחרונות לשמור על ערוצי הידברות עם טהראן. הוא גם ניסה להרחיק את סעודיה מעימות ישיר עם איראן, תוך שמירה על יחסיו עם ארה"ב.
אבל כעת מופעל עליו לחץ משני כיוונים.
מצפון וממזרח הוא מתמודד עם השלכות המלחמה עם איראן והסכנה למפרץ ולמיצר הורמוז. מדרום החות'ים מאיימים על שטחה של סעודיה ועל באב אלמנדב.
כך הופכת סעודיה לנקודת המפגש בין שתי הזירות הימיות האסטרטגיות של האזור.
וזה בדיוק התרחיש שממנו בן סלמאן ניסה להימנע.
האם ברית מכה תעמוד במבחן?
ההתפתחויות בתימן מעניקות משמעות חדשה לברית המשולשת בין סעודיה, טורקיה ופקיסטן.
עד כה ניתן היה לראות בהסכם מהלך אסטרטגי שנועד לשדר כי סעודיה אינה נשענת עוד רק על ארה"ב. אבל מתקפות החות'ים מציבות שאלה פשוטה הרבה יותר, מה יעשו טורקיה ופקיסטן אם סעודיה תבקש מהן בפועל להיכנס למלחמה?
טורקיה כבר הביעה נכונות לסייע לסעודיה מבחינה צבאית, אך במקביל הדגישה כי ההסכם אינו נועד להחליף את הבריתות הקיימות.
מבחינת פקיסטן, ההחלטה מורכבת אף יותר בשל יחסיה עם איראן והמחירים הפנימיים והאזוריים של כניסה למלחמה נגד החות'ים.
לכן המבחן האמיתי של "ברית מכה" עדיין לפנינו.
המלך סלמאן חוזר לבמה
על רקע המשבר הזה מקבלת גם הופעתו המחודשת של סלמאן מלך סעודיה, משמעות פוליטית.
הופעת המלך בישיבת הממשלה האחרונה אינה בהכרח סימן לשינוי במאזן הכוחות בתוך המשפחה המלכותית. יורש העצר הוא עדיין הדמות המרכזית בניהול המדינה, ומוחמד בן סלמאן ממשיך לכהן גם כראש הממשלה.
אבל להערכת גורמים ביטחוניים, הופעת המלך מעניקה למערכת השלטונית הסעודית שכבה נוספת של לגיטימציה דווקא בתקופה שבה בן סלמאן מתמודד עם משבר ביטחוני מורכב.
יש כאן גם מסר פנימי, המשבר אינו משבר אישי של יורש העצר בלבד, האחריות היא של מוסד השלטון הסעודי כולו.
וזה חשוב במיוחד משום שהמלחמה בתימן החלה ב־2015, כאשר בן סלמאן כבר היה שר ההגנה, אך עדיין לא יורש העצר. האחריות ההיסטורית למלחמה ולתוצאותיה אינה יכולה להיות מיוחסת לאדם אחד בלבד.
המבחן הגדול של בן סלמאן
מוחמד בן סלמאן הצליח בשנים האחרונות לרכז בידיו כוח חסר תקדים, לשנות את החברה הסעודית, לקדם את חזון 2030 ולנסות להפוך את סעודיה למעצמה אזורית בעלת עצמאות אסטרטגית גדולה יותר.
אולם, אומרים גורמים ביטחוניים, דווקא המשבר הנוכחי חושף את גבולות העצמאות הזו.
סעודיה עדיין זקוקה לארה"ב, אך היא אינה מוכנה בהכרח להילחם בכל מלחמה שסעודיה נקלעת אליה.
סעודיה חתמה על הסכמי הגנה עם טורקיה ופקיסטן, אך עדיין לא ברור אם הסכמים אלה יתורגמו להפעלת כוח צבאי.
סעודיה ניהלה דיאלוג עם איראן, אך הדבר לא מנע את התפתחות האיום החות'י מדרום.
והחות'ים, שבעבר נתפסו בעיקר כאיום תימני מקומי, הפכו בתוך זמן קצר לגורם שמסוגל להשפיע על הביטחון הסעודי, על באב אלמנדב ועל נתיבי הסחר העולמיים.
לכן השאלה המרכזית כעת אינה אם בן סלמאן חזק או חלש, השאלה היא כמה מרחב תמרון באמת נותר לו.
הוא הצליח לרכז בידיו את מוקדי הכוח בתוך סעודיה. כעת הוא נדרש להוכיח שהוא מסוגל להפעיל את הכוח הזה גם בזירה האזורית, כאשר בעלת הברית האמריקאית אינה ממהרת להיכנס למלחמה עבורו, בעלות הברית החדשות עדיין לא הוכיחו את עצמן בשדה הקרב, והחות'ים מחזיקים בקלפים אסטרטגיים שלא היו בידיהם בעבר.
זה עשוי להיות המבחן הקשה ביותר של מוחמד בן סלמאן מאז עלה לעמדת הכוח המרכזית בממלכה.
הערה:פורסם לראשונה ב"אפוק"
