ההסכם שנחתם בין טורקיה, קטאר, פקיסטן ואינדונזיה נועד לקדם שיתוף פעולה בתעשיות הביטחוניות, בייצור אמצעי לחימה, בהכשרה ובמחקר ופיתוח. על רקע המלחמה עם איראן והחשש מתלות בספקיות נשק חיצוניות, ארבע המדינות מבקשות לחזק את יכולותיהן ולבסס שותפות ביטחונית וכלכלית רחבה יותר.
הקיפאון במשא ומתן בין ארה"ב לאיראן, ההיערכות לחידוש התקיפות והחשש מהתלקחות מחודשת בתימן מגבירים את הסיכון למלחמה אזורית. הבחירות בישראל ובארה"ב מעודדות ריסון זמני, אך גורמים מדיניים וביטחוניים מעריכים כי לאחריהן עלולה להיפתח הדרך לעימות חדש.
נשיא מצרים הצהיר כי קהיר מוכנה לנקוט כל צעד להגנת סעודיה, ואף ביקש לכנס את הפרלמנט כדי לקבל הסמכה לפעולה. אולם בין התחייבות להגן על הממלכה לבין שליחת צבא מצרי למלחמה קרקעית בתימן יש מרחק רב. האינטרסים האסטרטגיים, החשש מהסתבכות ממושכת והזיכרון ההיסטורי עשויים להכתיב לא-סיסי גבולות ברורים.
הערכת חסר של החות'ים, כשלים מודיעיניים, אובדן בעלי ברית מקומיים ותלות בסיוע האמריקני מסבירים מדוע ריאד מתקשה להכריע את הארגון הנתמך בידי איראן, גם לאחר יותר מעשור של מלחמה.
בישראל גובר החשש כי טעות בחישוב של איראן עלולה להצית מלחמה אזורית, בעוד ישראל ממתינה להחלטתו של טראמפ אם לצאת למערכה צבאית משותפת נגד הרפובליקה האסלאמית.
מתקפות החות'ים חושפות את מגבלות כוחה של סעודיה ומעמידות את מוחמד בן סלמאן בפני דילמה ביטחונית ואסטרטגית, בין הרחבת המערכה הצבאית לבין הסדר מדיני. האיום על נמלי התעופה, מתקני האנרגיה ונתיבי הסחר בים האדום מסכן גם את חזון 2030, בעוד טראמפ אינו ממהר להתערב והפתרון תלוי גם במאבק בין וושינגטון לטהראן.
ארה"ב מגבירה את הלחץ על ממשלת עיראק כדי למנוע את התרחבות שיתוף הפעולה הצבאי בין החות'ים בתימן למיליציות הפרו איראניות בעיראק.
המלחמה בחות'ים והאיום על סעודיה מעמידים למבחן את הסדר הביטחוני החדש במזרח התיכון, על רקע חוסר הוודאות במחויבות האמריקנית להגן על סעודיה והניסיון של ריאד לבנות שותפויות צבאיות אזוריות חדשות.
סעודיה מבקשת להפוך את "הסכם מכה" ממסמך הגנה לברית צבאית מעשית, אך בפקיסטן חוששים שהפעלתו במלחמה בתימן תגרור את המדינה למלחמה שאינה שלה, תערער את היציבות הפנימית ותפגע ביחסים הרגישים עם איראן.
סעודיה מנסה להפוך את הברית עם טורקיה ופקיסטן ממסגרת מדינית למנגנון ביטחוני, והאיום החות'י עשוי לקבוע אם היא תצליח
ההסכם שנחתם בין טורקיה, קטאר, פקיסטן ואינדונזיה נועד לקדם שיתוף פעולה בתעשיות הביטחוניות, בייצור אמצעי לחימה, בהכשרה ובמחקר ופיתוח. על רקע המלחמה עם איראן והחשש מתלות בספקיות נשק חיצוניות, ארבע המדינות מבקשות לחזק את יכולותיהן ולבסס שותפות ביטחונית וכלכלית רחבה יותר.
הקיפאון במשא ומתן בין ארה"ב לאיראן, ההיערכות לחידוש התקיפות והחשש מהתלקחות מחודשת בתימן מגבירים את הסיכון למלחמה אזורית. הבחירות בישראל ובארה"ב מעודדות ריסון זמני, אך גורמים מדיניים וביטחוניים מעריכים כי לאחריהן עלולה להיפתח הדרך לעימות חדש.
נשיא מצרים הצהיר כי קהיר מוכנה לנקוט כל צעד להגנת סעודיה, ואף ביקש לכנס את הפרלמנט כדי לקבל הסמכה לפעולה. אולם בין התחייבות להגן על הממלכה לבין שליחת צבא מצרי למלחמה קרקעית בתימן יש מרחק רב. האינטרסים האסטרטגיים, החשש מהסתבכות ממושכת והזיכרון ההיסטורי עשויים להכתיב לא-סיסי גבולות ברורים.
הערכת חסר של החות'ים, כשלים מודיעיניים, אובדן בעלי ברית מקומיים ותלות בסיוע האמריקני מסבירים מדוע ריאד מתקשה להכריע את הארגון הנתמך בידי איראן, גם לאחר יותר מעשור של מלחמה.
בישראל גובר החשש כי טעות בחישוב של איראן עלולה להצית מלחמה אזורית, בעוד ישראל ממתינה להחלטתו של טראמפ אם לצאת למערכה צבאית משותפת נגד הרפובליקה האסלאמית.
מתקפות החות'ים חושפות את מגבלות כוחה של סעודיה ומעמידות את מוחמד בן סלמאן בפני דילמה ביטחונית ואסטרטגית, בין הרחבת המערכה הצבאית לבין הסדר מדיני. האיום על נמלי התעופה, מתקני האנרגיה ונתיבי הסחר בים האדום מסכן גם את חזון 2030, בעוד טראמפ אינו ממהר להתערב והפתרון תלוי גם במאבק בין וושינגטון לטהראן.
ארה"ב מגבירה את הלחץ על ממשלת עיראק כדי למנוע את התרחבות שיתוף הפעולה הצבאי בין החות'ים בתימן למיליציות הפרו איראניות בעיראק.
המלחמה בחות'ים והאיום על סעודיה מעמידים למבחן את הסדר הביטחוני החדש במזרח התיכון, על רקע חוסר הוודאות במחויבות האמריקנית להגן על סעודיה והניסיון של ריאד לבנות שותפויות צבאיות אזוריות חדשות.
סעודיה מבקשת להפוך את "הסכם מכה" ממסמך הגנה לברית צבאית מעשית, אך בפקיסטן חוששים שהפעלתו במלחמה בתימן תגרור את המדינה למלחמה שאינה שלה, תערער את היציבות הפנימית ותפגע ביחסים הרגישים עם איראן.
סעודיה מנסה להפוך את הברית עם טורקיה ופקיסטן ממסגרת מדינית למנגנון ביטחוני, והאיום החות'י עשוי לקבוע אם היא תצליח
