הפגיעה בצינור מזרח מערב, אחד הנכסים האסטרטגיים החשובים ביותר של תעשיית הנפט הסעודית, ב-10 בספטמבר, חושפת נקודת תורפה חדשה במערכה המתנהלת סביב סעודיה, כך אומרים גורמים ביטחוניים בכירים.
כדי להבין את משמעות התקיפה צריך להבין תחילה מהו הצינור ולשם מה הוא נבנה.
צינור מזרח מערב הוא מערכת הולכת נפט שאורכה כ-1,200 קילומטרים, המחברת בין שדות הנפט הגדולים של סעודיה באזור המזרח לבין חופי הים האדום במערב הממלכה, בעיקר למסוף ינבוע. חשיבותו האסטרטגית עצומה משום שהוא מאפשר לסעודיה להעביר נפט אל הים האדום ולעקוף את מיצר הורמוז.
המשמעות היא שסעודיה אינה חייבת להעביר את כל הנפט שהיא מייצאת דרך המפרץ הפרסי ומצר הורמוז, הנתון ללחץ איראני. הצינור נועד למעשה לשמש נתיב עוקף הורמוז ולאפשר לממלכה להמשיך לייצא כמויות גדולות של נפט גם במקרה שהמעבר במיצר הופך למסוכן או משתבש.
על פי דיווחים בעיתונות המפרץ,בחודשים האחרונים הוזרמו בצינור בין ארבעה לחמישה מיליון חביות נפט ביום, כארבעה עד חמישה אחוזים מאספקת הנפט העולמית. לכן, כאשר הצינור מושבת, אפילו באופן זמני, לא מדובר רק בפגיעה בתשתית סעודית. מדובר בפגיעה באחד מנתיבי המילוט המרכזיים של סעודיה במקרה של חסימת הורמוז.
הפגיעה בצינור מזרח מערב משנה את התמונה, סעודיה השביתה זמנית את צינור מזרח מערב לאחר שקטעי הצינור הותקפו בכטב"מים, משרד החוץ הסעודי מסר כי הכטב"מים הגיעו מעיראק וגרמו לנזק ולנפגעים באזורי ריאד ומדינה. סעודיה לא ייחסה רשמית את התקיפה לגורם מסוים, אבל גורמים ביטחוניים בכירים מעריכים כי מיליציות הנתמכות על ידי איראן בעיראק אחראיות להתקפה, במילים אחרות, איראן.
להערכתם, המשמעות האסטרטגית של התקיפה גדולה בהרבה מהנזק הפיזי שנגרם לצינור, עד לאחרונה היה לסעודיה קלף חשוב מול האיום על מיצר הורמוז. אם המעבר במיצר ייפגע, היא יכולה להעביר חלק גדול מהנפט שלה מערבה באמצעות צינור מזרח מערב, להגיע לים האדום ומשם להמשיך לשווקים הבינלאומיים.
כעת גם הקלף הזה נפגע וזהו למעשה לב ההתפתחות החדשה, סעודיה מגלה כי גם הנתיב שנועד לאפשר לה לעקוף את הורמוז אינו חסין מפני תקיפה.
טראמפ דחה את בקשת בן סלמאן לתקוף את החות'ים
המצב מבחינת סעודיה חמור עד כדי כך שיורש העצר מוחמד בן סלמאן ביקש מנשיא ארה"ב דונלד טראמפ להתערב צבאית נגד החות'ים. לפי דיווחים בסוכנות רויטרס, בן סלמאן התקשר לטראמפ פעמיים וביקש מארצות הברית לבצע תקיפות נגד החות'ים, על רקע התקדמותם לעבר באב אלמנדב והאיום הגובר על נתיבי הנפט והספנות של סעודיה,אלא שטראמפ סירב.
לדברי גורמים מדיניים, וושינגטון אינה מוכנה בשלב הזה לפתוח חזית צבאית ישירה נגד החות'ים. ארה"ב מוכנה לסייע לסעודיה באמצעות מודיעין וסיוע בזיהוי מטרות, אך אינה מוכנה להשתתף ישירות בתקיפות נגד החות'ים.
לדברי גורמים ביטחוניים, זהו פרט בעל משמעות אסטרטגית, במשך שנים ראתה סעודיה בארה"ב את הגורם הביטחוני המרכזי שיכול להגן עליה מפני איראן ומפני החות'ים. עכשיו, כאשר החות'ים מתקדמים לעבר אחד מנתיבי השיט החשובים בעולם, כאשר צינור מזרח מערב הותקף וכאשר מיצר הורמוז הפך לזירת עימות, ריאד מבקשת מוושינגטון לפעול צבאית, אך אינה מקבלת את המענה שהיא מבקשת.
מבחינת טראמפ, המשמעות היא שהממשל האמריקני אינו מעוניין בשלב הזה לפתוח חזית נוספת בתימן. ארה"ב מעדיפה לסייע לסעודיה מאחורי הקלעים, באמצעות מודיעין וסיוע בזיהוי מטרות, אך אינה מוכנה לקחת על עצמה את המערכה נגד החות'ים.
מבחינת איראן, זהו מצב נוח במיוחד. אם סעודיה נאלצת לבקש מארצות הברית להכות בכוח הצבאי החות'י, וטראמפ מסרב, טהרן ובעלות בריתה מקבלות מרחב פעולה גדול יותר. החות'ים יכולים להמשיך להפעיל לחץ על באב אלמנדב ועל נתיבי היצוא הסעודיים, בעוד ארה"ב מנסה להימנע מהסתבכות במערכה נוספת.
הזירה המזרחית והזירה המערבית
במזרח נמצא מיצר הורמוז, שבו לאיראן יש יכולת ישירה להפעיל לחץ על תנועת הספנות ועל יצוא הנפט מהמפרץ הפרסי.
במערב נמצא באב אלמנדב, השער הדרומי של הים האדום, שבו פועלים החות'ים, הנתמכים על ידי איראן.
בימים האחרונים הרחיבו החות'ים את אחיזתם לאורך חוף הים האדום והשתלטו גם על האי מיּון, או פרים, הנמצא בנקודה אסטרטגית בכניסה למצר. ההתבססות באי מעניקה להם עמדה חשובה יותר מול תנועת הספנות בים האדום ובבאב אלמנדב.
כך נוצרת סביב סעודיה תמונה אסטרטגית חדשה, במזרח נמצא האיום האיראני על מיצר הורמוז. בדרום מערב נמצא האיום החות'י על באב אלמנדב. ובין שתי הזירות נמצא צינור מזרח מערב, שאמור היה לשמש את סעודיה כנתיב עוקף הורמוז, וכעת גם הוא נמצא תחת איום.
מבחינה אסטרטגית, טהרן נהנית מכך שכוחות הנתמכים על ידה פועלים בכמה זירות סביב סעודיה. איראן יכולה להפעיל לחץ ישיר באמצעות כוחותיה באזור הורמוז, ובעקיפין באמצעות בעלי בריתה בתימן ובעיראק.
המטרה אינה בהכרח לסגור לחלוטין את כל נתיבי היצוא הסעודיים. די בכך שכל אחד מהם יהפוך למסוכן יותר, יקר יותר או איטי יותר.
זהו למעשה משחק של זמן, עלויות ולוגיסטיקה.
איראן בונה טבעת לחץ סביב סעודיה
אם מיצר הורמוז מסוכן למעבר כלי שיט, סעודיה יכולה לנסות לעקוף אותו באמצעות צינור מזרח מערב. אם היצוא דרך הים האדום נפגע בגלל האיום החות'י במיצר באב אלמנדב, ניתן לנסות להשתמש בנתיבים צפוניים דרך הים האדום, תעלת סואץ והים התיכון.
אבל כל אחת מהחלופות האלה כרוכה בעלויות ובסיכונים. כאשר גם צינור מזרח מערב הופך למטרה, מרחב התמרון של ריאד מצטמצם.
לברי גורמים ביטחוניים,זהו בדיוק ההישג האסטרטגי האפשרי מבחינת איראן.
טהרן אינה חייבת לכבוש שטח סעודי, להשמיד את מתקני הנפט של הממלכה או לעצור לחלוטין את יצוא הנפט שלה. היא יכולה להסתפק ביצירת מצב שבו כל נתיב יצוא חלופי הופך לבעיה בפני עצמו.
מיצר הורמוז מפעיל לחץ על היצוא מהמזרח. באב אלמנדב מאיים על הנתיב הדרומי והמערבי. צינור מזרח מערב אמור היה לחבר בין שתי האפשרויות ולספק לסעודיה נתיב מילוט מהורמוז, וכעת גם הוא נפגע.
הבעיה אינה רק סעודית, המשמעות חורגת הרבה מעבר לסעודיה. פגיעה בנתיבי הנפט והספנות באזור מגדילה את זמני ההפלגה, את עלויות הביטוח וההובלה ואת הסיכון למחסור באנרגיה. עבור השווקים באסיה, שאליהם מיועד חלק גדול מהנפט הסעודי, כל שיבוש בנתיבי הים עלול להיות משמעותי במיוחד, כך אומרים גורמים ביטחוניים.
כאשר ספינות אינן יכולות לעבור במיצר באב אלמנדב בביטחון, הן נאלצות במקרים מסוימים להקיף את אפריקה דרך כף התקווה הטובה. המשמעות היא תוספת של ימים רבים להפלגה, צריכת דלק גבוהה יותר ועלויות הובלה גבוהות יותר.
לכן ההתפתחויות האחרונות אינן שלוש בעיות נפרדות. הן מתחברות לתמונה אסטרטגית אחת.
איראן מפעילה לחץ על מיצר הורמוז. בעלי בריתה החות'ים מאיימים על מיצר באב אלמנדב. מיליציות הנתמכות על ידי איראן פועלות מעיראק, שממנה, לפי סעודיה, הגיעו הכטב"מים שתקפו את הצינור.
כך הולכת ומתהדקת סביב סעודיה טבעת לחץ שבה כל אחד מנתיבי המילוט של הממלכה הופך לזירת איום.
השאלה המרכזית כעת, אומרים גורמים ביטחוניים, אינה רק כמה נפט סעודיה מסוגלת להפיק. השאלה היא כמה מהנפט הזה היא מסוגלת להעביר לשוק, באיזה נתיב ובאיזה מחיר.
וזה הופך את המערכה סביב הורמוז ובאב אלמנדב ממערכה ימית בלבד למערכה אסטרטגית על חופש הפעולה הכלכלי של סעודיה.
הערה:פורסם לראשונה ב"אפוק"
