החות'ים מכחישים שניסו לפגוע בעיר מכה הקדושה לאסלאם, אך עצם האירוע מאפשר לסעודיה להציג את המערכה כמאבק על הגנת המקומות הקדושים ולגייס לצידה את העולם המוסלמי.
סעודיה במצוקה,סגירת מיצר הורמוז, ההתבססות החות'ית בבאב אלמנדב והפגיעה בצינור מזרח מערב מצמצמות את נתיבי המילוט של סעודיה, בעוד מוחמד בן סלמאן מבקש מטראמפ לתקוף את החות'ים ונענה בסירוב.
טראמפ אומר שהמנהיג העליון של איראן נותר בחיים, אך היעדרותו הממושכת מהמרחב הציבורי מעוררת שאלות הולכות וגוברות. האם מוג'תבא ח'מינאי עדיין מנהל את איראן מאחורי הקלעים, או שהמשטר כבר מתנהל בלעדיו?
התקיפה הישראלית בשדה התעופה באבו א-דוהור היא רק סימפטום למאבק גדול בהרבה, מי ישלוט בסוריה, מי יבנה את צבאה ומי יעצב את מאזן הכוחות במזרח התיכון בעידן של נסיגה אמריקנית.
גורמים ביטחוניים בכירים מעריכים כי טהראן עשויה לנצל את הרגישות הפוליטית לקראת בחירות האמצע בנובמבר כדי ליזום הסלמה מול הנשיא האמריקני ומינוי אחמד וחידי למפקד הקבוע של משמרות המהפכה עשוי להיות חלק מההיערכות לכך.
מוחמד בן סלמאן אינו מגן על איראן,הוא מגן על סעודיה, החשש מנקמת טהראן ומהפיכת תשתיות הנפט והאנרגיה של הממלכה למטרה מרכזית הוא שמניע את ריאד לבלום את טראמפ
מוקד הכוח האמיתי נמצא בידי משמרות המהפכה, שמעצבים את מדיניות החוץ, מנהלים את העימות עם ארה"ב וקובעים את גבולות המשא ומתן. מי שמבקש להבין את טהרן חייב להתחיל לחשוב כמו משמרות המהפכה.
הפגיעה בנמל המצרי אינה עוד אירוע ביטחוני נקודתי, אלא איתות לכך שהעימות האזורי מתרחב לזירות חדשות. איראן או שלוחיה הצליחו לתקוף יעד אסטרטגי בלב מצרים, המשמעות היא שמפת האיומים האזורית השתנתה באופן דרמטי.
תקיפה אמריקנית אפשרית באתר התת-קרקעי "הר המכוש" מהווה מבחינת טהראן חציית קו אדום אסטרטגי. גורמים ביטחוניים מעריכים כי אם האתר יותקף, ישראל תהפוך ליעד מרכזי של מתקפת התגובה האיראנית.
חשש בדרג המדיני בירושלים ממזכר הבנות שאינו נותן מענה הולם לאיום האיראני על ישראל בנושאי תוכנית הגרעין, תוכנית הטילים הבליסטיים ורשת השלוחות האזוריות של איראן. בישראל גובר החשש שמדובר במהלך שמותיר את יכולות הליבה של המשטר האיראני כמעט ללא פגיעה מהותית.
החות'ים מכחישים שניסו לפגוע בעיר מכה הקדושה לאסלאם, אך עצם האירוע מאפשר לסעודיה להציג את המערכה כמאבק על הגנת המקומות הקדושים ולגייס לצידה את העולם המוסלמי.
סעודיה במצוקה,סגירת מיצר הורמוז, ההתבססות החות'ית בבאב אלמנדב והפגיעה בצינור מזרח מערב מצמצמות את נתיבי המילוט של סעודיה, בעוד מוחמד בן סלמאן מבקש מטראמפ לתקוף את החות'ים ונענה בסירוב.
טראמפ אומר שהמנהיג העליון של איראן נותר בחיים, אך היעדרותו הממושכת מהמרחב הציבורי מעוררת שאלות הולכות וגוברות. האם מוג'תבא ח'מינאי עדיין מנהל את איראן מאחורי הקלעים, או שהמשטר כבר מתנהל בלעדיו?
התקיפה הישראלית בשדה התעופה באבו א-דוהור היא רק סימפטום למאבק גדול בהרבה, מי ישלוט בסוריה, מי יבנה את צבאה ומי יעצב את מאזן הכוחות במזרח התיכון בעידן של נסיגה אמריקנית.
גורמים ביטחוניים בכירים מעריכים כי טהראן עשויה לנצל את הרגישות הפוליטית לקראת בחירות האמצע בנובמבר כדי ליזום הסלמה מול הנשיא האמריקני ומינוי אחמד וחידי למפקד הקבוע של משמרות המהפכה עשוי להיות חלק מההיערכות לכך.
מוחמד בן סלמאן אינו מגן על איראן,הוא מגן על סעודיה, החשש מנקמת טהראן ומהפיכת תשתיות הנפט והאנרגיה של הממלכה למטרה מרכזית הוא שמניע את ריאד לבלום את טראמפ
מוקד הכוח האמיתי נמצא בידי משמרות המהפכה, שמעצבים את מדיניות החוץ, מנהלים את העימות עם ארה"ב וקובעים את גבולות המשא ומתן. מי שמבקש להבין את טהרן חייב להתחיל לחשוב כמו משמרות המהפכה.
הפגיעה בנמל המצרי אינה עוד אירוע ביטחוני נקודתי, אלא איתות לכך שהעימות האזורי מתרחב לזירות חדשות. איראן או שלוחיה הצליחו לתקוף יעד אסטרטגי בלב מצרים, המשמעות היא שמפת האיומים האזורית השתנתה באופן דרמטי.
תקיפה אמריקנית אפשרית באתר התת-קרקעי "הר המכוש" מהווה מבחינת טהראן חציית קו אדום אסטרטגי. גורמים ביטחוניים מעריכים כי אם האתר יותקף, ישראל תהפוך ליעד מרכזי של מתקפת התגובה האיראנית.
חשש בדרג המדיני בירושלים ממזכר הבנות שאינו נותן מענה הולם לאיום האיראני על ישראל בנושאי תוכנית הגרעין, תוכנית הטילים הבליסטיים ורשת השלוחות האזוריות של איראן. בישראל גובר החשש שמדובר במהלך שמותיר את יכולות הליבה של המשטר האיראני כמעט ללא פגיעה מהותית.
