בחירות האמצע לקונגרס האמריקני אינן רק מבחן פוליטי לנשיא דונלד טראמפ ולמפלגה הרפובליקנית. תוצאותיהן עשויות להשפיע על מדיניות ארה״ב במזרח התיכון, על העימות עם איראן, על חופש הפעולה של ישראל ועל יכולתו של הנשיא לקדם את המהלכים האסטרטגיים שלו בשנתיים שנותרו לכהונתו, כך אומרים גורמים מדיניים בירושלים.
בנאום שנשא אמש בוושינגטון, ערב הבחירות שייערכו היום, אמר טראמפ: ״אנחנו ערב בחירות האמצע, שאני מאמין שהן החשובות בימי חיינו״. דבריו ממחישים את החשיבות שהוא מייחס למבחן הפוליטי הזה.
בעוד שהאמריקנים מתמקדים בשאלה מי ישלוט בקונגרס, מנהיגי המזרח התיכון עוקבים אחר הבחירות גם בשל השפעתן האפשרית על מדיניות הבית הלבן באזור.
הבחירות מתקיימות בעיתוי רגיש במיוחד, כאשר העימות בין ארה״ב לאיראן נמצא בצומת דרכים. האפשרות לחידוש התקיפות האמריקניות נגד איראן עומדת על הפרק, ובמקביל נמשכים המאמצים לבחון אם ניתן להגיע להסדר מדיני. המרוץ בין משא ומתן לבין פעולה צבאית נכנס לשלב עדין, וכל החלטה של הבית הלבן עשויה להשפיע על עתיד האזור כולו.
להערכת גורמים מדיניים, מבחינת טראמפ הבחירות הן מבחן למעמדו הפוליטי וליכולתו להמשיך להוביל את מדיניותו ללא מגבלות משמעותיות מצד הקונגרס. אם הרפובליקנים יאבדו את השליטה באחד מבתי הקונגרס או בשניהם, הדמוקרטים יוכלו להקשות עליו לקדם את סדר היום שלו, להפעיל פיקוח מוגבר על הממשל ולדרוש ממנו דין וחשבון על החלטותיו. הם יוכלו גם לנסות להשפיע על יוזמות מדיניות וצבאיות באמצעות סמכויות הפיקוח והתקציב של הקונגרס.
ארבעה תרחישים לחלוקת הכוח בוושינגטון
ערב הבחירות מחזיקים הרפובליקנים ברוב של 218 מול 214 מושבים בבית הנבחרים, וברוב של 53 מול 47 בסנאט, כאשר שני העצמאים בסנאט מתייצבים עם הדמוקרטים. כדי להפוך את יחסי הכוחות בשני הבתים, הדמוקרטים זקוקים לתוספת נטו של ארבעה מושבים בכל אחד מהם.
התרחיש הראשון הוא שהרפובליקנים ישמרו על שליטתם בשני בתי הקונגרס. במקרה כזה ימשיך טראמפ ליהנות מתמיכה מפלגתית רחבה בבית הלבן ובקונגרס, שתאפשר לו לקדם את סדר היום שלו, למנות בעלי תפקידים ושופטים ולהתמודד עם פחות מגבלות מצד הקונגרס. מבחינת מדיניות החוץ, זהו התרחיש שיותיר בידיו מרחב פוליטי נוח יותר להמשיך במדיניותו מול איראן ובשיתוף הפעולה האסטרטגי עם ישראל.
התרחיש השני הוא שהדמוקרטים ישתלטו על בית הנבחרים, אך הרפובליקנים ישמרו על הרוב בסנאט. במקרה כזה יוכלו הדמוקרטים לעמוד בראש ועדות מרכזיות, לזמן בכירים בממשל לשימועים, לדרוש מסמכים ולפתוח בחקירות בנוגע להחלטות טראמפ. בין הנושאים שעשויים לעמוד לביקורת יהיו העימות מול איראן, ההוצאות הצבאיות ומדיניות החוץ של הממשל. עם זאת, הסנאט הרפובליקני יוכל לבלום חקיקה דמוקרטית, וטראמפ ישמור על סמכות הווטו הנשיאותית.
התרחיש השלישי הוא שהדמוקרטים ישתלטו על הסנאט, בעוד הרפובליקנים ישמרו על הרוב בבית הנבחרים. במקרה כזה תיפגע בעיקר יכולתו של טראמפ לקדם מינויים בכירים בממשל, בשירות הדיפלומטי ובמערכת המשפט. הסנאט מוסמך לאשר מינויים של שרים, שגרירים ושופטים פדרליים, ולכן שליטה דמוקרטית בו תאפשר לעכב מינויים ולדרוש בדיקה קפדנית יותר של מועמדי הנשיא. גם בתחום מדיניות החוץ יוכלו הדמוקרטים להגביר את הפיקוח על פעילות הממשל.
התרחיש הרביעי הוא שהדמוקרטים ישתלטו על שני בתי הקונגרס. במקרה כזה יעמדו לרשותם סמכויות נרחבות יותר לקבוע את סדר היום החקיקתי, לנהל חקירות נגד הממשל, לעכב מינויים ולנהל משא ומתן קשוח על תקציב המדינה והוצאות הביטחון. הם יוכלו גם לבחון את מדיניות טראמפ מול איראן ואת אופן ניהול הפעולות הצבאיות האמריקניות באזור.
עם זאת, גם בתרחיש הזה טראמפ לא יאבד את סמכויותיו כנשיא. הוא ימשיך להוביל את מדיניות החוץ, לנהל משא ומתן ולקבל החלטות ביטחוניות במסגרת סמכויותיו החוקיות. הקונגרס יוכל להפעיל עליו לחץ באמצעות פיקוח, חקיקה ותקציבים, אך לא יוכל להעביר לידיו את סמכויות הרשות המבצעת.
להערכת גורמים מדיניים, המשמעות מבחינת המזרח התיכון היא שבכל אחד מהתרחישים תישמר בידי טראמפ יכולת השפעה משמעותית על מדיניות ארה״ב באזור, אך היקף המגבלות הפוליטיות שיוצבו בפניו יהיה שונה. ככל שהדמוקרטים יתחזקו בקונגרס, כך יגדל הפיקוח על החלטותיו ועל המחיר הפוליטי והתקציבי של מהלכים צבאיים.
הזירה האיראנית במוקד
איראן נמצאת במוקד ההתלבטות האמריקנית. ראש הממשלה בנימין נתניהו, שפעל רבות לשכנע את טראמפ לפרוש מהסכם הגרעין שעליו חתם ממשל אובמה בשנת 2015, ממשיך במאמציו לשכנע את הנשיא כי יש להשלים את המערכה מול טהראן.
לדברי גורמים מדיניים, נתניהו סבור כי אסור להסתפק בהישגים שהושגו עד כה וכי יש לנצל את המצב כדי למנוע מאיראן לשקם את יכולותיה הגרעיניות והצבאיות.
טראמפ, מצדו, משגר מסרים שאינם אחידים. מצד אחד הוא מאיים בתקיפת איראן, ומצד שני אינו ממהר לקבל החלטה על חידוש המערכה הצבאית. גם מטהראן מגיעים מסרים סותרים. לצד ניסיונות לקדם ערוץ מדיני, נשמעים באיראן קולות הקוראים לבחון מחדש את הדוקטרינה הגרעינית של המדינה. ההתפתחויות הללו מגבירות את אי הוודאות סביב האפשרות להגיע להסכם או להידרדר לסבב לחימה נוסף.
לדברי גורמים מדיניים, אם הרפובליקנים ישמרו על שליטתם בקונגרס, טראמפ יוכל לפעול בסביבה פוליטית נוחה יותר, גם אם אין בכך ערובה לכך שיבחר באופציה הצבאית. לעומת זאת, אם הדמוקרטים ישתלטו על אחד הבתים או על שניהם, הם יוכלו לדרוש מהממשל הסברים מפורטים יותר על מדיניותו מול איראן, לבחון את היקף ההוצאות הצבאיות ולהגביר את הפיקוח על הפעולות האמריקניות.
עם זאת, אין פירוש הדבר שהדמוקרטים יוכלו למנוע באופן אוטומטי תקיפה אמריקנית באיראן. לנשיא יש סמכויות רחבות בתחום מדיניות החוץ והביטחון, והחלטות צבאיות מסוימות יכולות להתקבל גם ללא רוב תומך בקונגרס. מנגד, סמכויותיו אינן בלתי מוגבלות. הקונגרס מחזיק בכלים של חקיקה, תקצוב ופיקוח, שעשויים להשפיע על היכולת להמשיך במערכה צבאית לאורך זמן.
ישראל ומדינות המפרץ עוקבות אחר התוצאות
לתוצאות הבחירות עשויה להיות משמעות מיוחדת גם מבחינת ישראל. גורמים מדיניים אומרים כי נתניהו זקוק להמשך שיתוף הפעולה האסטרטגי עם טראמפ, במיוחד בסוגיה האיראנית.
בתקופת כהונתו הראשונה של טראמפ התקבלו החלטות בעלות משמעות היסטורית מבחינת ישראל, ובהן ההכרה האמריקנית בירושלים כבירת ישראל, העברת השגרירות האמריקנית אליה וההכרה בריבונות ישראל ברמת הגולן. טראמפ גם הוביל את המהלך שהביא לחתימת הסכמי אברהם והורה על חיסולו של מפקד כוח ״קודס״ של משמרות המהפכה, קאסם סולימאני.
החלטות אלה המחישו את נכונותו של טראמפ לחרוג ממדיניות קודמיו ולנקוט צעדים שלא העזו לנקוט.
מבחינת נתניהו, המשך כהונתו של טראמפ בבית הלבן הוא הזדמנות לקדם מהלכים נוספים מול איראן ולשמר את התמיכה האמריקנית במדיניות ישראל באזור. התחזקות הדמוקרטים בקונגרס עלולה להקשות על הנשיא וליצור עבורו חזית פוליטית נוספת, גם אם לא תשלול ממנו את הסמכות לקבל החלטות ביטחוניות.
גם מדינות המפרץ עוקבות בדריכות אחר הבחירות. מבחינתן, השאלה אינה רק מי ישלוט בקונגרס, אלא האם טראמפ יחליט לחדש את המערכה הצבאית מול איראן ומה יהיו ההשלכות של החלטה כזאת על ביטחונן. מדינות המפרץ חוששות כי בסיסי הצבא האמריקניים הנמצאים בשטחן ותשתיות האנרגיה שלהן עלולים להפוך ליעדי תגובה איראנית במקרה של הסלמה נוספת.
לדברי גורמים ביטחוניים, בימים האחרונים גברו החששות הללו על רקע האיומים האמריקניים וההיערכות הצבאית באזור. במקביל, מדינות המפרץ ממשיכות לנסות לקדם ערוצים דיפלומטיים כדי למנוע חזרה למלחמה. מבחינתן, הסלמה נוספת עלולה לפגוע לא רק בביטחון האזורי, אלא גם בנתיבי השיט, באספקת האנרגיה וביציבות הכלכלית.
מעבר לסוגיה האיראנית, מדינות המזרח התיכון עוקבות אחר הבחירות גם בשל השפעתן האפשרית על המדיניות האמריקנית הרחבה באזור. ארה״ב היא מעצמה בעלת נוכחות צבאית, מדינית וכלכלית רחבה, והחלטות המתקבלות בוושינגטון משפיעות על ישראל, על מדינות המפרץ, על עיראק, על לבנון ועל שחקנים נוספים באזור.
טראמפ הוכיח כי אינו נרתע משבירת מוסכמות ומאתגור של בריתות ותיקות. הוא מתח ביקורת חריפה על נאט״ו ועל מדינות אירופה, דרש מבעלות בריתה של ארה״ב לשאת בנטל גדול יותר והשתמש במכסים ובסנקציות כאמצעי לחץ מדיני וכלכלי. במזרח התיכון הוא נקט צעדים שהשפיעו על מאזן הכוחות האזורי. משום כך, כל שינוי במעמדו הפוליטי עשוי לעורר חששות וציפיות בקרב מנהיגי האזור.
האם הפסד פוליטי יוביל להסלמה?
אחת השאלות המעניינות היא כיצד יגיב טראמפ אם הרפובליקנים יספגו מפלה בבחירות. הפסד כזה לא ישלול ממנו את סמכויותיו, אך הוא עלול להיתפס בעיניו כמכשול בפני יכולתו לקדם את מורשתו הפוליטית והמדינית.
להערכת גורמים מדיניים, ייתכן שדווקא תוצאה שלילית תגדיל את רצונו להציג הישג משמעותי בזירה הבינלאומית, שיאפשר לו להותיר אחריו מורשת של נשיא שהשיג ניצחון אסטרטגי על איראן ופגע ביכולותיה הגרעיניות והצבאיות.
האם טראמפ עלול להגיב לתבוסה פוליטית מבית באמצעות החרפת הלחץ על איראן או אפילו בחידוש המערכה הצבאית נגדה? מדובר באפשרות שיש להביא בחשבון, אך אין בסיס לקבוע כי הפסד בבחירות יוביל בהכרח להסלמה צבאית.
לצד זאת, יש להביא בחשבון גם את האפשרות ההפוכה. טראמפ עשוי להעדיף הישג מדיני מול איראן, שיאפשר לו להציג לציבור האמריקני הצלחה בזירה הבינלאומית בלי להיגרר למלחמה נוספת ויקרה. במקרה כזה, תוצאות הבחירות עשויות דווקא להגביר את המוטיבציה שלו לחפש הסדר שיוכל להציג כהישג אישי.
מבחינת מדינות המזרח התיכון, השאלה אינה רק מי ישלוט בבית הנבחרים ובסנאט, אלא כיצד ישפיע השינוי במאזן הכוחות בוושינגטון על התנהלותו של טראמפ. האם הוא ימשיך במסלול של לחץ צבאי ומדיני על טהראן, האם יבחר לקדם הסדר מדיני, ומה תהיה מידת התמיכה הפוליטית והתקציבית שתעמוד לרשותו.
בחירות האמצע אינן משאל עם ישיר על מדיניות החוץ של טראמפ, אך הן עשויות לקבוע את התנאים הפוליטיים שבהם יפעל בשנתיים שנותרו לכהונתו.
עבור ישראל, איראן ומדינות ערב, מדובר במבחן בעל משמעות אזורית רחבה. תוצאותיו לא יקבעו לבדן את עתיד המזרח התיכון, אך הן עשויות להשפיע על מרחב התמרון של נשיא ארה״ב ועל האופן שבו תעוצב המדיניות האמריקנית באזור בתקופה הקרובה.
הערה:פורסם לראשונה ב"אפוק"
