גורמים ביטחוניים בכירים בישראל מביעים דאגה מהצהרתו של הנשיא טראמפ על כוונתו להפסיק את הסיוע הביטחוני השנתי לישראל עד סוף השנה.
לדבריהם, אם המהלך אכן ייצא לפועל, עלולות להיות לו השלכות משמעותיות על תקציב הביטחון, על עסקאות רכש שכבר נחתמו ועל תוכניות ההצטיידות העתידיות של צה"ל. במערכת הביטחון בודקים כעת מה משמעות ההודעה, כיצד היא תיושם ומהיכן יגיע המימון החלופי.
לדברי הגורמים הביטחוניים, לא מדובר רק בשאלה תקציבית, הסיוע האמריקני הוא מרכיב מרכזי בתכנון הצבאי של ישראל, ברכש מערכות נשק מתקדמות ובשמירה על היתרון האיכותי של צה"ל.
הפסקתו עלולה לחייב את ישראל לשנות את סדרי העדיפויות הביטחוניים שלה, לבחון מחדש עסקאות הצטיידות ולהגדיל את חלקו של תקציב המדינה במימון הרכש הצבאי.
החשש נוגע במיוחד לעסקאות שכבר נחתמו ולתוכניות לרכישת מטוסי הקרב הבאים של חיל האוויר. לדברי גורמים ביטחוניים, נבדקת כעת השאלה כיצד תממן ישראל את העסקאות הללו אם הסיוע האמריקני ייפסק, ומי יישא בעלויות הרכש בעתיד.
המניע הפוליטי מאחורי הודעת טראמפ
להערכת גורמים מדיניים בירושלים, הצהרת טראמפ אינה נובעת רק מתפיסתו שלפיה ישראל הפכה למדינה מצליחה שאינה זקוקה עוד לסיוע האמריקני. מאחורי ההודעה עומד גם שיקול פוליטי אמריקני, שעליו דיבר הנשיא עצמו בפומבי.
טראמפ פרסם את הודעתו ביום בחירות האמצע בארה״ב. בריאיון לרשת פוקס ניוז הוא התייחס למועמד הדמוקרטי לסנאט במישיגן, עבד אל-סייד, שמתח ביקורת על הסיוע האמריקני לישראל והפך אותו לנושא במערכת הבחירות.
טראמפ אמר כי אינו רוצה שהרפובליקנים יצטרכו להתמודד עם ביקורת מצד מועמדים דמוקרטים בנושא הסיוע לישראל, כאשר לדבריו ישראל כבר אינה זקוקה לכסף האמריקני. הוא אף שאל מדוע על הרפובליקנים לספוג ביקורת בנושא הזה מצד מועמדים כמו אל־סייד.
להערכת הגורמים המדיניים, הדברים מלמדים כי הנשיא מבקש להסיר סוגיה שהפכה לנקודת מחלוקת פוליטית בתוך ארה״ב, ולצמצם את האפשרות שהסיוע לישראל ישמש כלי לניגוח הרפובליקנים במערכת הבחירות.
לצד השיקול הזה, טראמפ הציג גם את הטענה שישראל חזקה ומבוססת כלכלית דיה כדי לממן בעצמה את צורכי הביטחון שלה.
בריאיון לרשת פוקס ניוז הודיע טראמפ כי הגיע להסכמה עם ראש הממשלה בנימין נתניהו על הפסקת הסיוע הביטחוני האמריקני לישראל.
טראמפ אמר: "ביבי נתניהו ואני הגענו להסכם שלפיו אנחנו מעניקים לישראל ארבעה מיליארד דולר בשנה, ולפני כמה חודשים הגענו להסכמה שאנחנו מפסיקים את זה".
לדבריו, נתניהו הוא שהעלה את הרעיון להפסיק לקבל את הסיוע האמריקני, לאחר שהשניים דנו בנושא במשך תקופה ארוכה. טראמפ טען כי ישראל הסכימה למהלך משום שהפכה למדינה מצליחה שאינה זקוקה עוד לכספים האמריקניים.
עם זאת, הנשיא הבהיר כי הפסקת הסיוע הכספי אינה מבשרת על הפסקת הברית בין המדינות. הוא אמר כי ארה״ב תמשיך לסייע לישראל אם תזדקק לכך, והוסיף כי ישראל תוכל להמשיך לרכוש נשק אמריקני.
חשוב להדגיש כי בשלב זה מדובר בדבריו של טראמפ. לא פורסמו פרטים רשמיים על הסכם חדש בין שני המנהיגים, על תנאיו או על אופן יישומו. גם לא הובהר אם ההסכמה שעליה דיבר הנשיא מתייחסת לכל רכיבי הסיוע הביטחוני או רק למימון הרכש השנתי.
ההודעה עוררה הפתעה במערכת הביטחון ובמשרד האוצר בישראל. גורמים ביטחוניים מסרו כי לא היו מודעים לכוונה להפסיק את העברת הכספים בסוף השנה, וכי טרם קיבלו תמונה ברורה באשר להשלכות המעשיות של ההצהרה.
הסיוע הביטחוני האמריקני לישראל מעוגן במזכר הבנות שנחתם בספטמבר 2016, בתקופת ממשל הנשיא ברק אובמה, ותקף לשנות התקציב 2019 עד 2028.
מזכר ההבנות קבע מסגרת סיוע בהיקף כולל של 38 מיליארד דולר במשך עשר שנים, כלומר 3.8 מיליארד דולר בשנה. המסגרת כוללת 3.3 מיליארד דולר במסגרת תוכנית המימון הצבאי הזר, FMF, ועוד 500 מיליון דולר לתוכניות משותפות לפיתוח ולרכש של מערכות הגנה מפני טילים.
הסכום שעליו דיבר טראמפ, ארבעה מיליארד דולר בשנה, הוא למעשה עיגול של הסכום השנתי הקבוע במזכר ההבנות.
לצד הסיוע השנתי במסגרת מזכר ההבנות, מתקיימים בין ישראל לארה״ב שיתופי פעולה ביטחוניים נוספים, ובהם פיתוח מערכות נשק וסיוע מיוחד בעת חירום. כך, למשל, אישר הקונגרס ב־2024 סיוע נוסף לישראל בעקבות המלחמה.
מזכר ההבנות אינו הסכם מחייב מבחינה משפטית, והסיוע כפוף לאישור הקונגרס ולתהליכי התקצוב בארה״ב. עם זאת, חלקים מרכזיים ממנו עוגנו בחקיקה. לכן, הצהרת טראמפ אינה מבטלת כשלעצמה את המסגרת הקיימת, ועדיין לא ברור כיצד ניתן יהיה ליישם את כוונתו ומה יעלה בגורל ההתחייבויות עד 2028.
החשש המרכזי, אומרים גורמים ביטחוניים, הוא מפגיעה בתוכניות הרכש של צה"ל. הסיוע האמריקני מאפשר לישראל לרכוש מטוסי קרב, חימושים ומערכות הגנה מתקדמות, שרובם מיוצרים בתעשיות הביטחוניות בארה״ב. הפסקת המימון תחייב את ישראל למצוא מקורות תקציביים חלופיים, ועלולה להביא לדחיית עסקאות ולשינוי בתוכניות ההצטיידות של צה"ל.
הדיונים על מתכונת הסיוע הבאה כבר החלו. ב-6 במאי 2026 הודיע משרד הביטחון כי ישראל וארה״ב פתחו במשא ומתן על מסגרת חדשה, שבמסגרתה יושם דגש על השקעות משותפות במחקר, בפיתוח ובייצור ביטחוני, תוך מעבר הדרגתי ממודל של סיוע למודל של שותפות הדדית.
כלומר, צמצום התלות הישראלית בסיוע האמריקני כבר עמד על הפרק לפני הצהרת טראמפ. אלא שהנשיא מבקש כעת להקדים את המהלך ולהפסיק את הסיוע כבר בסוף 2026, שנים לפני תום תוקפו של מזכר ההבנות הנוכחי.
השאלה המרכזית, אומרים גורמים ביטחוניים, היא כיצד תשתלב הצהרת טראמפ במשא ומתן בין המדינות, ומה יהיה מעמדן של עסקאות הרכש שכבר נחתמו ושל תוכניות ההצטיידות העתידיות.
טראמפ הבהיר כי הפסקת הסיוע אינה פירושה ניתוק הקשרים הביטחוניים עם ישראל, וכי ארה״ב תמשיך לסייע לה אם תזדקק לכך. אולם מבחינת מערכת הביטחון הישראלית, השינוי האפשרי במתכונת הסיוע עלול לחייב את ישראל לשאת בעצמה בחלק גדול יותר מעלויות בניין הכוח של צה"ל.
על פי גורמים ביטחוניים בכירים, האתגר המרכזי יהיה להבטיח שהשינוי במתכונת הסיוע לא יפגע ביכולת ההצטיידות של צה"ל, ברציפות אספקת אמצעי הלחימה ובשמירה על היתרון הצבאי של ישראל.
הערה:פורסם לראשונה ב"אפוק"
