
המזרח התיכון החדש מתחיל להתגבש
ההגמוניה האיראנית נחלשת, טורקיה הופכת לציר אזורי מרכזי, ישראל מרחיבה את השפעתה ובין המעצמות האזוריות מתעצבת מערכת חדשה של בריתות ואינטרסים.

ההגמוניה האיראנית נחלשת, טורקיה הופכת לציר אזורי מרכזי, ישראל מרחיבה את השפעתה ובין המעצמות האזוריות מתעצבת מערכת חדשה של בריתות ואינטרסים.

הברית הביטחונית בין סעודיה, טורקיה ופקיסטן מציבה את מצרים בפני דילמה אסטרטגית, להשתלב במערכת הביטחון האזורית החדשה או לשמור על המסורת המצרית של הימנעות מבריתות צבאיות. בינתיים קהיר מעדיפה להשאיר את כל האפשרויות פתוחות

מוחמד בן סלמאן מרכז את הכוח בידיו ובונה לסעודיה עצמאות אסטרטגית, במהלך שעשוי לשנות את מאזן הכוחות במזרח התיכון ולחייב את ישראל להיערך מחדש.

מאחורי הסכם ההגנה המשולש שנחתם במכה מסתתר ניסיון לבנות חומת מגן מוסלמית מול איראן ולהעביר את מרכז הכובד הביטחוני של המזרח התיכון לידי מדינות האזור.

“הסכם מכה” להגנה משותפת מסמן שינוי עמוק במאזן הכוחות במזרח התיכון, שלוש מעצמות סוניות מחברות בין כסף, כוח צבאי, טכנולוגיה ויכולות גרעיניות ומאותתות לוושינגטון שהן אינן מוכנות עוד להסתמך עליה כערבה הביטחונית היחידה

המאבק סביב מיצר הורמוז אינו רק על חופש השיט, טהרן מנסה להפוך את הישגיה הצבאיים למעמד מדיני קבוע, בעוד ארה"ב ומדינות המפרץ מבקשות למנוע ממנה שליטה באחד מעורקי האנרגיה החשובים בעולם.

בזמן שטראמפ מאיים להרחיב את המערכה הצבאית באיראן אך ממשיך לדבר על הסכם, המאבק האמיתי מתנהל סביב מיצרי הורמוז, עורק האנרגיה המרכזי של העולם והזירה שבה יוכרע מאזן הכוחות החדש במזרח התיכון.מיצרי הורמוז הפכו לזירת המבחן של טראמפ ושל יכולת ההרתעה האיראנית.

מוקד התחרות האסטרטגית במזרח התיכון עובר בהדרגה מהעימות עם איראן אל המאבק על מאזן הכוחות בין ישראל לטורקיה.

האיומים החדשים מתימן ממחישים כי גם לאחר ההבנות עם וושינגטון, איראן ממשיכה להישען על שלוחותיה האזוריות. הזירה התימנית עשויה להפוך למבחן של הסדר המתגבש במזרח התיכון.

בטהראן מציגים את מזכר ההבנות עם וושינגטון כהישג אסטרטגי וכבסיס לסדר אזורי חדש, אולם מאחורי הצהרות הניצחון מסתתרות דילמות עמוקות הנוגעות לעתיד המשטר, לכלכלה ולמעמדה של איראן במזרח התיכון.

ההגמוניה האיראנית נחלשת, טורקיה הופכת לציר אזורי מרכזי, ישראל מרחיבה את השפעתה ובין המעצמות האזוריות מתעצבת מערכת חדשה של בריתות ואינטרסים.

הברית הביטחונית בין סעודיה, טורקיה ופקיסטן מציבה את מצרים בפני דילמה אסטרטגית, להשתלב במערכת הביטחון האזורית החדשה או לשמור על המסורת המצרית של הימנעות מבריתות צבאיות. בינתיים קהיר מעדיפה להשאיר את כל האפשרויות פתוחות

מוחמד בן סלמאן מרכז את הכוח בידיו ובונה לסעודיה עצמאות אסטרטגית, במהלך שעשוי לשנות את מאזן הכוחות במזרח התיכון ולחייב את ישראל להיערך מחדש.

מאחורי הסכם ההגנה המשולש שנחתם במכה מסתתר ניסיון לבנות חומת מגן מוסלמית מול איראן ולהעביר את מרכז הכובד הביטחוני של המזרח התיכון לידי מדינות האזור.

“הסכם מכה” להגנה משותפת מסמן שינוי עמוק במאזן הכוחות במזרח התיכון, שלוש מעצמות סוניות מחברות בין כסף, כוח צבאי, טכנולוגיה ויכולות גרעיניות ומאותתות לוושינגטון שהן אינן מוכנות עוד להסתמך עליה כערבה הביטחונית היחידה

המאבק סביב מיצר הורמוז אינו רק על חופש השיט, טהרן מנסה להפוך את הישגיה הצבאיים למעמד מדיני קבוע, בעוד ארה"ב ומדינות המפרץ מבקשות למנוע ממנה שליטה באחד מעורקי האנרגיה החשובים בעולם.

בזמן שטראמפ מאיים להרחיב את המערכה הצבאית באיראן אך ממשיך לדבר על הסכם, המאבק האמיתי מתנהל סביב מיצרי הורמוז, עורק האנרגיה המרכזי של העולם והזירה שבה יוכרע מאזן הכוחות החדש במזרח התיכון.מיצרי הורמוז הפכו לזירת המבחן של טראמפ ושל יכולת ההרתעה האיראנית.

מוקד התחרות האסטרטגית במזרח התיכון עובר בהדרגה מהעימות עם איראן אל המאבק על מאזן הכוחות בין ישראל לטורקיה.

האיומים החדשים מתימן ממחישים כי גם לאחר ההבנות עם וושינגטון, איראן ממשיכה להישען על שלוחותיה האזוריות. הזירה התימנית עשויה להפוך למבחן של הסדר המתגבש במזרח התיכון.

בטהראן מציגים את מזכר ההבנות עם וושינגטון כהישג אסטרטגי וכבסיס לסדר אזורי חדש, אולם מאחורי הצהרות הניצחון מסתתרות דילמות עמוקות הנוגעות לעתיד המשטר, לכלכלה ולמעמדה של איראן במזרח התיכון.