בישראל מעריכים כי חרף הדחייה הזמנית של התקיפה באיראן, הנשיא טראמפ עשוי לבחור באופציה הצבאית לנוכח הקשיחות האיראנית בסוגיית הגרעין, בעוד מדינות המפרץ מפעילות לחץ למנוע הסלמה מחשש לפגיעה בתשתיות האנרגיה והמים שלהן.
הקשרים הביטחוניים והמודיעיניים בין ירושלים לאבו דאבי העמיקו בעקבות המלחמה מול איראן, והפכו את איחוד האמירויות לשותפה האסטרטגית הקרובה ביותר של ישראל במפרץ, תוך תיאום חשאי בדרג המדיני והצבאי והרחבת שיתוף הפעולה נגד האיום האיראני.
מאחורי הקלעים, ישראל פועלת לדחוף את הממשל האמריקני לחדש את התקיפות באיראן כדי להמשיך ולערער את המשטר האיראני. ירושלים חוששת שהנשיא טראמם יתפתה לחתום בסופו של דבר על הסכם גרעין חדש שיהיה גרוע לישראל ויאפשר למשטר האיראני לשקם את יכולותיו הצבאיות.
הערכת המודיעין של ארה"ב וישראל היא כי בשלב הזה החות'ים בתימן תומכים באופן עקיף בלבד באיראן, אך בהמשך ככל שיחמיר מצבו של המשטר באיראן גובר הסיכוי כי יצטרפו למערכה ויתקפו מטרות אמריקניות וישראליות.
לחץ צבאי כבד אמריקני ישראלי על איראן, מאבק ירושה בטהראן והתרחבות הזירה ללבנון ולמפרץ, המזרח התיכון ניצב בפני שינוי טקטוני.
המעבר האיראני לפגיעה בתשתיות אזרחיות במדינות המפרץ אינו מהלך טקטי נקודתי אלא ניסיון לעצב מחדש את כללי המשחק האזוריים ולייצר מנופי לחץ ישירים על וושינגטון ובעלות בריתה.
ארגון הטרור הצהיר על סולידריות עם איראן וגינה את הפעולות הישראליות-אמריקניות, אך נמנע עד כה מהתערבות צבאית.
בכירים בישראל מעריכים כי הלחץ הציבורי הכבד בלבנון משפיע בינתיים, בעיקר לקראת הבחירות לפרלמנט.
המנהיג העליון עלי ח'מינאי דוחה כל ויתור מהותי ומנהל משא ומתן טקטי שנועד לשמר את יכולות הגרעין והטילים הבלסיטיים.
בירושלים מעריכים כי הסכם מצומצם עם איראן הוא רע ויפגע בהרתעה וישאיר את מוקדי האיום המרכזיים מחוץ להסדרה.
הנשיא טראמפ מגלה כי איום צבאי אינו מייצר כניעה בטהראן, וכי ניסיון לכפות הסדר באמצעות חיסול המנהיג עלי ח'מינאי עלול להפוך להימור מסוכן, בזירה האזורית ובזירה הפוליטית בארצות הברית.
ביירות חוששת מתקיפה ישראלית של תשתיות אזרחיות בשטחה במקרה של עימות צבאי עם איראן, מסרי הרגעה מועברים דרך נביה ברי, אך בישראל אינם מאמינים ומבהירים כי כל התערבות של חזבאללה תיענה בעוצמה.
בישראל מעריכים כי חרף הדחייה הזמנית של התקיפה באיראן, הנשיא טראמפ עשוי לבחור באופציה הצבאית לנוכח הקשיחות האיראנית בסוגיית הגרעין, בעוד מדינות המפרץ מפעילות לחץ למנוע הסלמה מחשש לפגיעה בתשתיות האנרגיה והמים שלהן.
הקשרים הביטחוניים והמודיעיניים בין ירושלים לאבו דאבי העמיקו בעקבות המלחמה מול איראן, והפכו את איחוד האמירויות לשותפה האסטרטגית הקרובה ביותר של ישראל במפרץ, תוך תיאום חשאי בדרג המדיני והצבאי והרחבת שיתוף הפעולה נגד האיום האיראני.
מאחורי הקלעים, ישראל פועלת לדחוף את הממשל האמריקני לחדש את התקיפות באיראן כדי להמשיך ולערער את המשטר האיראני. ירושלים חוששת שהנשיא טראמם יתפתה לחתום בסופו של דבר על הסכם גרעין חדש שיהיה גרוע לישראל ויאפשר למשטר האיראני לשקם את יכולותיו הצבאיות.
הערכת המודיעין של ארה"ב וישראל היא כי בשלב הזה החות'ים בתימן תומכים באופן עקיף בלבד באיראן, אך בהמשך ככל שיחמיר מצבו של המשטר באיראן גובר הסיכוי כי יצטרפו למערכה ויתקפו מטרות אמריקניות וישראליות.
לחץ צבאי כבד אמריקני ישראלי על איראן, מאבק ירושה בטהראן והתרחבות הזירה ללבנון ולמפרץ, המזרח התיכון ניצב בפני שינוי טקטוני.
המעבר האיראני לפגיעה בתשתיות אזרחיות במדינות המפרץ אינו מהלך טקטי נקודתי אלא ניסיון לעצב מחדש את כללי המשחק האזוריים ולייצר מנופי לחץ ישירים על וושינגטון ובעלות בריתה.
ארגון הטרור הצהיר על סולידריות עם איראן וגינה את הפעולות הישראליות-אמריקניות, אך נמנע עד כה מהתערבות צבאית.
בכירים בישראל מעריכים כי הלחץ הציבורי הכבד בלבנון משפיע בינתיים, בעיקר לקראת הבחירות לפרלמנט.
המנהיג העליון עלי ח'מינאי דוחה כל ויתור מהותי ומנהל משא ומתן טקטי שנועד לשמר את יכולות הגרעין והטילים הבלסיטיים.
בירושלים מעריכים כי הסכם מצומצם עם איראן הוא רע ויפגע בהרתעה וישאיר את מוקדי האיום המרכזיים מחוץ להסדרה.
הנשיא טראמפ מגלה כי איום צבאי אינו מייצר כניעה בטהראן, וכי ניסיון לכפות הסדר באמצעות חיסול המנהיג עלי ח'מינאי עלול להפוך להימור מסוכן, בזירה האזורית ובזירה הפוליטית בארצות הברית.
ביירות חוששת מתקיפה ישראלית של תשתיות אזרחיות בשטחה במקרה של עימות צבאי עם איראן, מסרי הרגעה מועברים דרך נביה ברי, אך בישראל אינם מאמינים ומבהירים כי כל התערבות של חזבאללה תיענה בעוצמה.
