גורמים ביטחוניים בכירים מצביעים על התפתחות מסוכנת במלחמה בין החות'ים לסעודיה,המלחמה מתחילה לחדור אל המקום הרגיש ביותר בעולם המוסלמי, ובכך היא עלולה להפוך מעימות צבאי ומדיני לעימות בעל מימד דתי.
לפני כמה ימים הודיעה סעודיה כי יירטה כטב"מ ששיגרו החות'ים מתימן לעבר דרום העיר מכה, עוד לפני שהוא נכנס למרחב האווירי האסור של העיר הקדושה.
הקואליציה בהובלת סעודיה הגדירה את האירוע כניסיון לפגוע במכה. החות'ים הכחישו שמכה הייתה יעד עבורם וטענו כי תקיפותיהם מכוונות נגד מטרות צבאיות וכלכליות בלבד. יעדו הסופי של הכטב"ם נותר שנוי במחלוקת בין שתי גרסאות סותרות, בעוד שיירוטו באזור הרגיש הסמוך למכה אושר על ידי הסעודים שגם הפיצו סרטונים שבהם נראה כביכול היירוט.
אולם עצם כניסתו של האתר הקדוש ביותר באסלאם לשיח על המלחמה נושא משמעות החורגת בהרבה מאירוע צבאי, אומרים גורמים ביטחוניים.
מכה אינה יעד רגיל שניתן להכניס לבנק מטרות שאליו אפשר לשגר טילים וכטב"מים, מעמדה הדתי של מכה, כאחת משתי הערים הקדושות ביותר באסלאם, הופך כל דיבור על ניסיון לפגוע בה למשהו שעלול להפוך מיד מסכסוך סעודי-חות'י לסוגיה הנוגעת למוסלמים כולם, ולהעניק למלחמה מימד דתי ופוליטי שקשה לשלוט בו מרגע שהוא יוצא לדרך.
ארבעה ימים בלבד לאחר מכן הפכה ריאד עצמה ליעד מוצהר, ב-19 בספטמבר הודיעה סעודיה כי יירטה טיל בליסטי ששיגרו החות'ים לעבר בירת הממלכה.
החות'ים, הנתמכים על ידי איראן, אישרו כי ביצעו מתקפות באמצעות טילים וכטב"מים נגד מה שכינו "אתרים רגישים" בריאד וכן נגד מתקנים בינבוע. התקיפות באו ימים לאחר תקיפות סעודיות באזורים שבשליטת החות'ים, ובהם הבירה צנעא, ובצל האשמות החות'ים כי סעודיה ביצעה מאות תקיפות אוויריות בתוך שבוע.
לתקיפה על ריאד יש משמעות מדינית ברורה החורגת מערכה הצבאי, אומרים גורמים ביטחוניים, החות'ים מקפידים להציג עצמם ברטוריקה שלהם כרשות מדינית של מדינה המתמודדת מול מדינה אחרת,ברגע שהסעודים מפציצים את צנעא, מבחינתם יש להם את הזכות לתקוף את ריאד.
הרעיון מאחורי התפיסה הזאת, אומרים גורמים ביטחוניים, הוא כמובן לשנות את תמונת הסכסוך, מעימות בין הממשלה התימנית המוכרת והנתמכת בידי סעודיה לבין תנועה צבאית מורדת,שהיא תנועת "אנצאר אללה" החות'ית, לעימות בין שתי רשויות ושתי בירות.
מכה איננה עוד יעד צבאי, היא העיר הקדושה ביותר באסלאם, ובה נמצאת הכעבה שאליה פונים המוסלמים ברחבי העולם בתפילתם.
לכן, גם חשד לניסיון לפגוע בה אינו יכול להישאר אירוע צבאי מקומי, ברגע שמכה נכנסת לתמונת המלחמה, כל העולם המוסלמי נדרש להתייחס לכך.
החות'ים יכולים לטעון שהם נלחמים בסעודיה, אך הם אינם יכולים להרשות לעצמם להיתפס כמי שמאיימים על שני המקומות הקדושים לאסלאם, מכה ומדינה.
אבל הצבת העיר מכה כמטרה עשויה לשנות את כללי המשחק.
פגיעה או ניסיון לפגוע בעיר הקדושה עלולים להפוך את המאבק מסכסוך בין סעודיה לחות'ים לסוגיה הנוגעת לכל המוסלמים. זהו בדיוק המקום שבו נכנסים לתמונה אנשי הדת והממסדים האסלאמיים.
בעקבות שיגור הכטב"מ החות'י לעבר מכה נפתחה למעשה חזית נוספת, חזית המופתיּם פוסקי ההלכה.
גינויים לתקיפה על מכה הגיעו מארגונים אסלאמיים וממוסדות ממשלתיים במדינות רבות. בין היתר נשמעו תגובות ממצרים ומהמוסד הדתי אל-אזהר, ובהמשך גם מפקיסטן, טורקיה, מלזיה והודו.
משמעות הגינויים היא חשובה, אומרים גורמים ביטחוניים, כאשר ממשלות ואנשי דת מוסלמים מגיבים לאירוע כזה, הם אינם מתייחסים אליו רק כחלק מהמלחמה בתימן. הם מתייחסים למעמדה של מכה ולחובה להגן על המקומות הקדושים.
לדבריהם, התגובה הדתית גם חשפה את המחלוקת בתוך העולם המוסלמי.
המופתי של סולטנות עומאן, אחמד אל-ח'לילי, התייחס לאירוע מזווית אחרת. הוא קרא שלא להסיט את תשומת הלב מפלסטין ומהמקומות הקדושים הנמצאים תחת כיבוש, וביקר את התקיפה נגד תנועה שלדבריו מנהלת עימות עם ישראל.
לדבריו הייתה משמעות מדינית ברורה, והיא עוררה תגובה חריפה מצד משרד ההקדשים וההכוונה של ממשלת תימן החוקית, במשרד טענו כי דבריו מעניקים לחות'ים "כיסוי מוסרי."
החות'ים בנו חלק גדול מהלגיטימציה שלהם סביב ההתנגדות לישראל ולארה"ב, אומרים גורמים ביטחוניים, הם מנסים להציג את עצמם כחלק ממאבק אזורי רחב יותר נגד ישראל, ארה"ב ובעלות בריתן. מבחינתם, העימות עם ישראל הוא גם כלי מדיני המאפשר להם להסביר מדוע הם נלחמים בזירות אחרות.
הבעיה מבחינתם היא שסעודיה יכולה להשתמש באותו עולם דתי נגד החות'ים.
ריאד אינה רק יריבה פוליטית וצבאית שלהם, סעודיה היא המדינה שבשטחה נמצאים שני המקומות הקדושים ביותר לאסלאם, והיא רואה בהגנה עליהם חלק מרכזי ממעמדה בעולם המוסלמי. כל איום על מכה מעניק לסעודיה בסיס רחב בהרבה להצגת המאבק בחות'ים כמאבק להגנת האסלאם ולא רק להגנת הביטחון הסעודי.
זאת הסיבה שהסוגיה הדתית עלולה להיות מסוכנת עבור החות'ים, הם זקוקים לתמיכה בעולם המוסלמי, או לפחות אינם רוצים לעורר נגד עצמם חזית מוסלמית רחבה. לכן הם יכולים לתקוף מתקנים סעודיים, נמלים, תשתיות ואפילו את ריאד, אך כאשר האירוע מתקרב למכה הם חייבים להבהיר כי העיר הקדושה אינה יעד.
מנגד, סעודיה מעוניינת להדגיש בדיוק את האפשרות ההפוכה, אם ריאד תצליח לשכנע את העולם המוסלמי שהחות'ים מאיימים על מכה, היא תוכל לשנות את מסגרת הדיון. החות'ים לא יוצגו עוד רק כארגון חמוש הנתמך על ידי איראן הנלחם בממלכה הסעודית, אלא ככוח המאיים על המקומות הקדושים לאסלאם.
זהו פער משמעותי מאוד מבחינת הלגיטימציה.
גם האמירה שיוחסה לעלווי בן סהל בן עקיל, המופתי של החות'ים במחוז תעז, המחישה את הסכנה. הוא אמר כי "נפגע בשני המקומות הקדושים". בהמשך הוסברו דבריו על ידי החות'ים כי הכוונה היא דווקא להאדיר את שני המקומות ולהפוך אותם ל"מגדלור למוסלמים", ולא להודיע על כוונה לפגוע בהם, אבל בעולם הסוני אף אחד לא קונה את ההסבר הזה.
האמירה שלו עוררה סערה והפכה לחומר בעירה במלחמת התודעה, מבחינת החות'ים, זו דוגמה לכך שכל התבטאות בנוגע למכה מחייבת זהירות מיוחדת. מבחינת סעודיה, לעומת זאת, כל אמירה כזאת מאפשרת להציג את החות'ים כמי שחצו קו אדום דתי.
מכאן, אומרים גורמים ביטחוניים, גם חשיבותה של חזית פוסקי ההלכה בקרב התודעה, מלחמות האזור אינן מתנהלות עוד רק באמצעות טילים וכטב"מים. לצד המערכה הצבאית מתנהלת מערכה על פרשנות דתית, על לגיטימציה ועל הזכות להציג את עצמך כמגן על האסלאם.
החזית הזאת חוצה גבולות, היא מתחילה במכה, עוברת לריאד, ממשיכה לים האדום ולבאב אל-מנדב ומתחברת גם למיצר הורמוז. הטילים קובעים את גבולות הכוח הצבאי, המיצרים קובעים את המחיר הגיאוגרפי והכלכלי, ופסקי ההלכה והצהרות אנשי הדת מנסים לקבוע מי צודק ומי רשאי להציג את עצמו כמגן על האינטרסים המוסלמיים.
אולם, בינתיים התגלה כאן פרדוקס משמעותי.
החות'ים מציגים את העימות שלהם עם ישראל כחלק מרכזי בזהותם ובפעילותם האזורית, ולעיתים משתמשים בכך להצדקת פעולותיהם נגד סעודיה. במקביל נפוצו דיווחים בתקשורת האמריקנית שלפיהם החות'ים מאפשרים לספינות ולמכליות אמריקניות וישראליות לעבור בים האדום. הפער הזה, אם אכן יתברר כנכון, עשוי לשמש את יריביהם כדי לערער על טענתם שהם פועלים בראש ובראשונה בשם ההתנגדות לישראל.
בסופו של דבר, אומרים גורמים ביטחוניים, מכה הפכה לנקודת מבחן לא רק עבור סעודיה והחות'ים, אלא עבור העולם המוסלמי כולו.
אם החות'ים אכן ניסו לפגוע במכה, מדובר בהתפתחות דרמטית שתשנה את אופיו של העימות. אם הכטב"ם לא נועד למכה, כפי שהחות'ים טוענים, הרי שהאירוע עדיין הוכיח עד כמה קרוב הסכסוך להגיע למקום שבו טעות, סטייה במסלול או הצהרה חסרת אחריות עלולות להצית סערה דתית ומדינית רחבה.
השאלה האמיתית היא האם החות'ים מבינים שהקרבה למכה מאפשרת להם להפעיל על סעודיה לחץ מסוג חדש, לחץ צבאי, פוליטי ודתי בעת ובעונה אחת. ומנגד, האם סעודיה תצליח להפוך את האיום הזה למקור ללגיטימציה רחבה יותר למערכה שלה נגד החות'ים.
המאבק האמיתי אומרים גורמים ביטחוניים, מתנהל גם על התודעה, על הדת ועל הלגיטימציה בעולם המוסלמי. ואם מכה תמשיך להיכנס לתוך המשוואה, המלחמה בין סעודיה לחות'ים עלולה להפוך מסכסוך אזורי מוגבל לעימות בעל השלכות הרבה יותר רחבות.
הערה:פורסם לראשונה ב"אפוק"
