איראן ניצבת בפני דילמה הולכת ומחריפה, הלחץ האמריקני פוגע בהכנסותיה וביכולת יצוא הנפט שלה, בעוד שקלף הלחץ המרכזי שלה שהוא מיצר הורמוז מאבד בהדרגה מעוצמתו, כך אומרים גורמים ביטחוניים בכירים.
לדבריהם,דווקא משום כך, השבועות הקרובים עשויים להיות רגישים במיוחד.
ההערכה בקרב גורמי ביטחון בישראל היא שקלף הורמוז עדיין נמצא בידי איראן, אך האפקטיביות שלו נשחקת. מדינות המפרץ הסתגלו למציאות החדשה, ארה"ב שיפרה את יכולתה לאבטח את השיט, ונתיבי יצוא חלופיים מאפשרים להמשיך ולהזרים כמויות משמעותיות של נפט גם כאשר פעילות המיצר אינה חוזרת לשגרה.
העיתון "וול סטריט ג'ורנל" דיווח כי יצוא הנפט של יצרניות מרכזיות במזרח התיכון דרך מיצר הורמוז והנתיבים העוקפים אותו הגיע בספטמבר לכמעט 80 אחוזים מהרמות שלפני המלחמה. במקביל, איראן עצמה מתקשה לייצא את הנפט שלה ונמצאת תחת לחץ כלכלי גובר.
המשמעות היא פשוטה, טהרן כבר אינה יכולה להניח שסגירת מיצר הורמוז תשתק את שוק האנרגיה ותאלץ את וושינגטון לשנות את מדיניותה.
וכאן מתחילה הדילמה,אם קלף הורמוז נשחק, איראן עשויה לחפש נקודות תורפה אחרות. אחת האפשרויות היא מעבר מאיום על נתיבי השיט לאיום על התשתיות שמאפשרות לעקוף את המיצר כמו צינורות נפט, מסופי יצוא, נמלים, מתקני אחסון ותשתיות אנרגיה נוספות.
האיום הזה כבר נשמע בטהרן, יו"ר הפרלמנט האיראני מוחמד באקר קאליבאף הזהיר כי אם איראן לא תוכל למכור את הנפט שלה, גם מדינות אחרות באזור לא יוכלו למכור אותו. אין בכך הוכחה להחלטה איראנית לתקוף תשתית מסוימת, אך זהו איתות לכיוון אפשרי.
והכיוון הזה מסוכן יותר,הסיבה היא שפגיעה בתשתיות האנרגיה של מדינות המפרץ עלולה להרחיב את המלחמה הרבה מעבר למיצר הורמוז. היא עלולה להביא את מדינות האזור להעמיק את שיתוף הפעולה הביטחוני עם ארה"ב ולהגיב ישירות לאיראן.
מבחינת טהרן, זו אינה בחירה פשוטה. אבל גם המתנה אינה נטולת מחיר.
ככל שהנפט האזורי ממשיך לזרום, וככל שהנתיבים העוקפים את הורמוז מתחזקים, כוח המיקוח האיראני נשחק. במקביל, הלחץ על יצוא הנפט האיראני נמשך.
לכן, אומרים גורמים ביטחוניים, לוח השנה האמריקני מקבל משמעות.
בחירות האמצע בארה"ב ייערכו ב־3 בנובמבר ונשיא איראן מסעוד פזשכיאן אמר כי טהרן מעוניינת להגיע להבנה עם וושינגטון לפני הבחירות. מבחינת איראן, עצם קיומו של מועד ברור יוצר חלון זמן מוגבל לניסיון לשנות את המשוואה.
אין בכך כדי לומר שטהרן החליטה להסלים לקראת הבחירות. אבל האפשרות שהיא בוחנת כיצד לנצל את התקופה עד אז היא משמעותית.
אם המגעים ייכשלו, איראן עשויה לעמוד בפני בחירה בין שחיקה הדרגתית של כוח המיקוח שלה לבין ניסיון להעלות את מחיר הלחץ האמריקני.
התרחיש אינו חייב להיות מלחמה כוללת, אומרים גורמים ביטחוניים, אפשרות אחרת היא הסלמה מבוקרת, דהיינו, הגברת הלחץ על תנועת הספינות במיצר הורמוז, תקיפות מוגבלות נגד כלי שיט, פגיעה בתשתיות אנרגיה או הפעלת שלוחים איראניים בזירות נוספות. המטרה תהיה להמחיש שטהרן עדיין מסוגלת לשבש את שוקי האנרגיה ולייקר את המערכה מבלי לחצות מיד את הסף שיוביל למלחמה רחבה יותר.
מנגד, הערוץ הדיפלומטי עדיין פתוח,קטאר ממשיכה בתיווך בין וושינגטון לטהרן. איראן הציעה לפתוח מחדש את הורמוז בתוך שבעה ימים בתמורה להפסקת המצור האמריקני, להקלות בסנקציות ולשחרור נכסים איראניים. טראמפ דחה את ההצעה, אך המגעים נמשכים.
המחלוקת המרכזית נותרה אותה מחלוקת, מי יוותר ראשון.
טהרן רוצה שהוויתור האמריקני יבוא לפני צעדיה שלה. וושינגטון דורשת צעדים איראניים ממשיים, ובראשם בתחום הגרעין, לפני שתספק תמורה כלכלית משמעותית.
כל עוד אין תשובה לשאלת סדר הפעולות,אומרים גורמים ביטחוניים, קשה לראות פריצת דרך.
אבל הזמן משנה את המשוואה,עבור ארה"ב, המשך הלחץ שוחק את איראן. עבור איראן, כל יום שבו הנפט האזורי ממשיך לזרום הוא יום נוסף שבו קלף הורמוז מאבד מערכו.
מכאן החשיבות של השבועות הקרובים,איראן עשויה עדיין להעדיף הסדר מדיני, אבל אם המשא ומתן ייכשל, הלחץ יימשך וקלף הורמוז יוסיף להיחלש, התמריץ לבחון הסלמה מוגבלת עשוי לגדול , במיוחד ככל שמתקרבים לבחירות האמצע.
מבחינת ישראל, זהו התרחיש שהיא עוקבת אחריו,אומרים גורמים ביטחוניים, לא בהכרח החלטה איראנית לצאת למלחמה כוללת, אלא ניסיון להעלות את מחיר העימות באמצעות פעולות מדודות, לפני שכוח המיקוח של טהרן יישחק עוד יותר.
הפרדוקס הוא שככל שאיראן מצליחה פחות להשתמש במיצר הורמוז כמנוף לחץ, כך גובר התמריץ שלה לחפש מנופים אחרים.
הקלף של מיצר הורמוז נחלש ועדיין לא ברור מה יהיה הקלף הבא של איראן.
הערה:פורסם לראשונה ב"אפוק"
