
המבחן האמיתי של עיראק
יציאת הכוחות האמריקניים מעיראק מציבה את בגדאד בפני מבחן ריבונות מכריע, על רקע החשש מהתרחבות ההשפעה האיראנית, התחזקות המיליציות והיחלשות יכולתה של המדינה לשלוט בנשק ולקבל החלטות עצמאיות.

יציאת הכוחות האמריקניים מעיראק מציבה את בגדאד בפני מבחן ריבונות מכריע, על רקע החשש מהתרחבות ההשפעה האיראנית, התחזקות המיליציות והיחלשות יכולתה של המדינה לשלוט בנשק ולקבל החלטות עצמאיות.

שנתיים לאחר חיסול נצראללה, יורשו בתפקיד מנסה להוכיח שהארגון לא נשבר, תוקף את נשיא לבנון והממשלה, דוחה את הדרישה לפירוק הנשק ומציג את חיזבאללה כמי שממשיך למלא תפקיד של מדינה בתוך מדינה.

התקיפה על צינור הנפט הסעודי, שבוצעה באמצעות כטב"מים ששוגרו מעיראק, ממחישה את עומק ההשפעה האיראנית על המיליציות ומטילה ספק ביכולתו של ראש הממשלה א-זיידי להחזיר לידי המדינה את השליטה על הנשק.

המשא ומתן בין ישראל ללבנון נדחה לאוקטובר, ובינתיים גובר החשש בביירות מהרחבת הפעילות הקרקעית הישראלית בדרום. תושבי א-נבטיה קוראים לצבא לבנון להיכנס לעיר, בעוד חזבאללה מסרב להעביר את נשקו לידי המדינה.

חמאס מושך זמן וממתין לתוצאות הבחירות בישראל בתקווה לנפילת ממשלת נתניהו, אך ההצהרות האחרונות של קושנר ומלדאנוב מלמדות כי אם לא תהיה התקדמות בפירוק חמאס מנשקו, האפשרות של חזרה להסלמה צבאית הולכת ומתקרבת.

לקחי 7 באוקטובר מחזירים את התרחיש שהתרחש במנהרת הכותל ב־1996 לשולחן הדיונים של מערכת הביטחון.
בישראל חוששים שהנשק של מנגנוני הביטחון של הרש״פ עלול ביום משבר להיות מופנה נגד צה״ל והיישובים, אף שאין כיום אינדיקציה מודיעינית למהלך כזה מצד הרש"פ.

הכיבוש המוצלח של רכס עלי טאהר בלבנון על ידי צה"ל ממחיש את השינוי במאזן הכוחות בדרום לבנון, חזבאללה מאבד בזה אחר זה את הנכסים שעליהם בנה את תפיסת ההרתעה שלו בעוד ישראל מקבלת קלף צבאי ומדיני חדש מול הארגון, לבנון ואיראן.

חמאס ברצועת עזה, חזבאללה בלבנון והמיליציות הפרו איראניות בעיראק ניצבים מול מהלך אמריקני שמבקש לשנות את מאזן הכוחות במזרח התיכון.

המאבק על ריכוז הנשק בידי המדינה הופך למאבק על ריבונותה של עיראק, בעוד בגדאד נקרעת בין הלחץ האמריקני לפרק את המיליציות לבין הרצון האיראני לשמר את כוחן.

המאבק של ממשלת בגדאד לפרק את המליציות מנשקן נתקל בהתנגדות חזבאללה העיראקי, שקושר את הסכמתו לנסיגת הכוחות האמריקניים והטורקיים ומאיים לערער את היציבות הפנימית בעיראק.

יציאת הכוחות האמריקניים מעיראק מציבה את בגדאד בפני מבחן ריבונות מכריע, על רקע החשש מהתרחבות ההשפעה האיראנית, התחזקות המיליציות והיחלשות יכולתה של המדינה לשלוט בנשק ולקבל החלטות עצמאיות.

שנתיים לאחר חיסול נצראללה, יורשו בתפקיד מנסה להוכיח שהארגון לא נשבר, תוקף את נשיא לבנון והממשלה, דוחה את הדרישה לפירוק הנשק ומציג את חיזבאללה כמי שממשיך למלא תפקיד של מדינה בתוך מדינה.

התקיפה על צינור הנפט הסעודי, שבוצעה באמצעות כטב"מים ששוגרו מעיראק, ממחישה את עומק ההשפעה האיראנית על המיליציות ומטילה ספק ביכולתו של ראש הממשלה א-זיידי להחזיר לידי המדינה את השליטה על הנשק.

המשא ומתן בין ישראל ללבנון נדחה לאוקטובר, ובינתיים גובר החשש בביירות מהרחבת הפעילות הקרקעית הישראלית בדרום. תושבי א-נבטיה קוראים לצבא לבנון להיכנס לעיר, בעוד חזבאללה מסרב להעביר את נשקו לידי המדינה.

חמאס מושך זמן וממתין לתוצאות הבחירות בישראל בתקווה לנפילת ממשלת נתניהו, אך ההצהרות האחרונות של קושנר ומלדאנוב מלמדות כי אם לא תהיה התקדמות בפירוק חמאס מנשקו, האפשרות של חזרה להסלמה צבאית הולכת ומתקרבת.

לקחי 7 באוקטובר מחזירים את התרחיש שהתרחש במנהרת הכותל ב־1996 לשולחן הדיונים של מערכת הביטחון.
בישראל חוששים שהנשק של מנגנוני הביטחון של הרש״פ עלול ביום משבר להיות מופנה נגד צה״ל והיישובים, אף שאין כיום אינדיקציה מודיעינית למהלך כזה מצד הרש"פ.

הכיבוש המוצלח של רכס עלי טאהר בלבנון על ידי צה"ל ממחיש את השינוי במאזן הכוחות בדרום לבנון, חזבאללה מאבד בזה אחר זה את הנכסים שעליהם בנה את תפיסת ההרתעה שלו בעוד ישראל מקבלת קלף צבאי ומדיני חדש מול הארגון, לבנון ואיראן.

חמאס ברצועת עזה, חזבאללה בלבנון והמיליציות הפרו איראניות בעיראק ניצבים מול מהלך אמריקני שמבקש לשנות את מאזן הכוחות במזרח התיכון.

המאבק על ריכוז הנשק בידי המדינה הופך למאבק על ריבונותה של עיראק, בעוד בגדאד נקרעת בין הלחץ האמריקני לפרק את המיליציות לבין הרצון האיראני לשמר את כוחן.

המאבק של ממשלת בגדאד לפרק את המליציות מנשקן נתקל בהתנגדות חזבאללה העיראקי, שקושר את הסכמתו לנסיגת הכוחות האמריקניים והטורקיים ומאיים לערער את היציבות הפנימית בעיראק.