מפקד כוח קודס במשמרות המהפכה הגיע בביקור פתע לבגדאד כדי לבלום את המהלך נגד המליציות הפרו איראניות, 50 יום לפני הדדליין של 30 בספטמבר.
ממשלת בגדאד מנסה להחזיר למדינה את המונופול על הנשק ועל ההחלטה לצאת למלחמה. המיליציות השיעיות מתנגדות, ואיראן עשויה לשנות את שיטת הפעולה שלה ,ממיליציות גדולות וגלויות לרשתות קטנות וחשאיות.
קהיר מגבירה את הלחץ על נתניהו ומגייסת את ארה"ב, קטאר וטורקיה לקידום השלב השני בעזה, אך בישראל מתעקשים: פירוק חמאס מנשקו הוא תנאי למעבר לשלב הבא.
בעוד ישראל נמנעת בשלב זה מחיסולים ממוקדים, חמאס מנצל את הזמן לשיקום יכולותיו הצבאיות והארגוניות. גורמים ביטחוניים מזהים בעלי אלעאמודי את הדמות המרכזית בניסיון לשמר את כוחו הצבאי והפוליטי של חמאס גם במסגרת מפת הדרכים של מועצת השלום.
ההתניה של הנסיגה הישראלית בפירוק נשק חמאס מעמיקה את משבר האמון ברצועה ומחזקת את התחושה כי "מועצת השלום" אימצה את סדר היום הביטחוני של ישראל.
לאחר שנשחקה צבאית ואיבדה את יכולתה לשלוט ברצועה, חמאס מסכימה לראשונה לאיסוף נשקה הכבד ולהעברת ניהול עזה לידי גוף פלסטיני חדש בניסיון להבטיח את הישרדותה הפוליטית ביום שאחרי המלחמה.
המחלוקת הפוליטית בישראל סביב הסכם פירוק חמאס מנשקו והבחירות הקרובות מעוררת דאגה בקרב המתווכות והפלגים הפלסטיניים כי ממשלת נתניהו תעכב את יישום ההבנות שהושגו. מבחינתם, המבחן האמיתי אינו עוד השגת הסכם , אלא היכולת לחייב את ישראל לבצע אותו.
מאחורי ההסכם על פירוק חמאס מנשקו מתנהל מאבק על היום שאחרי, חמאס מבקש לשמר את כוחו, טורקיה וקטאר מחזקות את מעמדן, וישראל חוששת מאובדן חופש הפעולה הביטחוני שלה.
למרות הכרזת טראמפ על הסכם היסטורי, בישראל מטילים ספק בכוונת חמאס להתפרק מנשקו ומזהירים כי הארגון מבקש להשאיר את השליטה בנשק בידי גורם פלסטיני ולהתנות כל צעד בנסיגה ישראלית ובהתקדמות מדינית.
חזבאללה מסלים את העימות המילולי עם הנשיא ג'וזף עאון, אך נמנע מהתנגשות עם צבא לבנון מחשש שתוביל למלחמת אזרחים ותאיץ את המהלך האמריקני-לבנוני לצמצום כוחו ולפירוק נשקו.
מפקד כוח קודס במשמרות המהפכה הגיע בביקור פתע לבגדאד כדי לבלום את המהלך נגד המליציות הפרו איראניות, 50 יום לפני הדדליין של 30 בספטמבר.
ממשלת בגדאד מנסה להחזיר למדינה את המונופול על הנשק ועל ההחלטה לצאת למלחמה. המיליציות השיעיות מתנגדות, ואיראן עשויה לשנות את שיטת הפעולה שלה ,ממיליציות גדולות וגלויות לרשתות קטנות וחשאיות.
קהיר מגבירה את הלחץ על נתניהו ומגייסת את ארה"ב, קטאר וטורקיה לקידום השלב השני בעזה, אך בישראל מתעקשים: פירוק חמאס מנשקו הוא תנאי למעבר לשלב הבא.
בעוד ישראל נמנעת בשלב זה מחיסולים ממוקדים, חמאס מנצל את הזמן לשיקום יכולותיו הצבאיות והארגוניות. גורמים ביטחוניים מזהים בעלי אלעאמודי את הדמות המרכזית בניסיון לשמר את כוחו הצבאי והפוליטי של חמאס גם במסגרת מפת הדרכים של מועצת השלום.
ההתניה של הנסיגה הישראלית בפירוק נשק חמאס מעמיקה את משבר האמון ברצועה ומחזקת את התחושה כי "מועצת השלום" אימצה את סדר היום הביטחוני של ישראל.
לאחר שנשחקה צבאית ואיבדה את יכולתה לשלוט ברצועה, חמאס מסכימה לראשונה לאיסוף נשקה הכבד ולהעברת ניהול עזה לידי גוף פלסטיני חדש בניסיון להבטיח את הישרדותה הפוליטית ביום שאחרי המלחמה.
המחלוקת הפוליטית בישראל סביב הסכם פירוק חמאס מנשקו והבחירות הקרובות מעוררת דאגה בקרב המתווכות והפלגים הפלסטיניים כי ממשלת נתניהו תעכב את יישום ההבנות שהושגו. מבחינתם, המבחן האמיתי אינו עוד השגת הסכם , אלא היכולת לחייב את ישראל לבצע אותו.
מאחורי ההסכם על פירוק חמאס מנשקו מתנהל מאבק על היום שאחרי, חמאס מבקש לשמר את כוחו, טורקיה וקטאר מחזקות את מעמדן, וישראל חוששת מאובדן חופש הפעולה הביטחוני שלה.
למרות הכרזת טראמפ על הסכם היסטורי, בישראל מטילים ספק בכוונת חמאס להתפרק מנשקו ומזהירים כי הארגון מבקש להשאיר את השליטה בנשק בידי גורם פלסטיני ולהתנות כל צעד בנסיגה ישראלית ובהתקדמות מדינית.
חזבאללה מסלים את העימות המילולי עם הנשיא ג'וזף עאון, אך נמנע מהתנגשות עם צבא לבנון מחשש שתוביל למלחמת אזרחים ותאיץ את המהלך האמריקני-לבנוני לצמצום כוחו ולפירוק נשקו.
