הפסקת האש ברצועת עזה הולכת ומתבררת כשלב ביניים שברירי, ולא כנקודת מפנה ברורה בדרך לסיום המלחמה, פרשנים ברצועת עזה אמרו לי כי ארגון חמאס ממתין לתוצאות הבחירות בישראל בסוף אוקטובר בתקווה כי ממשלת נתניהו תיפול.
לדבריהם, חמאס מעריך כי ממשלת אחרת בישראל תיסוג מהקו הצהוב לעבר קו הגבול הבינלאומי, דבר שיאפשר את הישרדותו עם הנשק שלו, לכן, הארגון מושך זמן ואינו מקיים את הסיכומים עם מועצת השלום בראשות ניקולאי מלדאנוב על התפרקותו מנשקו.
אולם, הצהרותיהם האחרונות של השליח האמריקני ג'ארד קושנר ושל הנציג הבכיר של מועצת השלום, ניקולאי מלדאנוב, עוררו בחמאס חשש מחודש כי השלב הבא במלחמה, אם ממשלת הימין בישראל תישאר על כנה, לא יהיה מעבר לשיקום הרצועה ולמציאות פוליטית חדשה, אלא חזרה הדרגתית להסלמה צבאית.
קושנר אמר לפני כמה ימים כי אין התקדמות משמעותית בשיחות על הצעדים הבאים במסגרת הפסקת האש השברירית. לדבריו, חמאס הפך את רצועת עזה למרחב חמוש הרבה יותר מכפי שהעריכו בתחילה, ופירוקו מנשקו לא יהיה משימה פשוטה.
גורמים מדיניים בכירים אומרים כי המסר הזה משמעותי משום שהוא מציב את סוגיית פירוק חמאס מנשקו במרכז הדיון על עתיד הרצועה.
מבחינת ישראל וארה"ב, אין די בהפסקת אש, השאלה היא מה ייעשה ביכולת הצבאית של חמאס ומה יהיה המבנה הביטחוני של עזה ביום שאחרי.
ניקולאי מלדאנוב הציג תמונה קשה עוד יותר, לדבריו, בפני הגורמים הבינלאומיים והאזוריים, כמו גם בפני ההנהגה המדינית בישראל, עומדות שלוש אפשרויות.
הראשונה היא המשך המצב הקיים, חמאס ממשיך לשלוט בחלקים מהרצועה, בעוד ישראל ממשיכה בפעולותיה הצבאיות.
השנייה היא חזרה לכיבוש ישראלי מלא של הרצועה.
השלישית היא יישום מפת הדרכים של מועצת השלום שנועדה ליצור מסגרת חדשה לעתידה של עזה.
גורמים ביטחוניים בכירים אומרים כי עצם הצגת שלוש האפשרויות האלה ממחישה עד כמה הדרך להסדר עדיין אינה סלולה.
לדבריהם,האפשרות הראשונה משמעותה למעשה שימור הסכסוך במתכונת של "לא מלחמה ולא שלום". חמאס נותר ברצועה כגורם שלטוני וצבאי, ישראל ממשיכה להחזיק ביכולת לפעול בתוך הרצועה, והפסקת האש נשארת זמנית ושבירה.
האפשרות השנייה היא הקיצונית ביותר , חזרה לכיבוש ישראלי מלא, תרחיש שעלול להחזיר את האזור למלחמה רחבה וליצור מציאות שבה ישראל נושאת שוב באחריות ישירה לרצועה.
האפשרות השלישית היא היחידה שמציעה לכאורה מסלול מדיני, אך היא תלויה בשאלה הקריטית האם חמאס אכן יסכים באמת להתפרק מנשקו, הסיכוי לכך הינו קלוש להערכת הגורמים הביטחוניים.
לדברי גורמים ביטחוניים העוקבים אחרי הלכי הרוח ברצועת עזה,הרחוב הפלסטיני מתקשה לראות בהצהרות האמריקניות והבינלאומיות סימן להתקדמות.
להיפך,החשש ברחוב הפלסטיני הוא שההתמקדות האמריקנית בפירוק חמאס מנשקו משקפת הכנה לשלב חדש של לחץ על הארגון ואולי אף נותנת לישראל מרחב פעולה רחב יותר במקרה שהמשא ומתן ייכשל.
החשש הזה מתחזק לנוכח העובדה שהתקיפות הישראליות ברצועה והחיסולים הממוקדים ברצועה נמשכים, גם לאחר ההכרזה על המעבר לשלב השני של ההסכם.
מבחינת הפלסטינים, אם השלב השני אינו מתקדם, הפסקת האש עלולה להפוך להפוגה זמנית בלבד.
חמאס מנסה להציג את עצמו כמי שעומד בתנאי ההסכם. דובר הארגון, חאזם קאסם, אמר כי חמאס מחויב להפסקת האש ולמפת הדרכים של מועצת השלום, וכי הבעיה המרכזית היא סירובה של ישראל ליישם את ההסכם.
קאסם אף קרא לקושנר להפעיל את הלחץ דווקא על ישראל, ולא על חמאס. לדבריו, מפת הדרכים כוללת 15 סעיפים, ובהם גם סוגיית הנשק, והמתווכים עודכנו בהפרות הישראליות של ההסכם.
לב המחלוקת היא מי יעשה את הצעד הראשון, ראש הממשלה נתניהו הגיע לסיכומים עם ג'ארד קושנר, לפני כחודש ימים, על יישום מפת הדרכים של מועצת השלום, אך לדברי גורמים מדיניים חמאס מסרב לקבל את הסיכומים האלה האומרים כי עליו להתפרק מכל נשקו לפני נסיגה כלשהי של ישראל מהקו הצהוב.
ישראל דורשת שינוי יסודי במציאות הביטחונית של עזה, ובראש ובראשונה חיסול מוחלט של היכולות הצבאית של חמאס, חמאס דורש קודם כול הפסקה מלאה של הפעילות הצבאית הישראלית, פתיחת המעברים, הכנסת סיוע ונסיגה ישראלית.
כל צד מבקש שהצד השני ייצור תחילה את התנאים שיאפשרו את המעבר לשלב הבא.
החשש לקריסת הפסקת האש אינו מגיע רק מחמאס.
מחמד אל־ע'ול, חבר הוועד המרכזי של החזית העממית לשחרור פלסטין, הזהיר כי ההצהרות האחרונות עלולות להוביל לקריסת הפסקת האש.
הוא דחה את האפשרות שהפלסטינים ייאלצו לבחור בין קבלת תנאים מדיניים וביטחוניים חדשים לבין חזרה למלחמה.
מבחינתו, סוגיית הנשק ועתידה של עזה צריכות להידון במסגרת כוללת, שבה כל סעיפי ההסכם מיושמים במקביל, הפסקת התקיפות והחיסולים, פתיחת המעברים, הכנסת סיוע רפואי והומניטרי, נסיגת הכוחות הישראליים ושיקום הרצועה.
הדרישה הזאת מצביעה על הפער העמוק בין שתי תפיסות של "היום שאחרי".
גורמים ביטחוניים מזהים שחיקה במעמדה של מועצת השלום ברצועה, לדבריהם, בחמאס רואים בדבריהם של קושנר ומלדאנוב משקפים הטיה ברורה לטובת העמדה הישראלית.
לדבריהם, הנהגת מועצת השלום אינה נתפסת עוד כגורם מתווך ונייטרלי, אלא כחלק מהמנגנון שמנהל את הסוגיה הפלסטינית בהתאם לחזון הישראלי.
גורמים מדיניים אומרים כי ההצהרות של קושנר ומלדנוב חשובות מאוד, הן אינן רק התייחסות טכנית למשא ומתן. הן משקפות את המחלוקת העמוקה על השאלה איזו רצועת עזה תקום ביום שאחרי המלחמה.
רצועת עזה שבה חמאס נשאר חמוש ובעל השפעה אינה מקובלת על ישראל,עזה הנשלטת או נכבשת מחדש בידי ישראל אינה מקובלת על הפלסטינים.
ורצועת עזה ללא מנגנון שלטוני וביטחוני ברור עלולה להפוך שוב לזירת כאוס ומלחמה.
בין שלוש האפשרויות האלה נמצאת כרגע הפסקת האש שברירית, מוגבלת ותלויה ביכולתם של המתווכים להפוך אותה מהפוגה זמנית להסדר ממשי.
מפת הדרכים של מועצת השלום תקועה אומרים גורמים בכירים בירושלים והמצב הוא על סף פיצוץ,להערכתם, לתוצאות הבחירות בישראל תהיה גם השפעה גדולה על גורל רצועת עזה.
הערה:פורסם לראשונה ב"אפוק"
