העימות בין ממשלת עיראק בראשות עלי א-זיידי לבין המליציות החמושות הפרו איראניות נכנס לשלב חדש. המחלוקת, שהתמקדה עד כה בעיקר בדרישת הממשלה לרכז את הנשק בידי המדינה, מתרחבת כעת גם לתחום הכלכלי והביטחוני. ביטול חוזים מסחריים בנמל התעופה הבין־לאומי במוסול, צעדים משפטיים נגד גורמים המקורבים למליציות, מעצרים של פעילי מיליציות והאשמות הדדיות בשחיתות מעידים על החרפת המאבק בין הצדדים.
גורמים ביטחוניים אומרים כי מאחורי העימות עומדת שאלה רחבה יותר: האם ממשלת עיראק מסוגלת לצמצם את כוחן של המליציות, לא רק מבחינה צבאית, אלא גם מבחינת מקורות ההכנסה וההשפעה שלהם בתוך מוסדות המדינה.
המאבק עובר מהנשק אל הכסף
המתיחות החריפה בעקבות החלטת א-זיידי לבטל שלושה חוזים מסחריים בנמל התעופה במוסול, שלפי דיווחים בתקשורת הערבית קשורים לגורמים המזוהים עם המליציות החמושות. מדובר בחוזה להשכרת דלפקים בנמל התעופה, בחוזה להפעלת החניון הפנימי ובחוזה לניהול שירות המוניות.
לפי הדיווחים, החוזים נגעו לחברות סקיי פלוס, סמא אל-מטר ואל-פייסל אל-שאמח. ראש הממשלה הורה להעביר את הפעילויות לחברות בין־לאומיות המתמחות בתחומים אלה.
ההחלטה עוררה תגובה חריפה מצד מליציית "גדודי חזבאללה", שהכחישו קשר לחברות שהחוזים שלהן בוטלו והאשימו את הממשלה במסע שנועד לפגוע בארגון.
מבחינת המליציות, מדובר במהלך החורג מהחלטה מנהלית הנוגעת לניהול נמל התעופה, ופוגע באינטרסים כלכליים ובמוקדי השפעה שהן בנו לאורך השנים.
המתקפה של "גדודי חזבאללה" לא הסתכמה בהכחשת הקשר לחברות.
אבו מוג'אהד אל-עסאף, האחראי הביטחוני בארגון, דרש מהרשות הפדרלית ליושרה, הגוף המופקד על המאבק בשחיתות בעיראק, לחקור את מקורות הונו של חסן א-זיידי, אחיו של ראש הממשלה, המשמש כאחראי על התקשורת והביטחון בלשכתו.
אל-עסאף טען כי מדובר בהון המגיע לכ-21 טריליון דינר עיראקי, יותר מ-13 מיליארד דולר, שנצבר בתוך פחות מעשר שנים.
הוא העלה שאלות בנוגע למקורות הכסף והצביע על קשרים אפשריים לחוזים לאספקת מוצרי מזון במסגרת תוכנית קיצוב המזון, לאספקת ציוד לצבא ולעסקאות ממשלתיות נוספות. הוא אף רמז כי בידי הארגון מידע נוסף, אך לא הציג ראיות פומביות המבססות את טענותיו.
העיתוי של ההאשמות אינו מקרי, אומרים גורמים ביטחוניים, הן פורסמו זמן קצר לאחר החלטת הממשלה לבטל את החוזים במוסול, וממחישות כיצד העימות בין הצדדים עובר גם למישור של האשמות בשחיתות ובניצול משאבי המדינה.
רשת האינטרסים הכלכליים של המליציות
העימות סביב נמל התעופה במוסול חושף את חשיבותו של המרכיב הכלכלי במעמדן של המליציות החמושות. השפעתן אינה מתבססת רק על כוחן הצבאי ועל נוכחותן הפוליטית, אלא גם על קשרים עסקיים, חברות פרטיות וחוזים עם מוסדות ממשלתיים.
השליטה או ההשפעה על התקשרויות מסחריות מאפשרות לגורמים הקשורים למליציות להרחיב את פעילותם מעבר לתחום הביטחוני ולבסס מקורות הכנסה עצמאיים.
חלק מהמשאבים הללו עשויים לשמש גם לתמיכה בפעילותם של המליציות המחושות. עם זאת, אין נתונים עצמאיים ומאומתים המאפשרים לקבוע את היקף הכספים או את השימוש שנעשה בהם.
המכון לחקר המלחמה האמריקני(ISW),מכון מחקר עצמאי ללא מטרות רווח, העוסק בניתוח סוגיות ביטחון, צבא, מלחמות ומדיניות חוץ, הצביע על החשיבות של הצעדים הכלכליים שמקדמת ממשלת א-זיידי.
לפי הערכת המכון, ראש הממשלה העיראקי נחוש להרחיב את הצעדים נגד היכולות המבצעיות והכלכליות של המליציות. המכון ציין כי ביטול החוזים במוסול בא לאחר חקירה של הרשות הפדרלית ליושרה בחשד ש"גדודי חזבאללה" ניצלו חוזים ממשלתיים כדי להפיק מהם רווחים עבור הארגון.
הצעדים הכלכליים מצטרפים לדיווחים על צו מעצר נגד חוסיין אל-חמידאווי, בנו של מזכ"ל "גדודי חזבאללה". גם צעד זה נתפס בקרב המליציות כחלק מהלחץ שמפעילה הממשלה על גורמים המקורבים אליהן.
הצעדים הביטחוניים והחשש מהתערבות במלחמה
במקביל לפגיעה האפשרית במקורות ההכנסה של המליציות, מגבירה ממשלת א-זיידי את הלחץ על פעילותן הצבאית.
לפי דיווחים בתקשורת העיראקית, ראש הממשלה הזהיר כי יורה לעצור פעילים של ארגונים חמושים אם יתערבו במלחמה אפשרית בין ארה״ב לאיראן לצד טהראן.
על פי גורם עיראקי ששוחח עם כלי תקשורת סעודיים, א-זיידי העניק למפקדי הצבא סמכות לפעול נגד מה שהגדיר הפרות מצד המליציות החמושות, בלי להמתין בכל מקרה לאישור אישי שלו.
משמעות ההנחיה היא מתן אפשרות לכוחות הביטחון להגיב במהירות רבה יותר להתארגנויות ולפעולות שעלולות להוביל לתקיפות.
ב־6 בנובמבר נעצרו שלושה מחברי חטיבה 15 בכוחות "הגיוס העממי"(אלחשד א-שעבי), לאחר שניסו להעביר 35 רקטות מאזור לטיפיה, מדרום לבגדאד, לעבר מחוז באבל. המעצרים ממחישים את החשש של הממשלה מפני פעילות עצמאית של המליציות ומניסיונותיהן להיערך להסלמה אזורית.
המכון האמריקני לחקר המלחמה מעריך כי א-זיידי מנסה למנוע מהמליציות להפוך את עיראק לזירת התנגשות בין וושינגטון לטהראן.
עם זאת, יכולתה של הממשלה לאכוף את החלטותיה מוגבלת בשל מעמדם הפוליטי והצבאי של המליציות החמושות ובשל קשריהן עם גורמים במערכת השלטונית.
המאבק על עתיד הנשק והלחץ האמריקני
גורמים ביטחוניים אומרים כי העימות הכלכלי מתנהל במקביל לקיפאון במשא ומתן על עתיד הנשק של המליציות.
הממשלה מבקשת להביא לכך שהנשק יהיה כפוף למדינה בלבד, ואילו המליציות החמושות אינן ממהרות לוותר על כוחם הצבאי. הממשלה הציבה יעד להסדרת סוגיית הנשק עד יוני 2027, אך חלק מהמליציות מסתייג מהמהלך ודורש הבנות וערבויות פוליטיות.
גורם באחת המליציות אמר לעיתון הלבנוני אל-אח׳באר כי א־זיידי איבד את יכולתו להגיע להסכמה עם "גדודי חזבאללה" על פירוק הנשק. לדבריו, הפלגים רואים בדרישות האמריקניות ניסיון לכפות על עיראק הסדרים ביטחוניים ופוליטיים המשרתים את האינטרסים של וושינגטון.
לפי מקורות פוליטיים המקורבים לראש הממשלה שצוטטו בעיתון, בשיחת טלפון שהתקיימה ב-5 בנובמבר הזהיר הנשיא דונלד טראמפ את א-זיידי כי ארה״ב תפעל נגד המליציות ומנהיגיהן אם ישתתפו במלחמה עתידית לצד איראן.
במקביל, וושינגטון מפעילה לחץ על בגדאד לצמצם את קשריה הכלכליים עם טהראן. שר החוץ העיראקי, פואד חוסיין, חשף כי ארה״ב ביקשה רשמית מעיראק לסגור את כל מעברי הגבול עם איראן, למעט שניים. אחד המעברים, מעבר א־שיב במחוז מייסאן, נסגר כבר באוקטובר, והצעד עורר התנגדות פוליטית בעיראק.
בגדאד חוששת כי אי היענות לדרישות האמריקניות תחשוף אותה לסנקציות נוספות. מנגד, ישנם כוחות פוליטיים הרואים בצמצום המסחר עם איראן פגיעה בריבונות העיראקית ובקשרים הכלכליים והביטחוניים שהתפתחו בין שתי המדינות לאורך השנים.
להערכת גורמים ביטחוניים, המתח בין הדרישות האמריקניות לבין האינטרסים של הפלגים הפרו איראניים מציב את א-זיידי בעמדה מורכבת. מצד אחד, הוא נדרש להוכיח לוושינגטון כי ממשלתו מסוגלת למנוע שימוש בשטח עיראק לצורך פעילות צבאית נגד אינטרסים אמריקניים ולצמצם את השפעתה של איראן. מצד שני, הוא אינו יכול להתעלם מכך שהמליציות הן חלק ממערכת הכוחות הפוליטית והביטחונית בעיראק.
החשש מהתנגשות פנימית
על רקע החרפת העימות, מנסה מסגרת התיאום השיעית למנוע הידרדרות לעימות ישיר בין הממשלה לבין המליציות.
המשא ומתן נמשך באמצעות ועדה בת ארבעה חברים, אף שחלק מהארגונים נמנעים מהתקדמות בשיחות לנוכח ההתפתחויות האזוריות והחשש מתקיפה אמריקנית באיראן.
החשש ברור, התנגשות בין ממשלת א-זיידי למליציות החמושות עלולה לערער את האיזון הפוליטי והביטחוני שעליו נשענת המערכת העיראקית.
ראש הממשלה העיראקי ניצב בפני דילמה, נסיגה מהצעדים נגד המליציות עלולה לפגוע ביחסיו עם וושינגטון ולערער את אמינותו כמי שמבקש להחזיר את סמכות המדינה. מנגד, המשך הלחץ עליהן עלול להביא למשבר פנימי ולערער את יציבות הממשלה.
המאבק על עתידה של עיראק
ההתפתחויות האחרונות מלמדות כי המאבק על עתיד המליציות הפרו איראניות בעיראק אינו מתנהל רק בשאלת הנשק. הוא נוגע גם לשליטה במשאבים הכלכליים, למידת השפעתן של המליציות בתוך מוסדות המדינה וליכולת של הממשלה להחיל את סמכותה על מוקדי הכוח הפועלים מחוץ למסגרת הרשמית.
לדברי גורמים ביטחוניים, מבחינת ממשלת א-זיידי, החזרת הסמכות למדינה מחייבת התמודדות עם שני מקורות הכוח המרכזיים של הפלגים: הנשק והכסף.
מבחינת המליציות החמושות, ויתור על אחד מהם עלול להחליש את מעמדם הפוליטי והצבאי ולפגוע ברשת האינטרסים שבנו לאורך השנים.
המאבק סביב החוזים בנמל התעופה במוסול הוא אפוא יותר מסכסוך מסחרי. הוא משקף את המאבק על גבולות כוחה של המדינה העיראקית, על השפעתה של איראן ועל מידת יכולתה של ארה״ב לעצב מחדש את יחסי הכוחות בבגדאד.
אולם ממשלת א-זיידי אינה מתמודדת רק עם המליציות. היא נדרשת גם לשמור על יציבות המערכת הפוליטית, להגן על התשתיות הכלכליות ולמנוע מעיראק להפוך לזירת מלחמה נוספת בין ארה״ב לאיראן.
ככל שהלחץ האמריקני יגבר והממשלה תנסה לפגוע במקורות ההכנסה וביכולות הצבאיות של המליציות, אומרים גורמים ביטחוניים,כך תעמוד למבחן יכולתה לאכוף את סמכות המדינה בלי להוביל להתנגשות פנימית.
הערה:פורסם לראשונה ב"אפוק"
