יציאת הכוחות האמריקניים מעיראק מציבה את בגדאד בפני מבחן ריבונות מכריע, על רקע החשש מהתרחבות ההשפעה האיראנית, התחזקות המיליציות והיחלשות יכולתה של המדינה לשלוט בנשק ולקבל החלטות עצמאיות.
התקיפה על צינור הנפט הסעודי, שבוצעה באמצעות כטב"מים ששוגרו מעיראק, ממחישה את עומק ההשפעה האיראנית על המיליציות ומטילה ספק ביכולתו של ראש הממשלה א-זיידי להחזיר לידי המדינה את השליטה על הנשק.
המאבק על ריכוז הנשק בידי המדינה הופך למאבק על ריבונותה של עיראק, בעוד בגדאד נקרעת בין הלחץ האמריקני לפרק את המיליציות לבין הרצון האיראני לשמר את כוחן.
המאבק של ממשלת בגדאד לפרק את המליציות מנשקן נתקל בהתנגדות חזבאללה העיראקי, שקושר את הסכמתו לנסיגת הכוחות האמריקניים והטורקיים ומאיים לערער את היציבות הפנימית בעיראק.
ממשלת בגדאד מנסה להחזיר למדינה את המונופול על הנשק ועל ההחלטה לצאת למלחמה. המיליציות השיעיות מתנגדות, ואיראן עשויה לשנות את שיטת הפעולה שלה ,ממיליציות גדולות וגלויות לרשתות קטנות וחשאיות.
התקיפה האמריקנית-סעודית האחרונה בעיראק חשפה תהליך שנבנה במשך יותר מעשור, איראן הופכת את עיראק למרכז הפיקוד של "ציר ההתנגדות", שממנו ניתן לתאם פעילות צבאית נגד ארה"ב, מדינות המפרץ וישראל.
המבחן האמיתי של ראש ממשלת עיראק עלי א-זיידי יהיה ביכולתו לצמצם את השפעתה של איראן, לרסן את המיליציות השיעיות ולהפוך את בגדאד למוקד קבלת ההחלטות היחיד במדינה.
ביקורו הראשון של ראש הממשלה עלי א־זיידי בארה"ב חשף את עומק המאבק על זהותה של עיראק, בין פירוק המיליציות הפרו איראניות, הרחבת ההשקעות האמריקניות והניסיון להפוך את בגדאד לשותפה אסטרטגית של וושינגטון.
המפגן ההמוני בנג'ף ובכרבלא מהווה מסר ברור לוושינגטון כי למרות הלחצים לפרק את המיליציות השיעיות מנשקן, טהראן ממשיכה ליהנות ממנופי השפעה עמוקים בזירה העיראקית, וממשלת בגדאד תתקשה לקדם את יעדיה ללא עימות פנימי.
מאחורי גל המעצרים נגד הברחת נפט ושחיתות מסתתר מאבק עומק על שליטה במדינה, פירוק מוקדי כוח חמושים, ובחינת גבולות ההשפעה של איראן וארה"ב בבגדאד.
יציאת הכוחות האמריקניים מעיראק מציבה את בגדאד בפני מבחן ריבונות מכריע, על רקע החשש מהתרחבות ההשפעה האיראנית, התחזקות המיליציות והיחלשות יכולתה של המדינה לשלוט בנשק ולקבל החלטות עצמאיות.
התקיפה על צינור הנפט הסעודי, שבוצעה באמצעות כטב"מים ששוגרו מעיראק, ממחישה את עומק ההשפעה האיראנית על המיליציות ומטילה ספק ביכולתו של ראש הממשלה א-זיידי להחזיר לידי המדינה את השליטה על הנשק.
המאבק על ריכוז הנשק בידי המדינה הופך למאבק על ריבונותה של עיראק, בעוד בגדאד נקרעת בין הלחץ האמריקני לפרק את המיליציות לבין הרצון האיראני לשמר את כוחן.
המאבק של ממשלת בגדאד לפרק את המליציות מנשקן נתקל בהתנגדות חזבאללה העיראקי, שקושר את הסכמתו לנסיגת הכוחות האמריקניים והטורקיים ומאיים לערער את היציבות הפנימית בעיראק.
ממשלת בגדאד מנסה להחזיר למדינה את המונופול על הנשק ועל ההחלטה לצאת למלחמה. המיליציות השיעיות מתנגדות, ואיראן עשויה לשנות את שיטת הפעולה שלה ,ממיליציות גדולות וגלויות לרשתות קטנות וחשאיות.
התקיפה האמריקנית-סעודית האחרונה בעיראק חשפה תהליך שנבנה במשך יותר מעשור, איראן הופכת את עיראק למרכז הפיקוד של "ציר ההתנגדות", שממנו ניתן לתאם פעילות צבאית נגד ארה"ב, מדינות המפרץ וישראל.
המבחן האמיתי של ראש ממשלת עיראק עלי א-זיידי יהיה ביכולתו לצמצם את השפעתה של איראן, לרסן את המיליציות השיעיות ולהפוך את בגדאד למוקד קבלת ההחלטות היחיד במדינה.
ביקורו הראשון של ראש הממשלה עלי א־זיידי בארה"ב חשף את עומק המאבק על זהותה של עיראק, בין פירוק המיליציות הפרו איראניות, הרחבת ההשקעות האמריקניות והניסיון להפוך את בגדאד לשותפה אסטרטגית של וושינגטון.
המפגן ההמוני בנג'ף ובכרבלא מהווה מסר ברור לוושינגטון כי למרות הלחצים לפרק את המיליציות השיעיות מנשקן, טהראן ממשיכה ליהנות ממנופי השפעה עמוקים בזירה העיראקית, וממשלת בגדאד תתקשה לקדם את יעדיה ללא עימות פנימי.
מאחורי גל המעצרים נגד הברחת נפט ושחיתות מסתתר מאבק עומק על שליטה במדינה, פירוק מוקדי כוח חמושים, ובחינת גבולות ההשפעה של איראן וארה"ב בבגדאד.
