בישראל גובר החשש כי טעות בחישוב של איראן עלולה להצית מלחמה אזורית, בעוד ישראל ממתינה להחלטתו של טראמפ אם לצאת למערכה צבאית משותפת נגד הרפובליקה האסלאמית.
ארה"ב מגבירה את הלחץ על ממשלת עיראק כדי למנוע את התרחבות שיתוף הפעולה הצבאי בין החות'ים בתימן למיליציות הפרו איראניות בעיראק.
יציאת הכוחות האמריקניים מעיראק מציבה את בגדאד בפני מבחן ריבונות מכריע, על רקע החשש מהתרחבות ההשפעה האיראנית, התחזקות המיליציות והיחלשות יכולתה של המדינה לשלוט בנשק ולקבל החלטות עצמאיות.
החלשת חמאס וחזבאללה לא הביאה להיעלמות רשת השלוחים האיראנית אלא לשינוי במבנה שלה. איראן עוברת ממודל של שליטה ופיקוד למודל מבוזר, שבו החות'ים בתימן והמיליציות בעיראק יכולים לפעול באופן עצמאי, אך להעניק לאיראן עומק אסטרטגי ולאיים על אויביה מכמה זירות במקביל.
התקיפה על צינור הנפט הסעודי, שבוצעה באמצעות כטב"מים ששוגרו מעיראק, ממחישה את עומק ההשפעה האיראנית על המיליציות ומטילה ספק ביכולתו של ראש הממשלה א-זיידי להחזיר לידי המדינה את השליטה על הנשק.
חמאס ברצועת עזה, חזבאללה בלבנון והמיליציות הפרו איראניות בעיראק ניצבים מול מהלך אמריקני שמבקש לשנות את מאזן הכוחות במזרח התיכון.
המאבק על ריכוז הנשק בידי המדינה הופך למאבק על ריבונותה של עיראק, בעוד בגדאד נקרעת בין הלחץ האמריקני לפרק את המיליציות לבין הרצון האיראני לשמר את כוחן.
המאבק של ממשלת בגדאד לפרק את המליציות מנשקן נתקל בהתנגדות חזבאללה העיראקי, שקושר את הסכמתו לנסיגת הכוחות האמריקניים והטורקיים ומאיים לערער את היציבות הפנימית בעיראק.
מפקד כוח קודס במשמרות המהפכה הגיע בביקור פתע לבגדאד כדי לבלום את המהלך נגד המליציות הפרו איראניות, 50 יום לפני הדדליין של 30 בספטמבר.
ממשלת בגדאד מנסה להחזיר למדינה את המונופול על הנשק ועל ההחלטה לצאת למלחמה. המיליציות השיעיות מתנגדות, ואיראן עשויה לשנות את שיטת הפעולה שלה ,ממיליציות גדולות וגלויות לרשתות קטנות וחשאיות.
בישראל גובר החשש כי טעות בחישוב של איראן עלולה להצית מלחמה אזורית, בעוד ישראל ממתינה להחלטתו של טראמפ אם לצאת למערכה צבאית משותפת נגד הרפובליקה האסלאמית.
ארה"ב מגבירה את הלחץ על ממשלת עיראק כדי למנוע את התרחבות שיתוף הפעולה הצבאי בין החות'ים בתימן למיליציות הפרו איראניות בעיראק.
יציאת הכוחות האמריקניים מעיראק מציבה את בגדאד בפני מבחן ריבונות מכריע, על רקע החשש מהתרחבות ההשפעה האיראנית, התחזקות המיליציות והיחלשות יכולתה של המדינה לשלוט בנשק ולקבל החלטות עצמאיות.
החלשת חמאס וחזבאללה לא הביאה להיעלמות רשת השלוחים האיראנית אלא לשינוי במבנה שלה. איראן עוברת ממודל של שליטה ופיקוד למודל מבוזר, שבו החות'ים בתימן והמיליציות בעיראק יכולים לפעול באופן עצמאי, אך להעניק לאיראן עומק אסטרטגי ולאיים על אויביה מכמה זירות במקביל.
התקיפה על צינור הנפט הסעודי, שבוצעה באמצעות כטב"מים ששוגרו מעיראק, ממחישה את עומק ההשפעה האיראנית על המיליציות ומטילה ספק ביכולתו של ראש הממשלה א-זיידי להחזיר לידי המדינה את השליטה על הנשק.
חמאס ברצועת עזה, חזבאללה בלבנון והמיליציות הפרו איראניות בעיראק ניצבים מול מהלך אמריקני שמבקש לשנות את מאזן הכוחות במזרח התיכון.
המאבק על ריכוז הנשק בידי המדינה הופך למאבק על ריבונותה של עיראק, בעוד בגדאד נקרעת בין הלחץ האמריקני לפרק את המיליציות לבין הרצון האיראני לשמר את כוחן.
המאבק של ממשלת בגדאד לפרק את המליציות מנשקן נתקל בהתנגדות חזבאללה העיראקי, שקושר את הסכמתו לנסיגת הכוחות האמריקניים והטורקיים ומאיים לערער את היציבות הפנימית בעיראק.
מפקד כוח קודס במשמרות המהפכה הגיע בביקור פתע לבגדאד כדי לבלום את המהלך נגד המליציות הפרו איראניות, 50 יום לפני הדדליין של 30 בספטמבר.
ממשלת בגדאד מנסה להחזיר למדינה את המונופול על הנשק ועל ההחלטה לצאת למלחמה. המיליציות השיעיות מתנגדות, ואיראן עשויה לשנות את שיטת הפעולה שלה ,ממיליציות גדולות וגלויות לרשתות קטנות וחשאיות.
