גורמים ביטחוניים בכירים אומרים כי כוחות צה"ל פועלים בחשאי ברכס עלי טאהר בלבנון שבו מתבצרים, במתחם תת קרקעי ענק, כמה עשרות מחבלים של חזבאללה וייתכן שעמם גם כמה קצינים של משמרות המהפכה האיראניים.
לדבריהם, בימים האחרונים היו לכוחות צה"ל הישגים משמעותיים, חלק מהתשתיות התת קרקעיות במתחם הושמדו על ידי צה"ל, אך כנראה שחלק מהמחבלים שהיו נצורים שם הצליחו להימלט לשטח ההררי הסבוך.
ישראל שומרת בפרופיל תקשורתי נמוך את הפעילות הצבאית שלה ברכס עלי טאהר, לדברי גורמים מדיניים מדובר בנושא רגיש שקשור גם למשא ומתן עם ממשלת לבנון.
לדבריהם,ממשלת לבנון ניסתה להגיע להסדר עם חזבאללה שעל פינוי המתחם התת קרקעי ברכס עלי טאהר ונשיא לבנון ג'וזף עון הציע לחזבאללה למסור את המתחם לידי צבא לבנון כדי להימנע ממערכה רחבה והסלמה אם צה"ל יכבוש את כל המתחם שנחשב ל"יהלום שבכתר" בדרום לבנון מבחינתו של ארגון חזבאללה שממנו פועלת מפקדת כוח "בדר" של הארגון.
אולם, חזבאללה דחה את ההצעה של נשיא לבנון בטענה שאינו יכול להסכים למשוואה שישראל מנסה לקבע בכל רחבי שטח לבנון שנתמכת גם על ידי ממשל טראמפ.
בינתיים, צה"ל ממשיך במצור ההדוק על רכס עלי טאהר ושולט על כל הכניסות למתחם התת קרקעי של חזבאללה, לוחמי חזבאללה מצליחים להחזיק מעמד בזכות מאגרי האספקה הגדולים שקיימים בתוך המתחם.
על פי דיווחים בתקשורת הלבנונית, צה"ל ניתק את אספקת המים למתחם התת קרקעי אך נראה שבתוכו קיימים מאגרי מי שתיה ללוחמי חזבאללה.
גורמים ביטחוניים מעריכים כי המתחם הוא "סמל להתנגדות" מבחינת חזבאללה והוא נחוש להילחם עד הסוף ולא להיכנע או להסכים לסידורים לנסיגה מהמתחם, הארגון רוצה לגבות מישראל מחיר כבד שכרוך, להערכתו, בכיבוש המתחם.
חזבאללה מעריך שגם אם צבא לבנון ייכנס למתחם בסופו של דבר ישראל תפנה ממנו את כוחות צבא לבנון ותהרוס את המתחם מכיוון שהיא אינה רואה בצבא לבנון מגבלה על הפעילות הצבאית שלה בלבנון.
פרשנים בלבנון אמרו בכמה כלי תקשורת בלבנון כי חזבאללה דחה את ההצעה למסור את המתחם לצבא לבנון מכיוון שקבלת ההצעה פירושה יצירת תקדים והכרה בזכותה של ישראל לקבוע אילו אתרים צבאיים וביטחוניים בתוך לבנון היא דורשת לפנות, ולאחר מכן לכפות את מסירתם לצבא הלבנוני תחת אש.
אם מנגנון כזה יצליח פעם אחת, לא יהיה עוד דבר שימנע את החלתו באזורים אחרים שישראל מעוניינת בהם במיוחד, כגון מחנות האימונים של חזבאללה באזור איקלים א־תופאח ובבקעת מערב הבקאע, או רכסי צאפי, א־רפיע וא־ריחאן, וכן כל אתר אחר בדרום לבנון, בבקאע או בהרמל.
חזבאללה גם טוען כי רכס עלי טאהר שוכן מצפון לנהר הליטאני ומחוץ לשטח הגיאוגרפי שהוגדר בהחלטה 1701 של מועצת הביטחון.
גורמים מדיניים בכירים אומרים כי ישראל איננה מתכוונת לוותר, למרות ההתנגדות העזה של חזבאללה, על כיבוש רכס עלי טאהר והריסת המתחם התת קרקעי הענק שבו.
גורמים ביטחוניים בכירים אומרים כי רכס עלי טאהר מהווה נכס טופוגרפי ואסטרטגי חשוב עבור חזבאללה, משום שהוא מעניק שליטה ותצפית על מרחבים נרחבים בדרום לבנון, ובפרט על הצירים והאזורים הסובבים את א־נבטיה, איקלים א-תופאח ורכס א-ריחאן.
השליטה בגובה מאפשרת מעקב אחר תנועות כוחות והיערכות טובה יותר במקרה של עימות.
לדבריהם, מבחינת חזבאללה, המאבק על השליטה ברכס קשור לשאלה רחבה יותר, האם ישראל תוכל להרחיב את חופש הפעולה שלה מעבר לקו הליטני ולכפות בפועל אזור ביטחון עמוק יותר בתוך לבנון.
לדבריהם ,המאבק על רכס עלי טאהר הוא מבחינת חזבאללה גם מאבק על המשוואה הביטחונית העתידית בדרום לבנון .
הארגון אינו רוצה שהנסיגה מאתר מסוים תיתפס כתוצאה של איום ישראלי, אלא שהפריסה של הצבא הלבנוני תיעשה במסגרת החלטה לבנונית פנימית והסדר כולל שיחייב גם את ישראל להפסיק את פעילותה הצבאית.
בשורה התחתונה, הערך של רכס עלי טאהר מבחינת חזבאללה הוא כפול,גם טקטי וגם סמלי.
מבחינה טקטית מדובר בשטח שולט ובעל חשיבות מבצעית, מבחינה אסטרטגית, המאבק עליו הוא מבחן לשאלה מי יקבע את כללי המשחק הביטחוניים בדרום לבנון , ישראל, באמצעות לחץ צבאי ואמריקני, או המדינה הלבנונית וחזבאללה באמצעות הסדר פנימי.
הערה:פורסם לראשונה ב"אפוק"
