בירושלים מעריכים כי וושינגטון תגביר את התקיפות נגד תשתיות באיראן, אך טהרן מבקשת לעת עתה למנוע עימות ישיר עם ישראל ולהתמקד בזירה האמריקנית ובאיום על נתיבי השיט במפרץ ובים האדום.
הנשיא האמריקני פתח פרק חדש בעימות עם טהרן בניסיון לכפות עליה ויתורים אסטרטגיים באמצעות לחץ צבאי וכלכלי, אך המגבלות המבצעיות והמרוץ נגד הזמן לקראת בחירות האמצע עלולים להפוך את המשבר לעימות ממושך ללא הכרעה.
העימות הצבאי סביב מיצרי הורמוז והמשא ומתן עם ארה"ב מעמיקים את הקרע בין המחנה הפרגמטי למשמרות המהפכה ומעצבים מחדש את מאבק הירושה והכוח בטהראן.
גורמים ביטחוניים בכירים מעריכים כי העימות הצבאי סביב מיצרי הורמוז מרחיק את הסיכוי להסכם קבע בין וושינגטון לטהראן, בעוד איראן ממשיכה להיערך לנקמה על חיסול עלי ח'מינאי ומאיימת לפגוע בנשיא טראמפ.
התחזקות כוחם של משמרות המהפכה לאחר מותו של עלי ח'מינאי מקשה על חידוש המשא ומתן עם וושינגטון, ומגבירה את הסיכון להסלמה במיצרי הורמוז ובלבנון.
ההלוויה ההמונית של עלי ח'מינאי הוכיחה כי המשטר האיראני אינו נשען עוד על אדם אחד, אלא על מערכת מוסדית חזקה שצפויה להמשיך את דרכו של המנהיג העליון גם לאחר מותו.
המלחמה האיצה את חילופי הדורות בצמרת המשטר האיראני, האליטה החדשה מעבירה את מרכז הכובד מן האידיאולוגיה אל ביטחון המדינה, ומנהלת את מדיניות החוץ מתוך פרגמטיות רבה יותר, מבלי לוותר על האינטרסים האסטרטגיים של איראן.
טהראן אינה ממהרת להתקדם להסכם הקבע, מבחינת ההנהגה האיראנית, הכדור נמצא כעת במגרש האמריקני, וכל עיכוב ביישום מזכר ההבנות רק מחזק את ההערכה כי הגיע הזמן לצמצם את מרחב האיפוק ולהפעיל מחדש את מנופי הלחץ שברשותה.
בטהראן מציגים את מזכר ההבנות עם וושינגטון כהישג אסטרטגי וכבסיס לסדר אזורי חדש, אולם מאחורי הצהרות הניצחון מסתתרות דילמות עמוקות הנוגעות לעתיד המשטר, לכלכלה ולמעמדה של איראן במזרח התיכון.
הנהגת איראן מנסה להתאושש כלכלית וצבאית באמצעות חתימה על מזכר ההבנות עם ארה"ב, אך מבלי לוותר על נכסיה האסטרטגיים ארוכי הטווח.
בירושלים מעריכים כי וושינגטון תגביר את התקיפות נגד תשתיות באיראן, אך טהרן מבקשת לעת עתה למנוע עימות ישיר עם ישראל ולהתמקד בזירה האמריקנית ובאיום על נתיבי השיט במפרץ ובים האדום.
הנשיא האמריקני פתח פרק חדש בעימות עם טהרן בניסיון לכפות עליה ויתורים אסטרטגיים באמצעות לחץ צבאי וכלכלי, אך המגבלות המבצעיות והמרוץ נגד הזמן לקראת בחירות האמצע עלולים להפוך את המשבר לעימות ממושך ללא הכרעה.
העימות הצבאי סביב מיצרי הורמוז והמשא ומתן עם ארה"ב מעמיקים את הקרע בין המחנה הפרגמטי למשמרות המהפכה ומעצבים מחדש את מאבק הירושה והכוח בטהראן.
גורמים ביטחוניים בכירים מעריכים כי העימות הצבאי סביב מיצרי הורמוז מרחיק את הסיכוי להסכם קבע בין וושינגטון לטהראן, בעוד איראן ממשיכה להיערך לנקמה על חיסול עלי ח'מינאי ומאיימת לפגוע בנשיא טראמפ.
התחזקות כוחם של משמרות המהפכה לאחר מותו של עלי ח'מינאי מקשה על חידוש המשא ומתן עם וושינגטון, ומגבירה את הסיכון להסלמה במיצרי הורמוז ובלבנון.
ההלוויה ההמונית של עלי ח'מינאי הוכיחה כי המשטר האיראני אינו נשען עוד על אדם אחד, אלא על מערכת מוסדית חזקה שצפויה להמשיך את דרכו של המנהיג העליון גם לאחר מותו.
המלחמה האיצה את חילופי הדורות בצמרת המשטר האיראני, האליטה החדשה מעבירה את מרכז הכובד מן האידיאולוגיה אל ביטחון המדינה, ומנהלת את מדיניות החוץ מתוך פרגמטיות רבה יותר, מבלי לוותר על האינטרסים האסטרטגיים של איראן.
טהראן אינה ממהרת להתקדם להסכם הקבע, מבחינת ההנהגה האיראנית, הכדור נמצא כעת במגרש האמריקני, וכל עיכוב ביישום מזכר ההבנות רק מחזק את ההערכה כי הגיע הזמן לצמצם את מרחב האיפוק ולהפעיל מחדש את מנופי הלחץ שברשותה.
בטהראן מציגים את מזכר ההבנות עם וושינגטון כהישג אסטרטגי וכבסיס לסדר אזורי חדש, אולם מאחורי הצהרות הניצחון מסתתרות דילמות עמוקות הנוגעות לעתיד המשטר, לכלכלה ולמעמדה של איראן במזרח התיכון.
הנהגת איראן מנסה להתאושש כלכלית וצבאית באמצעות חתימה על מזכר ההבנות עם ארה"ב, אך מבלי לוותר על נכסיה האסטרטגיים ארוכי הטווח.
