המלחמה בלבנון לא חיסלה את חזבאללה, אבל היא שינתה מן היסוד את האופן שבו הארגון יכול להילחם בישראל. חזבאללה איבד חלק גדול מהנהגתו, נפגעו קשות יכולותיו הצבאיות וקווי האספקה שלו, מרחב הפעולה שלו בדרום לבנון הצטמצם והשפעתו הפוליטית נחלשה. במקביל, איראן העמיקה את מעורבותה בניהול הארגון, עד כדי מעבר מניהול מקומי בהכוונה איראנית לניהול ולהכוונה איראניים ישירים יותר, זאת ועוד, גורמים ביטחוניים בכירים אומרים כי תדמיתו של הארגון, כארגון התנגדות מוביל בלבנון ובמזרח התיכון, נפגעה קשות במהלך המלחמה ובעקבות כיבוש הבופור והמתחם התת קרקעי ברכס עלי טאהר על ידי צה"ל הוא הפך למושא ללעג וקלס במיוחד בלבנון.
העיתון "א-שרק אל-אווסט" דיווח מפי מומחה לענייני ביטחון והגנה בשם ריאד קהוג׳י כי היכולות של חזבאללה, ברמת ההנהגה, התשתית הצבאית, ההשפעה הפוליטית וקווי האספקה, פחתו מאז 2024 ביותר ממחצית.
הוא אמר לעיתון כי ארגון חזבאללה איבד את רוב ההנהגה של הדרג הראשון והשני, בעוד שחלק ניכר מהמנהיגים המכהנים כיום השתייכו בעבר לדרג השלישי. גם הפריסה הצבאית השתנתה, כאשר עיקר כוחות חזבאללה מרוכז כיום מצפון לליטני, בעוד שנבטיה הפכה למעשה לקו המגע בין הארגון לבין כוחות צה"ל. יכולות הטילים והכטב"מים נותרו, אך גם הן פחתו ביותר ממחצית בהשוואה לעבר.
לדבריו,המשמעות המרכזית היא שחזבאללה עובר ממודל של כוח צבאי חצי סדיר, שנבנה במשך שנים לקראת מלחמה רחבה עם ישראל, למודל מבוזר וגמיש יותר, המבוסס על שרידות, התארגנות מחדש, לחימת התשה ושימור היכולת להכות בישראל גם בתנאים של עליונות ישראלית.
גורמים ביטחוניים בכירים בישראל מעריכים כי חזבאללה משנה את בסיס האסטרטגיה שלו מול ישראל. הארגון אינו יכול כיום להסתמך על המערך הצבאי שהיה בידיו לפני המלחמה, ולכן הוא נדרש לבנות מחדש את כוחו בהתאם למציאות גיאוגרפית ומבצעית שונה. המטרה אינה עוד להציג יכולת לנהל מערכה רחבת היקף מול ישראל, אלא להבטיח שחזבאללה ישרוד, ישקם את כוחו וישמור לעצמו יכולת לפעול בעתיד.
הערכה זו של גורמי הביטחון בישראל עולה בקנה אחד על מומחה ביטחון אחר, הגנרל (מיל) ד"ר ח'ליל אל־חלו, שאמר ל"א-שרק אל-אווסט" כי למרות הירידה ביכולותיו, חזבאללה לא איבד את יכולתו הצבאית והוא עדיין מחזיק ביכולות המאפשרות לו להמשיך לפעול.
לדבריו, הירידה בהיקף התגובות של חזבאללה לתקיפות ישראל עשויה להעיד על כניסתו מחדש לתקופה של ארגון מחדש ובניית כשירות מבצעית בהתאם לנתונים החדשים בשטח.
הוא הצביע גם על שינוי בגיאוגרפיה הצבאית של הארגון. חזבאללה נדרש כיום לבנות את תוכניותיו על בסיס מרחב פעולה שונה, מדרום הליטני ועד אזורים בנבטיה, ג'זין ואולי גם הבקאע המערבי. מבחינתו, משמעות הדבר היא לא רק התאוששות של הכוח הקיים, אלא בניית תפיסה מבצעית חדשה המותאמת למציאות שבה חופש הפעולה שלו בדרום לבנון הצטמצם.
גורמים ביטחוניים אומרים כי זהו שינוי חשוב משום שהוא הופך את חולשתו הנוכחית של חזבאללה לחלק מתהליך של התאמה. הארגון חלש יותר, אך הוא עשוי להיות גם מבוזר יותר, חשאי יותר ותלוי יותר באיראן.
במקום לנסות להתחרות בישראל במלחמה קונבנציונלית, הוא עשוי להעדיף יכולות של גרילה, ירי נקודתי, כטב"מים, מטענים וחוליות קטנות, תוך ניסיון להימנע מחשיפה של התשתית המתארגנת מחדש.
במקביל, אומרים הגורמים הביטחוניים, ככל שחזבאללה נחלש, כך גדלה התלות שלו באיראן. טהרן אינה יכולה להרשות לעצמה לאבד את אחד הנכסים האסטרטגיים החשובים ביותר שבנתה במזרח התיכון, ולכן היא מעמיקה את מעורבותה בשיקום הארגון ובהכוונתו.
התוצאה היא פרדוקס, חזבאללה של היום חלש בהרבה מחזבאללה שלפני המלחמה, אך הוא עדיין מסוגל להוות איום. האתגר מבחינת ישראל אינו רק מה נותר מהארגון, אלא איזה חזבאללה ייצא מתהליך השיקום שלו.
בינתיים, גורמים צבאיים בכירים מסרו כי צה"ל מצמצם בימים האחרונים באופן משמעותי את היקף הכוחות הלוחמים ברצועת הביטחון בדרום לבנון כדי להקל על חיילי המילואים וזאת בעקבות התנאים הצבאיים החדשים שנוצרו עקב כיבוש הבופור ומתחם עלי טאהר וההתקדמות בהשמדת תשתיות הטרור של חזבאללה בכפרים רבים בדרום לבנון. במסגרת זו יצאו 4 חטיבות של צה"ל מלבנון ונכנסו לגזרה שתי חטיבות סדירות שתופסות כעת גזרות נרחבות בדרום לבנון.
הערה:פורסם לראשונה ב"אפוק"
