ירדן ניצבת בפני תקופה רגישה, שבה מתפתחים במקביל שני אתגרים משמעותיים למשטר ההאשמי, התחדשות האיום מצד ארגון דאעש, המנסה לשקם את תשתיותיו בדרום סוריה, והתחזקותה הפוליטית של תנועת האחים המוסלמים בתוך הממלכה. אף שמדובר בשתי זירות שונות, מבחינת עמאן הן קשורות לשאלת היציבות הפנימית וליכולתו של המשטר לשמור על שליטתו ועל הסדר הפוליטי והביטחוני במדינה, כך אומרים גורמים ביטחוניים בכירים.
האירועים הביטחוניים בשבועות האחרונים, ובהם הפיגוע בכנסייה בכפר חמוד בדרום ירדן ורצח איש ביטחון ירדני סמוך לשגרירות סרי לנקה בעמאן, המחישו לציבור הירדני כי איום הטרור עדיין קיים. בפיגוע בכנסייה נהרגו 9 בני אדם וכ-40 נוספים נפצעו, בהם גם מוסלמים שהשתתפו באזכרה למנוחה מהכפר. התמונות והסרטונים מהאירוע עוררו זעזוע וכעס בירדן, והעלו דרישות לבדוק כיצד הצליחו פעילי טרור להוציא לפועל את תוכניותיהם.
דאעש מנסה להתבסס מחדש בדרום סוריה
לדברי גורמים ביטחוניים,בית המלוכה הירדני מעריך כי האיום מצד דאעש לא נעלם וכי נדרשת הגברת המאמצים לסיכול פעילותו. החשש המרכזי שלו הוא שהארגון פועל לשיקום תשתיותיו בדרום סוריה, תוך ניסיון להיטמע בקרב האוכלוסייה האזרחית ולהסתיר את אנשיו בתוך יישובים אזרחיים. בדרך זו הוא מקשה על שירותי המודיעין ועל כוחות הביטחון הסורים לזהות את התארגנויותיו ולסכל את תוכניותיו.
לפי דיווח בעיתון "א-שרק אל-אווסט", תא של דאעש באזור דרעא שבדרום סוריה עמד בקשר עם מבצעי הפיגוע בכנסייה בירדן. חיל האוויר הירדני תקף את התא באזור הגבול, כחלק ממאמץ למנוע מהארגון להשתמש בשטח הסורי כבסיס לתכנון ולהוצאה לפועל של פיגועים נגד ירדן.
בירדן עוקבים בדאגה אחר התנהלות השלטון הסורי בעקבות התקיפות הירדניות.
הדאגה הירדנית נובעת גם מהאפשרות שהשלטון הסורי מתקשה להתמודד עם פעילות ארגון דאעש כאשר אנשיו מסתתרים בקרב האוכלוסייה המקומית.
לדברי גורמים ביטחוניים, התגובה הירדנית אינה מסתכמת בתקיפות מעבר לגבול בתוך שטח סוריה, בעקבות הפיגועים הוחלט להגביר את הפעילות המודיעינית והמבצעית בתוך הממלכה, לחדש את המעקב אחר קבוצות החשודות בפעילות קיצונית ולבחון מחדש את מפת "התאים הרדומים" ואת הקשרים האפשריים שלהם עם גורמים מחוץ לירדן.
לפי דיווח ב"א-שרק אל-אווסט", כוחות הביטחון הירדנים ביצעו פעולות סריקה ומעצרים נרחבות ברוב מחוזות הממלכה, לרבות מוקדים בעייתיים בחלקים ממזרח עמאן. בפשיטות סוכלו, על פי הדיווח, תוכניות של חשודים בטרור שהתכוננו לבצע פיגועים בכמה אתרים.
שחרור אסירים והחמרת הענישה על עבירות טרור
על פי דווחים בתקשורת הירדנית,הפיגועים בכנסייה ובסמוך לשגרירות סרי לנקה בעמאן השתחררו מהכלא ימים ספורים לפני ביצוע תוכניותיהם. הנסיבות האלה עוררו ביקורת על הפיקוח אחר אסירים שהורשעו בעבירות טרור ועל האופן שבו הם משתלבים מחדש בחברה לאחר שחרורם.
הסוגיה הובילה לדרישה לבחון מחדש את החקיקה ואת מדיניות הענישה. הממשלה הירדנית כבר ביצעה שינויים בחוק המאבק בטרור, שנועדו להחמיר את הענישה על חשודים ומורשעים בעבירות טרור. במסגרת השינויים נמנעת מהם האפשרות ליהנות מהפחתת תקופות מאסר בשל התנהגות טובה, וכן בוטל החישוב שלפיו שנת מאסר נחשבת לתשעה חודשים בלבד. מעתה, שנת מאסר תיחשב לשנה מלאה.
המסר של מערכת אכיפת החוק הירדנית ברור: היא מבקשת להקשות על פעילי טרור להשתחרר מוקדם ולצמצם את האפשרות שתאים רדומים יצליחו לשוב ולפעול לאחר שחבריהם משתחררים מהכלא.
האחים המוסלמים, האיום הפוליטי על המשטר
לדברי גורמים ביטחוניים,לצד האיום הביטחוני מצד דאעש, ניצב בפני המלך עבדאללה אתגר פוליטי מורכב לא פחות והוא התחזקותה של תנועת האחים המוסלמים, שהצליחה בשנים האחרונות להרחיב את כוחה בפרלמנט ולבסס לעצמה מעמד משמעותי בזירה הפוליטית הירדנית.
בבחירות לפרלמנט שנערכו בשנת 2024 זכתה מפלגת "חזית הפעולה האסלאמית", המזוהה עם האחים המוסלמים, ב-31 מושבים. מדובר בהישג משמעותי שהפתיע את המערכת הפוליטית ואת מוקדי קבלת ההחלטות בירדן.
החשש בצמרת הירדנית הוא שהתחזקות התנועה לא תיעצר בהישגיה בבחירות הקודמות, אלא תתרחב גם בבחירות הבאות, הצפויות בסוף שנת 2028. לפי חוק הבחירות הקיים, מחצית ממושבי הפרלמנט יוקצו בבחירות הבאות למפלגות פוליטיות. ההסדר הזה עשוי להעניק לתנועה האסלאמית הזדמנות להגדיל עוד יותר את כוחה ולהפוך אותה לגורם מרכזי ומשפיע במערכת הפוליטית.
בבית המלוכה הירדני חוששים במיוחד מהאפשרות שהאחים המוסלמים ינצלו את השיטה החדשה כדי להרחיב את ייצוגם בפרלמנט, ובהמשך גם את השפעתם על הממשלה ועל הרשויות המקומיות. על רקע זה גוברים הלחצים הפנימיים לשנות את חוק הבחירות ולצמצם את האפשרות להתרחבות כוחה של התנועה.
החשש בבית המלוכה אינו מוגבל רק לפרלמנט, באביב הבא צפויות להתקיים בחירות לרשויות המקומיות, וגם בהן עשויה התנועה האסלאמית לנסות להגדיל את כוחה ולזכות בנתח משמעותי מהשלטון המקומי. מבחינת המשטר, השתלטות אפשרית של גורמים המזוהים עם התנועה על מספר רב של רשויות מקומיות עלולה להרחיב את השפעתה מעבר למוסדות השלטון המרכזיים.
בנאומו בפתיחת מושב הפרלמנט בתחילת החודש העביר המלך עבדאללה מסרים ברורים לממשלה ולחברי הפרלמנט. הוא הדגיש את הצורך לשמור על איזון בין הרשות המבצעת לרשות המחוקקת, והבהיר כי הפרלמנט חייב למלא את תפקידו כמפקח על עבודת הממשלה.
המלך אמר כי הפרלמנט הוא נדבך מרכזי בחיים הפוליטיים וכי העם הוא מקור הסמכות. הוא קרא לחברי הפרלמנט לזכור כי הם מייצגים את האינטרס הלאומי וכי חילוקי דעות יכולים להיות מקור כוח, כל עוד טובת ירדן עומדת בראש סדר העדיפויות.
בדבריו מתח המלך ביקורת גם על התנהלותם של חברי הפרלמנט. הוא הדגיש כי הציבור אינו בוחן רק את החוקים שמחוקקים נציגיו, אלא גם את התנהגותם ואת סגנון הדיבור שלהם. הוא אף חזר והדגיש את זכותם של האזרחים לעסוק בענייני הציבור ואת חשיבות השמירה על חופש הביטוי.
לדברי גורמים ביטחוניים, המסרים האלה מקבלים משמעות מיוחדת על רקע החשש מהתחזקות התנועה האסלאמית. המשטר מבקש לשמור על מסגרת פוליטית יציבה ומבוקרת, אך בה בעת להתמודד עם מפלגה שהוכיחה כי היא מסוגלת ליצור בריתות ולהשיג תמיכה רחבה בתוך הפרלמנט.
מאבק על השליטה בפרלמנט
המתיחות סביב השפעת האחים המוסלמים באה לידי ביטוי גם בבחירות לתפקידים בפרלמנט. ראש הממשלה ג'עפר חסאן הואשם על ידי חברי פרלמנט בהתערבות בבחירת יו"ר הבית. חבר הפרלמנט מג'חם א-צקור, שכיהן כחבר פרלמנט מטעם מחוז אירביד מאז 1997 והתמודד על התפקיד, טען כי ראש הממשלה ניסה להשפיע על תוצאות הבחירות.
בסופו של דבר נבחר אבראהים טראוונה ליו"ר הפרלמנט כבר בסיבוב הראשון, לאחר שזכה ב-70 קולות, לעומת 37 קולות לא-צקור ו-23 קולות למועמד השלישי, סלימאן א-זבן. העובדה שטראוונה וא-צקור השתייכו לאותה מפלגה ואף מילאו בה בעבר תפקידים בכירים הוסיפה למחלוקת.
גם בבחירות לתפקידים האחרים בהנהלת הפרלמנט התברר כי נציגי התנועה האסלאמית מסוגלים לבנות בריתות פוליטיות רחבות. מועמדיהם לתפקידי סגן היו"ר והעוזר הראשון זכו לתמיכה של 88 חברי פרלמנט, בעוד המועמדים של הגושים המפלגתיים המרכזיים המקורבים לממשלה הסתפקו ב-70 קולות.
התוצאות המחישו את יכולתה של התנועה האסלאמית ליצור שיתופי פעולה עם חברי פרלמנט ממפלגות אחרות ולהשיג רוב רחב יותר מזה של הגושים המקורבים לממשלה. מבחינת בית המלוכה, מדובר בהתפתחות המחייבת תשומת לב מיוחדת לקראת הבחירות הבאות.
פרשנים ירדנים המזוהים עם האופוזיציה, מותחים ביקורת על הממשלה, לטענתם, מנגנון המודיעין הירדני מתערב בחיים הפוליטיים ומנסה להשפיע על התנהלות הפרלמנט. הטענה היא כי הממשלה מבקשת לרסן חברי פרלמנט ביקורתיים ולמנוע התגבשות של בריתות שעלולות להחליש את השפעתה. במקביל, נמתחת ביקורת על כך שהממשלה מעדיפה לקדם נושאים כלכליים ולדחות שינויים פוליטיים, במקום להתמודד בזמן עם השאלות הנוגעות לעתיד המערכת הפוליטית.
האתגר של המשטר הירדני
להערכת גורמים ביטחוניים, המאבק בדאעש וההתמודדות עם התחזקות תנועת האחים המוסלמים מציבים בפני ירדן אתגרים מסוג שונה. דאעש הוא איום טרור ישיר, המנסה לנצל את המצב הביטחוני בדרום סוריה כדי לשקם תשתיות ולהוציא לפועל פיגועים בתוך הממלכה. לעומתו, האחים המוסלמים פועלים בזירה הפוליטית, משתמשים בכלים הפרלמנטריים ומנסים להרחיב את השפעתם במוסדות המדינה.
מבחינת בית המלוכה הירדני, שתי ההתפתחויות מחייבות מעקב צמוד והיערכות מתמשכת. חזרתו של דאעש לפעילות עלולה לערער את תחושת הביטחון של האזרחים ולפגוע ביציבות הפנימית. התחזקות התנועה האסלאמית עלולה לשנות את מאזן הכוחות הפוליטי ולהציב בפני המשטר אתגר מתמשך בתוך מוסדות המדינה.
המלך עבדאללה נדרש אפוא לנהל במקביל את שתי הזירות: לחזק את מערך הביטחון והמודיעין, להדק את הפיקוח על גורמים החשודים בטרור ולמנוע מדאעש להתבסס מחדש בגבול הסורי, ובאותה עת להתמודד עם התרחבות כוחה של התנועה האסלאמית לקראת הבחירות לפרלמנט ולרשויות המקומיות.
הדילמה של ירדן היא כיצד להגן על יציבות הממלכה בלי להעמיק את המשבר הפוליטי הפנימי. מבחינת בית המלוכה, האתגר אינו רק סיכול פיגועים או צמצום מספר המושבים של האחים המוסלמים בפרלמנט, אלא שמירה על מערכת שלטונית שתוכל להתמודד עם שני האיומים מבלי לאבד את אמון הציבור ואת יכולת המשילות שלה.
ישראל עוקבת בדאגה-יציבות ירדן היא אינטרס ביטחוני ישראלי
גם בישראל עוקבים מקרוב אחר ההתפתחויות בירדן, הן בזירה הביטחונית והן בזירה הפוליטית. גורמים ביטחוניים בכירים אומרים כי יציבות הממלכה ההאשמית היא אינטרס אסטרטגי ראשון במעלה. ירדן היא מדינה הגובלת בישראל לאורך גבול ארוך מאוד, והיציבות השלטונית בה, לצד שיתוף הפעולה הביטחוני בין שתי המדינות, מהווים מרכיב חשוב בביטחון ישראל.
החשש הישראלי הוא שהתגברות פעילות דאעש בדרום סוריה, לצד חולשות אפשריות במערך הביטחון הירדני, תיצור מציאות שבה תאי טרור יוכלו לנצל את המרחב הסורי ואת אזורי הגבול כדי להרחיב את פעילותם. מבחינת ישראל, אין מדובר רק באיום על ירדן. התבססות של תשתיות טרור באזור עלולה ליצור בעתיד סיכונים גם לגבולה המזרחי של ישראל, למעברי הגבול ולצירי התנועה באזור בקעת הירדן.
גורמים ביטחוניים בישראל עוקבים גם אחר האפשרות שפעילות דאעש תתרחב באמצעות תאים רדומים, קשרים בין פעילים והעברת הנחיות באמצעים דיגיטליים. הניסיון שנצבר במאבק בארגון מלמד כי גם כאשר הוא מאבד שליטה על שטחים, הוא עשוי לשמר רשתות חשאיות ולהפעיל פעילים מקומיים. לכן, מבחינת ישראל, חשוב שהמאמץ הירדני לסיכול התאים הרדומים בדרום סוריה יהיה מתמשך ויתבסס על שיתוף פעולה מודיעיני ותיאום ביטחוני.
האתגר השני שמעסיק את ישראל הוא התחזקות הזרם האסלאמיסטי בזירה הפוליטית הירדנית. בירושלים מודעים לכך שהמפלגה שזכתה ב-31 מושבים בבחירות 2024, מפלגת "חזית הפעולה האסלאמית", שינתה את שמה למפלגת "האומה", אך ממשיכה לייצג זרם פוליטי בעל השפעה משמעותית בציבור הירדני. מבחינת מערכת הביטחון הישראלית, יש חשיבות להבחנה בין פעילות פוליטית במסגרת החוק לבין פעילות חשאית או אלימה של גורמים קיצוניים. עם זאת, התחזקות פוליטית של זרמים המזוהים עם האחים המוסלמים עשויה להקשות על הממשלה הירדנית לשמור על מדיניות ביטחונית מתואמת עם ישראל, במיוחד בתקופות של מתיחות בזירה הפלסטינית.
החשש הישראלי אינו נובע רק מהישגי התנועה בפרלמנט, אלא גם מהאפשרות שהשפעתה תתרחב לרשויות המקומיות ולמוקדי כוח נוספים. התפתחות כזאת עלולה להעמיק את הלחץ הציבורי על בית המלוכה ועל הממשלה, ולצמצם את מרחב התמרון שלהם בכל הנוגע ליחסים עם ישראל ולשיתוף הפעולה הביטחוני בין המדינות.
המשמעות מבחינת ישראל היא ששני התהליכים בירדן מחייבים מעקב במקביל. התבססות דאעש בדרום סוריה עלולה ליצור איום טרור ישיר, ואילו התחזקות הזרם האסלאמיסטי בזירה הפוליטית עלולה להשפיע בהדרגה על האווירה הציבורית ועל מדיניות הממשלה. בירושלים מעוניינים בירדן יציבה, המסוגלת להמשיך לאכוף את שליטתה הביטחונית ולמנוע מגורמים קיצוניים להפוך את שטחה לבסיס לפעילות טרור נגד ישראל.
הערה:פורסם לראשונה ב"אפוק"


