סקר חדש של המרכז הירושלמי הפלסטיני לתקשורת ומחקרJMCC מצביע על ירידה משמעותית באמון הציבור הפלסטיני במפלגות ובמנהיגים, לצד התחזקות התמיכה בפתרון שתי המדינות ובהמשך קיומה של הרש"פ.
חיסולו של ראש הזרוע הצבאית בעזה נתפס בישראל כהישג מודיעיני ומבצעי חשוב, אך ההערכה היא כי חמאס ימשיך לדבוק בקו הסירוב לפירוקו מנשקו וימהר למנות יורש כדי לשדר רציפות והמשך המאבק נגד ישראל.
תקיפה אמריקנית עשויה להצית שוב את הרחוב האיראני,גורמי ביטחון בכירים מעריכים כי רק שילוב של קריסה מערכתית פנימית ודיכוי כושל עשויים להביא להתקוממות רחבה.
המתיחות בין ישראל לסוריה מביאה גם למאבק פנימי בתוך מוסדות השלטון הסורי החדש על קביעת המדיניות ביחס לישראל.
בצבא הסורי מושמעות קריאות לנקום בישראל על "הטבח ברצועת עזה" ומערכת החינוך מעבירה מסרים של ג'יהאד נגד היהודים.
שנה לאחר הפלת משטר אסד, הנשיא הזמני אחמד א־שרע נהנה מהכרה בינלאומית הולכת ומתחזקת, מהסרת סנקציות ומשיקום יחסי החוץ של סוריה, אך מתמודד במקביל עם קריסה של הסדר הציבורי, אלימות עדתית גוברת, מערכת שלטונית ריכוזית ומדולדלת, ומיעוטים שמבקשים הגנה בינלאומית או אוטונומיה.
ביקורו של הנשיא הסורי אחמד א־שרע בבית הלבן מסמן שינוי דרמטי ביחסי וושינגטון–דמשק, ופותח מחדש את הדיון על חזרתה של סוריה למערכת הבינלאומית לאחר יותר מעשור של בידוד וסנקציות.
ישראל עוקבת בחשדנות ובדאגה אחרי המהלכים של ארה"ב וכמה מדינות במערב שממהרות להלבין את נשיא סוריה אחמד א-שרע ולמחוק את עברו הטרוריסטי.
נפילת מעוז הצבא בדארפור משנה את פני המלחמה בסודאן: רעב, מצור, טבח אזרחים וחשש ממשי להתפרקות המדינה ולהסלמה אזורית.
מאות אלפי אזרחים נתונים בסכנת רעב וטבח, והאזור חשוף להתלקחות רחבה בעוד המאמצים הדיפלומטיים תקועים.
הנשיא הסורי הזמני אחמד א-שרע ניצב בפני מבחן כבד, להציג הישגים מדיניים ולהגן על המיעוטים בארצו, בעוד הוא נאבק להשליט את מרותו על הארגונים הג'יהאדיסטים ולא להתעמת עם ישראל.
גורמים ביטחוניים בכירים אומרים כי צה"ל והשב"כ מנהלים מצוד אינטנסיבי אחרי עז א-דין אלחדאד, ראש הזרוע הצבאית של חמאס שמסתתר בעיר עזה.
אלחדאד הינו הסמל האחרון של חמאס שאחראי לטבח ה-7 באוקטובר.
הסערה באזור סווידא: הנפת דגלי ישראל והכרזת מנהיג הדרוזים על רצונו באוטונומיה יוצרת מתיחות עם המשטר הסורי.
גורמים ביטחוניים בכירים מציינים כי הדרישה הדרוזית לאוטונומיה היא אותנטית וישראל איננה קשורה אליה.
סקר חדש של המרכז הירושלמי הפלסטיני לתקשורת ומחקרJMCC מצביע על ירידה משמעותית באמון הציבור הפלסטיני במפלגות ובמנהיגים, לצד התחזקות התמיכה בפתרון שתי המדינות ובהמשך קיומה של הרש"פ.
חיסולו של ראש הזרוע הצבאית בעזה נתפס בישראל כהישג מודיעיני ומבצעי חשוב, אך ההערכה היא כי חמאס ימשיך לדבוק בקו הסירוב לפירוקו מנשקו וימהר למנות יורש כדי לשדר רציפות והמשך המאבק נגד ישראל.
תקיפה אמריקנית עשויה להצית שוב את הרחוב האיראני,גורמי ביטחון בכירים מעריכים כי רק שילוב של קריסה מערכתית פנימית ודיכוי כושל עשויים להביא להתקוממות רחבה.
המתיחות בין ישראל לסוריה מביאה גם למאבק פנימי בתוך מוסדות השלטון הסורי החדש על קביעת המדיניות ביחס לישראל.
בצבא הסורי מושמעות קריאות לנקום בישראל על "הטבח ברצועת עזה" ומערכת החינוך מעבירה מסרים של ג'יהאד נגד היהודים.
שנה לאחר הפלת משטר אסד, הנשיא הזמני אחמד א־שרע נהנה מהכרה בינלאומית הולכת ומתחזקת, מהסרת סנקציות ומשיקום יחסי החוץ של סוריה, אך מתמודד במקביל עם קריסה של הסדר הציבורי, אלימות עדתית גוברת, מערכת שלטונית ריכוזית ומדולדלת, ומיעוטים שמבקשים הגנה בינלאומית או אוטונומיה.
ביקורו של הנשיא הסורי אחמד א־שרע בבית הלבן מסמן שינוי דרמטי ביחסי וושינגטון–דמשק, ופותח מחדש את הדיון על חזרתה של סוריה למערכת הבינלאומית לאחר יותר מעשור של בידוד וסנקציות.
ישראל עוקבת בחשדנות ובדאגה אחרי המהלכים של ארה"ב וכמה מדינות במערב שממהרות להלבין את נשיא סוריה אחמד א-שרע ולמחוק את עברו הטרוריסטי.
נפילת מעוז הצבא בדארפור משנה את פני המלחמה בסודאן: רעב, מצור, טבח אזרחים וחשש ממשי להתפרקות המדינה ולהסלמה אזורית.
מאות אלפי אזרחים נתונים בסכנת רעב וטבח, והאזור חשוף להתלקחות רחבה בעוד המאמצים הדיפלומטיים תקועים.
הנשיא הסורי הזמני אחמד א-שרע ניצב בפני מבחן כבד, להציג הישגים מדיניים ולהגן על המיעוטים בארצו, בעוד הוא נאבק להשליט את מרותו על הארגונים הג'יהאדיסטים ולא להתעמת עם ישראל.
גורמים ביטחוניים בכירים אומרים כי צה"ל והשב"כ מנהלים מצוד אינטנסיבי אחרי עז א-דין אלחדאד, ראש הזרוע הצבאית של חמאס שמסתתר בעיר עזה.
אלחדאד הינו הסמל האחרון של חמאס שאחראי לטבח ה-7 באוקטובר.
הסערה באזור סווידא: הנפת דגלי ישראל והכרזת מנהיג הדרוזים על רצונו באוטונומיה יוצרת מתיחות עם המשטר הסורי.
גורמים ביטחוניים בכירים מציינים כי הדרישה הדרוזית לאוטונומיה היא אותנטית וישראל איננה קשורה אליה.
