גורמים בכירים ברש"פ אומרים כי העימות עם ישראל סביב החותמת המוטבעת בדרכוני הפלסטינים במעבר רפיח איננו ויכוח טכני או בירוקרטי, אלא, מדובר במהלך בעל משמעות פוליטית עמוקה, הנוגע לשאלת הריבונות, הזהות והשליטה בסמלים הרשמיים של הישות הפלסטינית ברצועת עזה בשלב שלאחר המלחמה.
גורמים מדיניים בירושלים אומרים כי בקשתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו לבחון את החלפת החותמת "מדינת פלסטין" בחותמת בנוסח "מועצת השלום" משקפת תפיסה אסטרטגית רחבה יותר.
מבחינת ישראל, כל ביטוי רשמי הנושא את השם " מדינת פלסטין" או את סמליה במעבר רגיש כמו רפיח עלול להתפרש כהכרה בפועל בנוכחות ריבונית פלסטינית, גם אם היא מצומצמת וסמלית בלבד.
מעבר רפיח איננו רק עוד נקודת גבול, עבור הפלסטינים הוא נתפס כשער אל העולם, כסמל לעצמאות תפקודית וכביטוי לניהול שאיננו כפוף ישירות לישראל, במיוחד בתקופות שבהן פעל בתיאום עם מצרים והרש"פ.
לכן, עצם קיומה של חותמת "מדינת פלסטין" על הדרכונים, גם אם אינה משנה את המציאות המשפטית, נושא משקל זהותי ותודעתי משמעותי.
החלופה המוצעת לחותמת חדשה הנקראת "מועצת השלום", איננה רק שינוי סמנטי, מדובר בישות חדשה שעל הקמתה הכריז נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ, כחלק ממערך פלטפורמות שנועדו להסדיר את ניהול עזה בתקופת המעבר.
לצד המועצה הזו הוזכרו גם מסגרות כמו ועדת טכנוקרטים לניהול עזה, מועצה מבצעת של מועצת השלום וכוח יציבות בינלאומי.
במבט רחב יותר, הדרישה הישראלית מצביעה, מבחינת הפלסטינים, על ניסיון לעצב מחדש את המרחב המנהלי ברצועה, תוך צמצום תפקידה של הרש"פ והחלפתו בגופים בינלאומיים או מקומיים שאינם נושאים את הסמלים המסורתיים של הישות הפלסטינית.
בכך מבקשת ישראל ,לטענת הפלסטינים, לנתק את הזיקה המוסדית והסמלית בין עזה לבין הרש"פ, גם אם זו ממשיכה למלא תפקידים מסוימים מאחורי הקלעים.
הדיון שהתנהל בדרג המדיני בישראל שמתבסס על הערכות של גורמי ביטחון, מלמד כי סוגיית החותמת נתפסת כחלק מהמאבק הרחב על דמותו של הממשל בעזה ביום שאחרי. השאלה איננה רק מי ינהל את המעבר, אלא מי יוגדר כבעל הסמכות ומי הוא שמייצג את הישות הפלסטינית.
גורמים ביטחוניים בכירים אומרים כי שינוי חותמת במסמך רשמי עשוי להיראות כפרט שולי, אך בעולם של סכסוכים לאומיים לסמלים יש משמעות עמוקה.
חותמת רשמית איננה רק סימן דיו על נייר, אלא ביטוי לזהות מדינית ולתביעת ריבונות.
מחיקת החותמת "מדינת פלסטין" מדרכוני העוברים במעבר רפיח נתפסת בעיני פלסטינים רבים כניסיון לרוקן את השם ממשמעותו המעשית והפוליטית ולצמצם את נוכחותו בחיי היומיום.
לדברי הגורמים הביטחוניים, המהלך משתלב במדיניות ישראלית עקבית של הימנעות מהענקת לגיטימציה כלשהי לרש"פ כגורם שותף בניהול הרצועה.
גם אם אין מדובר בשינוי דרמטי בשטח, עצם השימוש בסמל "מדינת פלסטין" עלול להתפרש כהמשך נוכחותה הרשמית במרחב שמבקשים לעצב מחדש.
מן הצד הפלסטיני, לעומת זאת, המהלך נתפס כפגיעה נוספת במעמד הסמלי של הישות הלאומית וכצעד שמטרתו להחליש את הריבונות, ולו ברמת הסמל בלבד.
גורמים בכירים ברש"פ אומרים כי העובדה שהחלופה המוצעת קשורה ביוזמה אמריקנית מעניקה למהלך מימד בינלאומי.
אם אכן תוטמע חותמת "מועצת השלום" בדרכונים במעבר רפיח, יהיה בכך איתות על כוונה לקדם מודל ניהול בינלאומי או חצי בינלאומי לעזה, שאיננו נשען על המוסדות הפלסטיניים המסורתיים.
מהלך כזה עשוי לשנות את טיב היחסים בין ישראל לפלסטינים בשלב הבא, ואף לעצב מחדש את המערכת האזורית סביב הרצועה, במיוחד ביחסי מצרים, ארה"ב והרש"פ.
בסופו של דבר, המאבק על חותמת מעבר רפיח משקף עימות רחב בהרבה. זהו קרב על סמלים לאומיים, על זהות ועל השאלה מי יישא את הדגל, גם אם רק על דפי הדרכון, בעזה של היום שאחרי.
הערה:פורסם לראשונה ב"אפוק"
