גורמים מצריים טוענים כי קהיר מנסה להציל את הסכם הפסקת האש ברצועת עזה, אך במקביל משגרת מסר ברור, מבחינתה, המכשול המרכזי ליישום ההבנות החדשות אינו חמאס אלא ראש הממשלה נתניהו, שלטענתה מעדיף את שיקוליו הפוליטיים והאלקטורליים על פני קידום ההסכם.
מקור מצרי המעורה במגעים מסר לעיתון "א-שרק אל-אווסט" כי קהיר מנהלת בימים אלה מגעים אינטנסיביים עם המתווכות והשותפים בניסיון "להציל" את הסכם הפסקת האש, לאחר שנתניהו דחה את ההבנות שהושגו בקהיר בסוף חודש יולי.
לדברי המקור המצרי, נתניהו "מציב מכשולים" וכי אין לו "תפיסה אחרת מלבד הסלמה כדי להבטיח את ניצחונו בבחירות הקרובות".
בקהיר, כך עולה מהדברים, מפרשים את ההתנגדות הישראלית לא רק כמחלוקת ביטחונית על תנאי ההסכם, אלא גם כתוצאה של שיקולים פוליטיים פנימיים.
המסר המצרי אינו מקרי, הוא נועד להפעיל לחץ על נתניהו באמצעות הממשל האמריקני, ובקהיר עדיין תולים תקוות במעורבות משמעותית יותר של הנשיא דונלד טראמפ כדי למנוע הידרדרות מחודשת למלחמה.
גורמים מדיניים בכירים בירושלים דוחים על הסף את הטענות המצריות ואומרות כי ישראל מחוייבת לתוכנית 20 הנקודות של הנשיא טראמפ ולא לתוכנית 15 הנקודות של מועצת השלום שהוכנה בעזרת מדינות שתומכות בחמאס, כמו טורקיה וקטאר.
המקור המצרי העריך באזני העיתון "א-שרק אלאווסט" כי בעקבות לחץ אמריקני צפוי עשויה ישראל לשלוח משלחת למשא ומתן מחודש על ההבנות שהושגו בקהיר. עם זאת, במצרים חוששים כי מהלך כזה עלול להפוך לכלי למשיכת זמן ולעיכוב ביצוע ההסכם.
המתווכות, לדבריו, צפויות לנסות לגבש מנגנונים חדשים שיקשו על ישראל להתחמק מהתחייבויותיה. במקביל, קהיר מתכוונת להמשיך במגעים עם קטאר, טורקיה וארה"ב בניסיון לשמר את המסגרת שנבנתה סביב תוכנית השלום.
הבעיה היא, אומר המקור המצרי, שהפערים בין ישראל לבין המתווכות אינם טכניים בלבד. הם נוגעים לשאלות היסוד של השלב הבא: היקף הנסיגה הישראלית, פירוק חמאס מנשקו, הכנסת סיוע הומניטרי, הקמת מנגנון שלטוני ברצועה והצבת כוח בינלאומי שיפקח על הפסקת האש.
מבחינת ישראל, אומרים גורמים מדיניים בכירים, מדובר בקו אדום ברור. נתניהו הצהיר כי ישראל דוחה את המסמך הכולל 15 סעיפים, והבהיר כי צה"ל לא ישלים נסיגה מהרצועה לפני פירוק חמאס מנשקו.
נתניהו אף הדגיש כי אין הכוונה לפירוק חלקי או סמלי מנשק: "אנחנו מדברים על פירוק אמיתי מנשק, ולא על פירוק פיקטיבי". לדבריו, המגעים עם האמריקנים נמשכים, כאשר חלק מהרעיונות האמריקניים מקובלים על ישראל וחלקם אינם מקובלים עליה.
זהו למעשה מוקד העימות, מצרים והמתווכות מדברות על מעבר לשלב השני של תוכנית השלום, בעוד ישראל מתעקשת כי תנאי היסוד לביצוע המעבר הוא פירוק מלא של היכולות הצבאיות של חמאס.
מבחינת ירושלים, אין מדובר בתירוץ לעיכוב אלא בתנאי ביטחוני הכרחי. מבחינת קהיר, לעומת זאת, העמדה הישראלית עלולה להפוך את הסכם הפסקת האש למבוי סתום.
חמאס מצדה מנסה למצב את עצמה כמי שמחויבת להבנות שהושגו. בכיר הארגון באסם נעים אמר כי חמאס עדיין מחויבת ל"מפת הדרכים" שסוכמה עם נציגי "מועצת השלום" בקהיר, וקרא למתווכות ולארה"ב להפעיל לחץ על נתניהו וממשלתו כדי למנוע את שיבוש התהליך.
זהו מסר שנוח לחמאס להשמיע, משום שהוא מאפשר לה להציג את ישראל כאחראית לעיכוב, עם זאת, המבחן האמיתי יהיה בשאלת פירוק הזרוע הצבאית של הארגון וביכולתו להסכים להסדר שימנע ממנו לשוב ולבנות את כוחו הצבאי ברצועה.
במקביל למאמצי התיווך, מצרים מקדמת תפיסה רחבה יותר של היום שאחרי המלחמה.
שר החוץ המצרי בדר עבד אל-עאטי הדגיש בשיחה עם ניקולאי מלאדנוב את הצורך להמשיך ביישום "מפת הדרכים", להשלים את הנסיגה הישראלית מהרצועה, להבטיח מעבר רציף של סיוע הומניטרי ולהתקדם לשיקום עזה.
מצרים מעוניינת להקים מנגנון שיאפשר לוועדה לאומית לניהול עזה לפעול מתוך הרצועה, לצד פריסת "כוח הייצוב הבינלאומי". היעד הסופי, על פי התפיסה המצרית, הוא לאפשר לרשות הפלסטינית לחזור ולמלא את אחריותה ברצועה וביהודה ושומרון.
מבחינת קהיר, זהו חלק בלתי נפרד מהסדר היום שאחרי המלחמה.
טורקיה מצטרפת ללחץ
גם טורקיה מעורבת במאמץ. בשיחת טלפון בין שר החוץ המצרי בדר עבד אל-עאטי לבין עמיתו הטורקי האקן פידאן הודגשה החשיבות שביישום תוכנית השלום של טראמפ על שני שלביה, כולל הנסיגה הישראלית מהרצועה.
גורמים מדיניים אומרים כי העובדה שמצרים, קטאר וטורקיה פועלות יחד בסוגיה מעידה על ניסיון לבנות חזית מתווכת שתפעיל לחץ הן על ישראל והן על ארה"ב. אלא שבפועל, משקל רב נמצא כעת בידיו של טראמפ.
בקהיר מבינים כי ללא לחץ אמריקני משמעותי על ירושלים יהיה קשה מאוד להתקדם לשלב השני של ההסכם. לכן, אומרים גורמים מדיניים, המסר המצרי על "שיקולים פוליטיים ואלקטורליים" של נתניהו מכוון למעשה גם לבית הלבן, אם טראמפ מעוניין להציל את ההסכם, עליו להפעיל את מלוא השפעתו על ראש ממשלת ישראל.
אם הנשיא האמריקני יחליט להפעיל לחץ משמעותי על נתניהו, ייתכן שניתן יהיה להחזיר את הצדדים לשולחן המשא ומתן ולמנוע את קריסת הפסקת האש. אם לא, ההבנות שהושגו בקהיר עלולות להישאר על הנייר בלבד.
גורמים מדיניים אומרים כי המשבר הנוכחי אינו רק מאבק על תנאי הסכם הפסקת האש. הוא מאבק על השאלה מי יקבע את כללי המשחק ביום שאחרי המלחמה בעזה , ישראל, המתווכות, חמאס או הממשל האמריקני.
והמסר שמגיע כעת מקהיר הוא ברור וחד, מבחינת מצרים, הזמן הולך ואוזל, והיא אינה מוכנה לקבל את ישראל כמי שמחזיקה בזכות הווטו על המעבר לשלב הבא.
הערה:פורסם לראשונה ב"אפוק"
