המתיחות בין מצרים לאתיופיה גוברת על רקע המחלוקת הקשה על סכר "אל-נהדה" שאתיופיה בונה בשטחה.
מצרים חידשה את איום השימוש "בכל האמצעים הקיימים" כדי להגן על ענייני המים שלה במסגרת המחלוקת עם אתיופיה סביב סכר "אל-נהדה" שהקימה האחרונה על הנהר הראשי הנמשך מהנילוס, ושלפי מצרים הוא מסכן את חלקה במים, שעליהם היא סומכת כדי לענות על יותר מ־90% מצרכיה.
מצרים רואה במסלול המו"מ עם אתיופיה "מוגמר והגיע למבוי סתום", כך לפי הצהרות שמסר שר החוץ המצרי בּדר עבד אל־עאטי ב-14 בדצמבר בטלוויזיה המצרית, שבהן הוא הדגיש את "זכות מדינתו המלאה להשתמש באמצעים הקיימים בהתאם למה שמבטיח החוק הבינלאומי להגנה על עצמה ועל זכויותיה המים שלה".
לגבי השאלה האם מדובר בפתרון צבאי, חזר עבד אל־עאטי ואמר כי "למדינתו הזכות המלאה להגן על עצמה ועל זכותה למי הנילוס, לפי החוק הבינלאומי, במקרה של פגיעה בביטחון המים שלה".
קצינים ודיפלומטים מצרים אמרו לעיתון "א-שרק אלאווסט" כי פנייה ל"פתרון צבאי" בסכסוך סביב סכר אל-נהדה האתיופי היא "צעד לא מועדף" בשלב זה. הם ציינו כי "מצרים עדיין מעדיפה לסיים את המחלוקת בדרכי שלום ולחץ בינלאומי, על אף שמו"מ הגיע למבוי סתום".
אתיופיה החלה רשמית את פרויקט "סכר אל-נהדה" ב־9 בספטמבר האחרון, על אף התנגדותן של מצרים וסודאן, אשר דרשו הסכם משפטי מחייב שינהל את הפעלת הסכר מבלי לפגוע בזכויות המים שלהן.
לאחר פתיחת הסכר, קהיר גינתה את הצעד ושלחה מכתב למועצת הביטחון של האו"ם, שבו הדגישה כי "לא תסבול פגיעה בזכויותיה הקיומיות בנילוס".
בשנת 2020, הנשיא האמריקאי דאז, דונלד טראמפ, הביע הבנה לכעס המצרי כלפי "ההתעקשות האתיופית" על חתימה על הסכם, ואמר: "הם בסופו של דבר יפוצצו את הסכר. אמרתי זאת בקול רם וברור: הם יפוצצו את הסכר, ועליהם לעשות משהו."
גורמים ביטחוניים בכירים בישראל מעריכים כי מהלך צבאי מצידה של מצרים נגד אתיופיה הוא הצעד האחרון שתנקוט בו מצרים רק אם תהייה פגיעה משמעותית במי הנילוס שלה, היא תנסה למצות את כל האפיקים המדיניים עד תומם.
לדבריהם,למרות המבוי הסתום במו"מ, מצרים עשויה לערב את ארה"ב בעניין ואם הנשיא א-סיסי יגיע בקרוב לביקור בבבית הלבן הוא יעלה את הנושא ויבקש את עזרתו של הנשיא טראמפ.
בוושינגטון נערך, במהלך כהונתו הראשונה של טראמפ, סבב מו"מ בשנת 2020, בהשתתפות הבנק העולמי.
אף על פי שהיתה התקדמות במו"מ בין שלוש המדינות ,מצרים, אתיופיה וסודאן,אך הוא לא הגיע להסכם סופי.
הממשלה המצרית מחזיקה בעקרונות צבאיים של "הגנה על ביטחונה וזכויותיה, ולא התקפה", כך אמר לעיתון "א-שרק אלאווסט" חבר המועצה המצרית לענייני חוץ ויועץ באקדמיה הצבאית ללימודים מתקדמים ואסטרטגיה, הגנרל עדל אל־עמדה, שהוסיף כי "איום בשימוש בכל האמצעים הקיימים לפי החוק הבינלאומי הוא סוג של הרתעה, כדי למנוע פגיעה נוספת בזכויות המים של מצרים".
חבר המועצה המצרית לענייני חוץ, השגריר סלאח ח'לימה,אמר לעיתון כי "הפתרון הצבאי מותר לפי החוק הבינלאומי, לפי סעיפים 6 ו־7 של מועצת הביטחון", והוסיף: "זה נכלל במסגרת הזכות להגנה עצמית וזכויות המים של מצרים, ולא במסגרת התקפה", וציין כי "קהיר פנתה מספר פעמים למועצת הביטחון כדי להדגיש זכות זו".
הממשלה המצרית הגישה בעבר מספר מכתבים למועצת הביטחון של האו"ם, בהם היא הביעה התנגדות לפעולות האתיופיות החד-צדדיות.
לפי דיווחי משרד החוץ המצרי, היא טענה כי "הסכר האתיופי מהווה סכנה קיומית עבור מצרים".
גורמים ביטחוניים בכירים בישראל אומרים כי אתיופיה רואה בסכר חלק מהזכות שלה לפתח את המדינה, כולל ייצור חשמל.
להערכתם, יש גורמים שמקטינים את הסבירות למלחמה, מצרים חזקה יותר מאתיופיה מבחינה צבאית, אך כל מתקפה צבאית על סכר היא מסוכנת ביותר מבחינה טכנית וכלכלית, ויכולה להוביל למשבר בינלאומי חמור.
ארה"ב, האיחוד האירופי ומדינות נוספות תומכות במו"מ ומעודדות פתרון דיפלומטי. מתקפה עלולה להביא לבידוד מדיני וכלכלי חמור של מצרים ולפגוע משמעותית בכלכלת שתי המדינות, כולל אספקת מים וחשמל, ולכן כל הצדדים נזהרים מאוד.
בשלב הזה, הסיכוי למלחמה בין שתי המדינות הוא נמוך, בעיקר בגלל ההרתעה הבינלאומית והסיכון הרב שמתקפה על הסכר יוצרת. עם זאת, פרובוקציות או פעולות חד-צדדיות מצד אתיופיה עלולות להעלות את הסיכון לכך באופן משמעותי.
הערה:פורסם לראשונה ב"אפוק"
